משבר ההנהגה באיראן 2026: מאבק כוחות, קריסה כלכלית ועימות במיצרי הורמוז

גיבוש כוח סמוי: למרות הקריאות הפומביות לאחדות, משמרות המהפכה תפסו למעשה את השלטון בעת המלחמה, תוך צמצום תפקידו של המנהיג העליון ל"הסכמה במקום סמכות", כאשר מנהיגי מערכת הביטחון מכתיבים כעת את אסטרטגיית המלחמה והפעולות . באוגוסט 2026, דיווחים הצביעו על כך שחמינאי החל לבצע חילופי גברי בצמרת הצבאית, ובין היתר הדיח את ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים. אנליסטים תיארו זאת כניסיון להחליש מבני כוח קיימים תוך גיבוש כוחו שלו .

בעיית ההעדרות: חמינאי לא הופיע באירועים רשמיים במשך חמישה חודשים נכון לתחילת אוגוסט 2026, מה שעורר ספקולציות לגבי מצב בריאותו ומקום הימצאו . גורמים קיצוניים האשימו בכירים בתכנון "הפיכה" על רקע קריסת הפסקת האש . משמרות המהפכה מתנגחים בפומבי עם ממשלו של הנשיא פזשכיאן, ואף סיעה אינה מסוגלת לקחת אחריות על הסכם מכריע לפתיחת מיצרי הורמוז . פזשכיאן עצמו הודה ב-6 באוגוסט 2026 ש"קשה מאוד לתקשר" עם חמינאי ברגע זה .

התוצאה היא ואקום שלטוני בצמרת. כוחה של איראן מפוצל כעת לארבעה חלקים לפחות: חמינאי מחזיק בסמכות האישור הסופית בתיאוריה, משמרות המהפכה שולטים בצבא ובביטחון, והנשיאות נאבקת לממש סמכות אזרחית .

הלחצים הכלכליים: מצור אמריקאי, סנקציות וסגירת מיצרי הורמוז

הלחץ הכלכלי על איראן הוא חמור ורב-שכבתי. השילוב של מצור ימי אמריקאי, סנקציות מחודשות וסגירת מיצרי הורמוז יצר משבר מתעצם.

מיצרי הורמוז סגורים למעשה. ב-4 במרץ 2026 הכריזו הכוחות האיראניים על סגירת המיצרים . בשנת 2025 עברו דרך המיצרים כ-25% מהסחר הימי העולמי בנפט גולמי ובמוצרי נפט, וכ-19% מהגז הטבעי הנוזלי . בתחילת אוגוסט 2026, נתוני PortWatch של קרן המטבע הבינלאומית הראו כי בממוצע עברו במיצרים רק כארבע ספינות ביום, לעומת כ-90 ביום באותו שבוע ב-2025 — ירידה של כ-96% .

המצור הימי האמריקאי מכה קשות. ארה"ב הטילה מצור ימי על נמלי איראן וספינותיה, והסיטה 55 ספינות מסחריות מנמלים איראניים נכון ל-10 באוגוסט 2026 . מחלקת האוצר האמריקאית הגדירה ישויות איראניות, בהן חברת הביטוח הימי הפרסי ורשות שירותי הימורים בטוחים של הורמוז, כמטרה לפגוע בתכניתה של טהראן להפיק הכנסות מספינות החוצות את מיצרי הורמוז . ארה"ב הזהירה כי תוכל להטיל סנקציות משניות על קוני נפט איראני, במטרה לחסום לחלוטין את הסחר הימי של איראן .

אזהרות פנימיות מפני קריסה. גורמים איראניים הביעו בפרטיות חשש כי המצור יגרום לקריסה כלכלית . כלי תקשורת ממלכתיים הזהירו מפני "כלכלה פנימית קורסת" על רקע התכנסות המשברים . הנשיא פזשכיאן תיאר את הכלכלה ואת פרנסת האזרחים כ"שדה הקרב החשוב ביותר" של איראן . ביולי 2026 איימה איראן להפסיק את כל ייצוא האנרגיה מהמזרח התיכון בתגובה למצור האמריקאי .

דיפלומטיה מותנית, ללא פריצת דרך. המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן קראה לארה"ב להסיר את המצור הימי, לסיים את הסנקציות, לסגת צבאית מהאזור, לשלם פיצויי מלחמה, לשחרר נכסים איראניים קפואים, להפסיק את ההתקפות על שליחי איראן ולהפסיק לאיים על המדינה — כתנאי מוקדם להסדר . ארה"ב לא נענתה עד כה לתנאים אלו, והקיפאון נמשך.

האסטרטגיה ארוכת הטווח של הנשיא פזשכיאן: מלחמה כלכלית, שיתוף פעולה אזורי ודיפלומטיה מכובדת

הנשיא פזשכיאן התווה אסטרטגיה רבת-פנים המתמקדת בחיזוק כלכלי פנימי, שיתוף פעולה אזורי ודיפלומטיה מותנית. אך היא מוגבלת קשות על ידי אחיזתם של משמרות המהפכה בשלטון במלחמה והיעדרו של חמינאי.

מלחמה כלכלית כזירה המרכזית. פזשכיאן כינה במפורש את הכלכלה כ"זירת הקרב העיקרית" וקרא להתחדשות משמעותית של המשק כשהמגזר הפרטי עומד בחזית אסטרטגיית ההגנה של איראן . הוא מדגיש כי צדק, אחדות לאומית וממשל מתואם חיוניים להתגברות על לחצים חיצוניים ואתגרים פנימיים .

חיזוק תשתיות פנימיות. ממשלו מרחיב את שיתוף הפעולה האזורי, מחזק את התשתיות הפנימיות ומאיץ פיתוח מסילות ברזל כדי להתמודד עם השפעת הסנקציות תוך שמירה על יציבות כלכלית ושירותים ציבוריים . הוא ציין כי בעוד שהגבלות בנקאיות מקשות על העברות כספים, מסחר חליפין הפך לאחת החלופות לשמירה על חילופים מסחריים .

דיפלומטיה מכובדת לצד הגנה. פזשכיאן אמר כי איראן לא תיכנע ללחץ של שום מעצמה זרה, אך היא מחויבת ל"דיאלוג מכובד" ולמשא ומתן כדי להגן על האינטרסים הלאומיים ולהפחית את הסיכון לסכסוך נוסף . הוא הגן על המשך החתירה של טהראן לדיפלומטיה לצד יכולותיה ההגנתיות, בטענה כי משא ומתן יכול לסייע בהגנה על אינטרסים לאומיים בזמן שאיראן נשארת מוכנה לעמוד בלחץ חיצוני .

המגבלה המרכזית. האסטרטגיה של פזשכיאן משותקת על ידי ואקום ההנהגה והשליטה האפקטיבית של משמרות המהפכה על מדיניות המלחמה והחלטות הביטחון . כאשר חמינאי אינו זמין ומשמרות המהפכה מתנגחים בנשיאות, אף ס faction אינה מסוגלת לקחת אחריות על הסכם מכריע בנושא מיצרי הורמוז . פזשכיאן עצמו הודה ש"קשה מאוד לתקשר" עם חמינאי .

אנליסט בכיר באספת המומחים סיכם את הבעיה: "קשה מאוד לתקשר איתו ברגע זה, אבל בכל מקרה, נוכחותו היא מקור כוח עצום עבורנו כדי שנוכל להמשיך" . הצהרה זו — הן ההודאה בקושי והן הטענה לתמיכה — לוכדת את הפרדוקס של מעמדו של פזשכיאן. יש לו אסטרטגיה, אך ייתכן שאין לו סמכות לבצע אותה.

מה הלאה?

משבר ההנהגה באיראן לא מראה סימני פתרון מהירים. גיבוש הכוח המתבודד של חמינאי עשוי לחזק את מעמדו האישי לאורך זמן, אך הוא כבר שיתק את קבלת ההחלטות בנושא מיצרי הורמוז — הסוגיה הכלכלית החשובה ביותר הניצבת בפני המדינה. הדומיננטיות של משמרות המהפכה משמעה שגם אם יושג הסכם, ייתכן שהוא לא יחזיק מעמד. והאסטרטגיה הכלכלית של פזשכיאן, אף שהיא קוהרנטית על הנייר, מתמודדת עם המציאות העגומה של ירידה של 96% בתנועת המיצרים, מצור ימי אמריקאי, והנהגה שאינה מסוגלת להסכים על דרך קדימה.

לעת עתה, איראן מנהלת שתי מלחמות מקבילות: אחת עם ארצות הברית על מיצרי הורמוז, ואחת נוספת בין מנהיגיה על מי באמת מחזיק בשלטון.