אוקראינה משמידה חמש מערכות הגנה אווירית רוסיות ושלוש ספינות צללים בלילה אחד

מבצע 8–9 באוגוסט

מערכות נ"מ שהושמדו:

• עמדת S-400 "טריומף" ליד גלנדז'יק, מחוז קרסנודאר — הממוקמת בסמוך לאחוזה הגדולה על חוף הים השחור המכונה "ארמון פוטין". ה-S-400 שיגר שישה טילים לעבר אוקראינה ב-8 באוגוסט לפני שהותקף . גורמים אוקראינים ציינו במפורש את הקרבה למתחם הארמון .
• מערכת טור ליד פודובי, מחוז רוסטוב .
• פנציר-S1 בייסק, מחוז קרסנודאר .
• תחנת מכ"ם פודליוט-K1 במחוז רוסטוב .
• תחנת מכ"ם קסטה-2E2 במחוז רוסטוב .

תקיפות ימיות:

• הגדוד ה-413 הנפרד למערכות בלתי מאוישות (רייד) והחטיבה ה-412 הנפרדת נמסיס תקפו שלוש ספינות צללים בים השחור: מכלית נפט אחת ושתי אוניות מטען יבש ששימשו לעקוף סנקציות מערביות על ייצוא נפט רוסי .

גורמים אוקראינים תיארו את ה-S-400 בגלנדז'יק כמי ששימש באופן התקפי לשיגור טילים בליסטיים לעבר שטח אוקראינה, והשמדתו הייתה צעד תגובה ישיר .

הקשר רחב: המערכה האוקראינית לפירוק ההגנה האווירית

רוסיה החלה להשתמש במערכות S-400 שלה בתפקיד התקפי יבשתי, תוך שיגור טילים בליסטיים מסוג 48N6DM לעבר מטרות באוקראינה מטווח של למעלה מ-200 ק"מ. המכון לחקר המלחמה (ISW) ציין שכוחות רוסים שיגרו טילי S-400/48N6DM ואיסקנדר-M לעבר קייב וערים אחרות, ופגעו בתשתיות אזרחיות, מחסנים ומרכזים לוגיסטיים . בלילה שבין 4 ל-5 באוגוסט 2026, ירתה רוסיה 24 טילים בליסטיים לעבר קייב, הרגה לפחות 17 בני אדם והרסה תשתיות אזרחיות — כאשר כוחות אוקראינים לא הצליחו ליירט את הטילים הבליסטיים הנכנסים . עמדת ה-S-400 ליד גלנדז'יק שהושמדה ב-9 באוגוסט שיגרה בעצמה שישה טילים לעבר אוקראינה יום קודם לכן .

תגובת אוקראינה הייתה ציד שיטתי של מערכות אלו. התקיפה של 8–9 באוגוסט אינה אירוע מבודד, אלא חלק ממערכה מתמשכת של ה-USF לפגיעה ברשת ההגנה האווירית המדורגת של רוסיה בדרום רוסיה ובחצי האי קרים הכבוש, תוך שימוש בכלי טיס בלתי מאוישים ובכלי שיט ימיים בלתי מאוישים.

הסלמה ימית וביטחון מזון

אוקראינה השיקה את מבצע "מולוצ'קה" ב-6 ביולי 2026 — מערכת רחפנים מתמשכת נגד צי הצללים הרוסי בים אזוב ובים השחור . עד 8 באוגוסט, פגעו מפעילי ה-USF ב218 כלי שיט הקשורים לצי הצללים מאז תחילת המבצע . התקיפה הימית של 8–9 באוגוסט הוסיפה עוד שלושה למניין זה.

הסכסוך הימי ההדדי החריף:

• רוסיה תקפה באופן שיטתי תשתיות נמל אוקראיניות, מסופי תבואה ומחסנים, וגרמה לאוקראינה לאבד כשליש מיכולת יצוא התבואה שלה דרך הים השחור עד אמצע יולי .
• עד תחילת אוגוסט, אף כלי שיט לא נכנס לנמלי מחוז אודסה במשך שבועיים עקב התקפות רוסיות .
• דרכי יצוא חלופיות של אוקראינה יכסו רק מחצית מהקיבולת הנדרשת במקרה הטוב, כאשר קיבולת מלאה לא צפויה לפני סוף אוגוסט 2026 .
• לובי התבואה הראשי של רוסיה הזהיר כי התקפות רחפנים אוקראיניות על ספינות ונמלים רוסיים עלולות לסגור לחלוטין את יצוא התבואה מהים השחור, להעלות מחירים ולגרום לרעב באפריקה ובמזרח התיכון .
• מחירי החיטה העולמיים זינקו כאשר שני הצדדים תקפו כלי שיט בים השחור .

רויטרס תיארה את הים השחור כמי שהפך ל**"נקודת החנק האסטרטגית האחרונה שנפגעה מהסלמת הסכסוך"** — תוך שיבוש אספקה עולמית של תבואה ונפט בו-זמנית .