המודיעין כולל קואורדינטות תקיפה לעמדות צבא רוסיות בתוך אוקראינה ועל תשתיות האנרגיה הרוסיות . ממשל טראמפ נתן לפנטגון ולסוכנויות המודיעין אישור רשמי לכך בצו שהתקבל באוקטובר 2025, המאשר שיתוף מודיעין לתקיפות ארוכות טווח על מגזר האנרגיה הרוסי .
הנימוק הרשמי הוא לערער את הכלכלה הרוסית וליצור "תמריץ נכון" לדחוף את מוסקבה לשיחות . הנשיא טראמפ אישר לכאורה את שיתוף המודיעין על מטרות אנרגיה, משום שפגיעה בהכנסות הנפט הרוסיות נתפסה כמנוף חיוני לאלץ את פוטין לנהל משא ומתן . המודיעין סייע לצבא האוקראיני לקבוע מסלולי טיסה, גובה ותזמון למל"טים כדי לחמוק מההגנה האווירית הרוסית .
ראש ה-CIA, ג'ון ראטקליף, נחשב לדמות המפתח בתחזוקת צינור המודיעין הזה . הוא הגן והרחיב את פעילות ה-CIA באוקראינה גם כששאר התמיכה האמריקאית הואטה, תוך שמירה על כוח אדם מלא של הסוכנות באוקראינה והגדלת תקציבי התוכניות . הוא דיווח כי שמר על מעורבותו האישית של הנשיא טראמפ בנושא אוקראינה על ידי הדגשת האבדות הכבדות של רוסיה בשדה הקרב — וסיפר לטראמפ שמוסקבה מאבדת יותר מ-40,000 חיילים בחודש, לעיתים תוך כדי משחק גולף יחד . תחת ראטקליף, ה-CIA האיץ בחשאי מערך תקיפות מל"טים על מתקני נפט ומכליות רוסיים, בזמן שהפנטגון עצר משלוחי נשק ומחלקת המדינה הקפיאה סיוע אחר .
ב-5 במרץ 2025, ממשל טראמפ הקפיא זמנית את כל שיתוף המודיעין עם אוקראינה, במקביל להקפאת הסיוע הצבאי . ראש ה-CIA ראטקליף אישר את ההקפאה בפומבי, ואמר שהיא נועדה ללחוץ על הנשיא זלנסקי לנהל שיחות שלום עם רוסיה . ההקפאה החלישה קשות את יכולת אוקראינה להתגונן מפני מתקפות טילים רוסיות ולכוון את כוחותיה .
ארבעה ימים בלבד לאחר מכן — ב-9 במרץ 2025 — אמר הנשיא טראמפ שארה"ב "כמעט" סיימה את ההקפאה, והביע אופטימיות לקראת שיחות ארה"ב-אוקראינה בערב הסעודית . עד אוגוסט 2026, שיתוף המודיעין שוקם במלואו לרמות שלפני ההקפאה, עם זרימת נתוני לוויין, מודיעין מטרות ואזהרות התקפה מחודשות . סנאטורים ומומחים אמריקאיים זקפו לזכות שיתוף הפעולה המשוקם את היעילות המוגברת של תקיפות העומק האוקראיניות בתוך רוסיה . כפי שג'ורג' בארוס, מנהל החדשנות והמלאכה בקוד פתוח במכון לחקר המלחמה (ISW), ציין: "התקיפות האלו הואצו והפכו ליעילות הרבה יותר רק החל מ-2025 עם ממשל טראמפ החדש, כששיתוף המודיעין התחיל לספק לאוקראינים מידע טוב יותר כדי להפוך את התקיפות שלהם להרבה יותר יעילות" .
פגיעה בתשתיות האנרגיה הרוסיות משרתת כמה יעדים אסטרטגיים אמריקאיים. ערעור כושר הזיקוק הרוסי מפחית את הכנסות היצוא המממנות את מאמץ המלחמה . החלשת מגזר האנרגיה הרוסי נתפסת כדרך לשחוק את יכולתו של פוטין לקיים את המלחמה, וליצור מינוף לשיחות שלום . מגבלות בייצור הדלק מגבילות את יכולת רוסיה לספק דלק לכלי רכב, מטוסים וטילים לצבאה. הפחתת כושר הזיקוק הרוסי גם פוגעת בתפקידה של מוסקבה כיצואנית אנרגיה מרכזית, ומחלישה את השפעתה הגיאופוליטית .
למערכה הזו היו השפעות מדידות. תפוקת זיקוק הנפט הרוסי צנחה לשפל של 21 שנים באמצע 2026, כאשר כמויות הזיקוק ירדו לכ-3.80 מיליון חביות ליום . רוסיה הטילה איסור יצוא בנזין מאפריל עד יולי 2026 . בין אוגוסט לדצמבר 2025 לבדו, בוצעו יותר מ-50 תקיפות מוצלחות על בתי זיקוק רוסיים, שגרמו למשבר דלק קל בעונת הנהיגה בקיץ ובעת הקציר החקלאי . באמצע 2026, 24 מתוך 34 בתי הזיקוק של רוסיה הותקפו, המכסים 81% מכושר הזיקוק הכולל של המדינה .
ב-10 באוגוסט 2026, אוקראינה שיגרה מתקפת מל"טים גדולה על העיר ניז'נקמסק ברפובליקת טטרסטן ברוסיה — במרחק של כ-1,000–1,200 ק"מ מהגבול האוקראיני . המטרה הייתה בית הזיקוק טנקו . הדיווחים על נפגעים משתנים מעט אך מצביעים על כך שזו הייתה אחת המתקפות הקטלניות ביותר על אדמת רוסיה מאז תחילת המלחמה. 'הגרדיאן' דיווח תחילה על לפחות 13 הרוגים, בהסתמך על ראש העיר המקומי . דיווח אחר ציין 12 הרוגים ו-39 פצועים . מקור שלישי דיווח על 13 הרוגים ו-75 פצועים . המתקן בניז'נקמסק נפגע בעבר גם ביוני 2026 .
רוסיה מגבירה את מתקפות הטילים. ביולי 2026 לבדו, רוסיה שיגרה 153 טילי שיוט ו-198 טילים בליסטיים והיפרסוניים לעבר אוקראינה . רוסיה השתמשה ביותר טילים בליסטיים ב-19 הימים הראשונים של יולי ממה שהתעשייה הביטחונית שלה מייצרת בחודש שלם . זלנסקי הזהיר כי משלוחי מיירטי ההגנה האווירית של בעלות הברית ירדו לשליש מרמתם ב-2025 במחצית הראשונה של 2026 .
רוסיה מייצרת טילים ב-110–120% מהרמות החודשיות המתוכננות במספר מערכות מפתח . עד 3 באוגוסט 2026, רוסיה כבר מילאה את כל יעדי הייצור השנתיים שלה לטילי צירקון היפרסוניים ואוניקס משודרגים, כשהיא מייצרת 33 טילי צירקון בשנה . רוסיה מייצרת כ-120 טילים בליסטיים בחודש — בערך פי שניים ממספר מיירטי הפטריוט שארה"ב מייצרת . הייצור היה בדרך לספק עד 700 טילים בליסטיים מדגם 9M723 למערכות איסקנדר ב-2026 . הכוחות הרוסיים מתעדפים מחדש את הייצור לכיוון סוגי טילים שיכולים לחדור בצורה אמינה יותר את ההגנה האווירית האוקראינית .
במערכה הרחבה יותר, אוקראינה מבצעת מתקפות מל"טים רחבות היקף ברחבי רוסיה. בלילה מרכזי אחד ביולי 2026, מל"טים אוקראיניים פגעו בשלושה בתי זיקוק רוסיים (טנקו, סראטוב), מכליות בים אזוב ותחנות שאיבה בצנרת . רוסיה טוענת באופן שגרתי ליירט כמויות גדולות של מל"טים — ב-10 באוגוסט 2026, רוסיה אמרה שהפילה 456 מל"טים אוקראיניים, מבלי לציין כמה מהם הגיעו ליעדיהם .
שיתוף המודיעין שוקם והורחב מאז ההקפאה במרץ 2025, כאשר ראטקליף ממלא תפקיד מרכזי. המערך האוקראיני למל"טים ארוכי טווח מפרק בהדרגה את כושר הזיקוק הרוסי, בעוד רוסיה במקביל מאיצה את ייצור הטילים והתקיפות על אוקראינה בקצב הולך וגובר.