המשבר במיצר הורמוז תואר כ"שיבוש אספקת הנפט הגדול בהיסטוריה" וכ"עליית המחירים הדרמטית והקריסה המהירה ביותר שתועדו בפרק זמן כה קצר" . נפט מסוג ברנט זינק לשיא של 144.42 דולר ב-7 באפריל (רגע לפני הפסקת האש הראשונית), וצנח ל-69.35 דולר עד ה-3 ביולי . לאחר שביתת הנשק התמוטטה, הנפט שוב זינק. נכון ל-10 באוגוסט 2026, המחירים המשיכו לעלות: ברנט עלה ביותר מ-1% באותו יום בלבד, עקב דרישותיה התקיפות של איראן להקלות משמעותיות, שהעיבו על כל סיכוי לפתרון . הבנק העולמי מעריך שמחיר ממוצע של ברנט בשנת 2026 יעמוד על 94 דולר לחבית, כ-36% מעל רמות 2025 .
אירופה: מדד FTSE 100 בלונדון צלל ב-1.7% ב-8 ביולי על רקע זינוק מחירי הנפט . מדד DAX הגרמני ו-CAC הצרפתי קפצו בכ-5% ו-4.7% בהתאמה עם חתימת הפסקת האש הראשונית באפריל, אך איבדו את כל העליות כשהמתיחות שבה לבעור . המניות האירופיות צנחו שוב בסוף אפריל, לאחר שארה״ב החרימה כלי שיט איראני – דפוס שחזר על עצמו בכל משבר הפסקת אש מחודש .
אסיה: מדדי אסיה היו רגישים במיוחד לחדשות מהורמוז. עם הכרזת הפסקת האש באפריל, מדד ניקיי 225 היפני זינק ב-5.5% ומדד קוספי הדרום קוריאני קפץ ב-5.7% . עם פרסום הידיעה על הסכם מסגרת באמצע יוני, בורסות אסיה-פסיפיק נסקו שוב . לעומת זאת, חידוש הלחימה הוביל לירידות נרחבות ברחבי האזור . ב-8 ביולי, מדד סיאול איבד 5.35% .
כלכלת ארה״ב איבדה במפתיע 23,000 משרות ביולי 2026, בניגוד מוחלט לתחזיות הכלכלנים שצפו תוספת של כ-83,000 משרות . גם נתוני מאי ויוני תוקנו כלפי מטה ב-103,000 משרות במצטבר . שיעור האבטלה ירד קלות ל-4.1%, אך בעיקר משום שאנשים רבים עזבו את כוח העבודה .
השפעה על הריבית: לפני דוח התעסוקה החלש, בכירי הפדרל ריזרב רמזו על כוונה להעלות ריבית בספטמבר . הדוח הדאיג את השווקים, שהורידו בחדות את ההערכות להעלאת ריבית: שוקי הכסף תמחרו הסתברות של 56% בלבד להשארת הריבית ללא שינוי בספטמבר (כלומר, כ-44% סיכוי להעלאה), לעומת ציפיות גבוהות יותר להעלאה קודם לכן . שוק האג"ח רשם עליות, והדולר נחלש מול הין היפני והאירו .
הבנק העולמי תיאר את סגירת מיצר הורמוז – שהפחיתה את תנועת האוניות במעבר ב-95% – כגורמת "שיבושים חסרי תקדים באספקת הסחורות העולמית" . בדו״ח התחזיות הכלכליות העולמיות ליוני 2026, הפחית הבנק את תחזית הצמיחה הגלובלית לשנת 2026 ל-2.5% בלבד, לעומת 2.9% קודם לכן, תוך ציון עליית מחירי אנרגיה, אינפלציה גואה ועלויות אשראי גבוהות . הבנק הדגיש כי עיקר הנטל נופל על המדינות המתפתחות התלויות באנרגיה, שעלולות להיקלע למשבר כלכלי חמור .