חיזבאללה גינה את הטקטיקה בהצהרה רשמית, ותיאר אותה כצעד שהופך אזורים ירוקים ל"אזורים חרוכים לחלוטין ובלתי ניתנים למגורים", כחלק ממערכה רחבה יותר להרוס תשתיות עירוניות ואת הנוף . השימוש באש כנשק סימן הסלמה במחיר הסביבתי וההומניטרי של הסכסוך, שכבר הרס אלפי דונמים של אדמות חקלאיות ויער משני צדי הגבול במהלך השנתיים שקדמו לכך .

נתניהו מאשר את מבצע עלי א-טאהיר

ב-9 באוגוסט 2026, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה כי ישראל "פעלה בעוצמה בלבנון" בימים האחרונים, וחיסלה "מחבלים", בין היתר ברכס עלי א-טאהיר שבנפת נבטיה. לדבריו, "אינני יכול להרחיב על כך. אנו בעיצומו של מבצע חשוב מאוד" . רכס עלי א-טאהיר, גבעה אסטרטגית כשישה קילומטרים מהגבול הישראלי, היה מוקד עימות מאז סוף יולי, אז שיגר חיזבאללה רחפן נפץ לעבר כלי הנדסה ישראלי במקום . צה"ל חיסל כמה מחבלי חיזבאללה בפעילות לילית ברכס ב-1 באוגוסט . דבריו של נתניהו קישרו את המבצע למטרות צבאיות ישראליות רחבות יותר נגד חיזבאללה ולוחמים בחסות איראן בדרום לבנון .

הרכס תואר בתקשורת הישראלית והאזורית כמעוז חיזבאללה מרכזי, כאשר כוחות ישראלים כיתרו רשת מנהרות מתחתיו ופעלו לפירוק יחידת "בדר" של הארגון . המבצע הגיע לאחר שכוחות ישראליים כבר השתלטו על מרכז פיקוד תת-קרקעי מתחת לרכס בסוף יוני, שתואר על ידי צה"ל כ"עצב המרכזי" של אוגדת בדר של חיזבאללה .

סערה דיפלומטית סביב מפת משרד החוץ הישראלי

ב-9 באוגוסט פרסם משרד החוץ הישראלי בחשבון ה-X הרשמי שלו בשפה האנגלית מפה שהציגה חלקים מדרום לבנון כשטח ישראלי. המפה פורסמה בגרפיקה שעסקה בתת-תזונה חריפה בקרב ילדים בעזה . חיזבאללה מסר כי המפה מספקת "אישור חד-משמעי לשאיפות האויב הישראלי בלבנון" וקרא לממשלת לבנון להפסיק את השיחות הישירות עם ישראל ולהגיש תלונה דחופה למועצת הביטחון של האו"ם .

שגרירת לבנון בוושינגטון, נדא חאמדה מועאווד, יצרה קשר עם מחלקת המדינה האמריקאית, שביקשה מישראל להסיר את המפה. ישראל אכן הסירה אותה מהחשבון האנגלי שלה, אך היא נותרה בחשבון הערבי . המפה פורסמה על רקע דחיפה ישראלית רחבה יותר להשיג שליטה בדרום לבנון עד לנהר הליטאני, כ-30 קילומטרים צפונית לגבול, כפי שתועד על ידי רויטרס . לפי תחקיר של אל-ג'זירה, עד סוף מאי 2026 פרסם צה"ל מפות רשמיות שהראו כ-570 קמ"ר (220 מילים רבועים) תחת שליטתו בדרום לבנון .

השיחות בתיווך אמריקאי ברומא תקועות

סבבים מרובים של שיחות בתיווך אמריקאי בין ישראל ללבנון התקיימו ברומא מאז יולי 2026, אך לא הביאו לפריצת דרך מקיפה. הסבב השישי (14-15 ביולי) הניב התקדמות מסוימת ביישום "אזורי פיילוט" שבהם כוחות ישראליים ייסוגו וימסרו את השליטה לצבא לבנון . ואולם, הסבב השביעי (4-5 באוגוסט) נתקע, כאשר שני הצדדים נותרו חלוקים בסוגיה המרכזית של פירוק חיזבאללה מנשקו. גורם לבנוני בכיר אמר כי ישיבת הסבב לא צפויה להניב נסיגות נוספות .

למרות שהשיחות לא קרסו רשמית, הן הגיעו למעשה למבוי סתום בשאלת היכולות הצבאיות של חיזבאללה ובהיקף הנסיגה הישראלית. גורם לבנוני מסר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP כי ישראל סירבה לסגת מאזורים נוספים בדרום לבנון אלא אם כן לצבא לבנון תהיה שליטה מלאה בשני אזורי פיילוט ראשוניים . הסכם המסגרת, שנחתם בסוף יוני, קשר את נסיגתה המדורגת של ישראל לפירוק המאומת של חיזבאללה ושל קבוצות אחרות בחסות איראן — תנאי שלבנון מתקשה לעמוד בו .

נפגעים ועקירה

הנתונים הזמינים על נפגעים מוגבלים ואינם מספקים עדיין תמונה מקיפה של הפגיעה באזרחים.

• נפגעים בצד הישראלי: שני חיילים ישראלים נהרגו מפיצוץ מטען חבלה במג'דל זון שבדרום לבנון ב-8 באוגוסט, וקצין צה"ל אחד נפצע במבצע עלי א-טאהיר ב-1 באוגוסט .
• לוחמי חיזבאללה: צה"ל דיווח על חיסול "כמה" מחבלי חיזבאללה בפעולת עלי א-טאהיר ב-1 באוגוסט .
• הקשר רחב יותר: דיווחים מצביעים על כך שהמערכה הישראלית נועדה להקים "אזור חיץ" המשתרע עד נהר הליטאני, מה שעשוי להשפיע על אוכלוסייה אזרחית גדולה באזור . דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל תיעד הרס נרחב של מבנים אזרחיים ואדמות חקלאיות בדרום לבנון בין אוקטובר 2024 לינואר 2025, שבוצע באמצעות חומרי נפץ שהונחו ידנית ודחפורים, הן לפני הפסקת האש של נובמבר 2024 והן אחריה .

לא היה זמין במקורות שנותחנו נתון מצטבר מהימן של נפגעים אזרחיים לבנוניים או עקורים משלב זה של הסכסוך. ארגונים בלתי תלויים כמו האו"ם או משרד הבריאות הלבנוני יהיו מקורות סמכותיים לנתונים אלה, אך הנתונים העדכניים שלהם לא נתפסו בתוצאות החיפוש הזמינות.

חיזבאללה גינה את הטקטיקה בהצהרה רשמית, ותיאר אותה כצעד שהופך אזורים ירוקים ל"אזורים חרוכים לחלוטין ובלתי ניתנים למגורים", כחלק ממערכה רחבה יותר להרוס תשתיות עירוניות ואת הנוף . השימוש באש כנשק סימן הסלמה במחיר הסביבתי וההומניטרי של הסכסוך, שכבר הרס אלפי דונמים של אדמות חקלאיות ויער משני צדי הגבול במהלך השנתיים שקדמו לכך .

נתניהו מאשר את מבצע עלי א-טאהיר

ב-9 באוגוסט 2026, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה כי ישראל "פעלה בעוצמה בלבנון" בימים האחרונים, וחיסלה "מחבלים", בין היתר ברכס עלי א-טאהיר שבנפת נבטיה. לדבריו, "אינני יכול להרחיב על כך. אנו בעיצומו של מבצע חשוב מאוד" . רכס עלי א-טאהיר, גבעה אסטרטגית כשישה קילומטרים מהגבול הישראלי, היה מוקד עימות מאז סוף יולי, אז שיגר חיזבאללה רחפן נפץ לעבר כלי הנדסה ישראלי במקום . צה"ל חיסל כמה מחבלי חיזבאללה בפעילות לילית ברכס ב-1 באוגוסט . דבריו של נתניהו קישרו את המבצע למטרות צבאיות ישראליות רחבות יותר נגד חיזבאללה ולוחמים בחסות איראן בדרום לבנון .

הרכס תואר בתקשורת הישראלית והאזורית כמעוז חיזבאללה מרכזי, כאשר כוחות ישראלים כיתרו רשת מנהרות מתחתיו ופעלו לפירוק יחידת "בדר" של הארגון . המבצע הגיע לאחר שכוחות ישראליים כבר השתלטו על מרכז פיקוד תת-קרקעי מתחת לרכס בסוף יוני, שתואר על ידי צה"ל כ"עצב המרכזי" של אוגדת בדר של חיזבאללה .

סערה דיפלומטית סביב מפת משרד החוץ הישראלי

ב-9 באוגוסט פרסם משרד החוץ הישראלי בחשבון ה-X הרשמי שלו בשפה האנגלית מפה שהציגה חלקים מדרום לבנון כשטח ישראלי. המפה פורסמה בגרפיקה שעסקה בתת-תזונה חריפה בקרב ילדים בעזה . חיזבאללה מסר כי המפה מספקת "אישור חד-משמעי לשאיפות האויב הישראלי בלבנון" וקרא לממשלת לבנון להפסיק את השיחות הישירות עם ישראל ולהגיש תלונה דחופה למועצת הביטחון של האו"ם .

שגרירת לבנון בוושינגטון, נדא חאמדה מועאווד, יצרה קשר עם מחלקת המדינה האמריקאית, שביקשה מישראל להסיר את המפה. ישראל אכן הסירה אותה מהחשבון האנגלי שלה, אך היא נותרה בחשבון הערבי . המפה פורסמה על רקע דחיפה ישראלית רחבה יותר להשיג שליטה בדרום לבנון עד לנהר הליטאני, כ-30 קילומטרים צפונית לגבול, כפי שתועד על ידי רויטרס . לפי תחקיר של אל-ג'זירה, עד סוף מאי 2026 פרסם צה"ל מפות רשמיות שהראו כ-570 קמ"ר (220 מילים רבועים) תחת שליטתו בדרום לבנון .

השיחות בתיווך אמריקאי ברומא תקועות

סבבים מרובים של שיחות בתיווך אמריקאי בין ישראל ללבנון התקיימו ברומא מאז יולי 2026, אך לא הביאו לפריצת דרך מקיפה. הסבב השישי (14-15 ביולי) הניב התקדמות מסוימת ביישום "אזורי פיילוט" שבהם כוחות ישראליים ייסוגו וימסרו את השליטה לצבא לבנון . ואולם, הסבב השביעי (4-5 באוגוסט) נתקע, כאשר שני הצדדים נותרו חלוקים בסוגיה המרכזית של פירוק חיזבאללה מנשקו. גורם לבנוני בכיר אמר כי ישיבת הסבב לא צפויה להניב נסיגות נוספות .

למרות שהשיחות לא קרסו רשמית, הן הגיעו למעשה למבוי סתום בשאלת היכולות הצבאיות של חיזבאללה ובהיקף הנסיגה הישראלית. גורם לבנוני מסר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP כי ישראל סירבה לסגת מאזורים נוספים בדרום לבנון אלא אם כן לצבא לבנון תהיה שליטה מלאה בשני אזורי פיילוט ראשוניים . הסכם המסגרת, שנחתם בסוף יוני, קשר את נסיגתה המדורגת של ישראל לפירוק המאומת של חיזבאללה ושל קבוצות אחרות בחסות איראן — תנאי שלבנון מתקשה לעמוד בו .

נפגעים ועקירה

הנתונים הזמינים על נפגעים מוגבלים ואינם מספקים עדיין תמונה מקיפה של הפגיעה באזרחים.

• נפגעים בצד הישראלי: שני חיילים ישראלים נהרגו מפיצוץ מטען חבלה במג'דל זון שבדרום לבנון ב-8 באוגוסט, וקצין צה"ל אחד נפצע במבצע עלי א-טאהיר ב-1 באוגוסט .
• לוחמי חיזבאללה: צה"ל דיווח על חיסול "כמה" מחבלי חיזבאללה בפעולת עלי א-טאהיר ב-1 באוגוסט .
• הקשר רחב יותר: דיווחים מצביעים על כך שהמערכה הישראלית נועדה להקים "אזור חיץ" המשתרע עד נהר הליטאני, מה שעשוי להשפיע על אוכלוסייה אזרחית גדולה באזור . דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל תיעד הרס נרחב של מבנים אזרחיים ואדמות חקלאיות בדרום לבנון בין אוקטובר 2024 לינואר 2025, שבוצע באמצעות חומרי נפץ שהונחו ידנית ודחפורים, הן לפני הפסקת האש של נובמבר 2024 והן אחריה .

לא היה זמין במקורות שנותחנו נתון מצטבר מהימן של נפגעים אזרחיים לבנוניים או עקורים משלב זה של הסכסוך. ארגונים בלתי תלויים כמו האו"ם או משרד הבריאות הלבנוני יהיו מקורות סמכותיים לנתונים אלה, אך הנתונים העדכניים שלהם לא נתפסו בתוצאות החיפוש הזמינות.