גם אחרי הצעדים ההדרגתיים של הבנק המרכזי ביפן (BOJ), הריבית הריאלית ביפן נותרה שלילית עמוקות לעומת זו של הפד, מה ששומר על רווחיות עיסקת הקרי (carry trade). היין איבד 51% מערכו בין סוף 2011 לסוף אפריל 2026 . אנליסטים רבים מציינים שללא העלאות ריבית משמעותיות מצד הבנק המרכזי, ההתערבות חסרת תועלת . כפי שניסח זאת אנליסט מוול סטריט: "אם יפן לא תעלה ריבית, כל התערבות חסרת תועלת" .
פער הריבית בין ארה"ב ליפן נותר מנוע חשוב נוסף. הפדרל רזרב שמר על ריבית גבוהה משמעותית, בעוד הבנק המרכזי ביפן נקט במדיניות נורמליזציה הדרגתית. אפילו אחרי שהעלה את הריבית ל-1% ביוני 2026 – הרמה הגבוהה ביותר מאז 1995 – הפער עדיין ניכר .
תוכנית "Honebuto 2026" שאושרה בקבינט היפני ב-21 ביולי פורשה על ידי השווקים כהתנגדות ממשלתית להעלאות ריבית של הבנק המרכזי, מה שהגביר את אי-הוודאות בנוגע לנורמליזציה המוניטרית . נטל החוב העצום של יפן – מעל 250% מהתמ"ג – מאלץ את הבנק המרכזי לקבוע תקרה לתשואות אגרות החוב ארוכות הטווח, ובכך להעביר את הדינמיקה החלשה מהשוק האג"ח לשוק המט"ח . ברמה עמוקה יותר, פערי הריבית הם רק ביטוי לחוב הציבורי הגבוה של יפן .
משקיעים יפנים ממשיכים לרכוש אגרות חוב זרות בקצב משמעותי, וגולדמן זאקס מציינת כי החזרת הון ליפן לא התממשה למרות הלחץ הממשלתי – העלאת ריבית של הבנק המרכזי חשובה הרבה יותר לחיזוק היין מכל התערבות . הדחף המבני לפיחות היין משקף דליפת הון דרך מספר ערוצים מבניים בו-זמנית: יצוא קמעונאי מתמשך דרך תוכנית NISA המתוקנת, רכישות של חברות בחו"ל, ופוזיציות שורט ספקולטיביות שנצברו על ידי קרנות גידור גלובליות .
גולדמן זאקס העריכה שיפן הוציאה עד 85 מיליארד דולר ביומיים וסיכמה כי "הגורמים הבסיסיים לחולשת היין נותרו ללא שינוי", בציפייה שהלחץ כלפי מטה ישוב אלא אם הבנק המרכזי יעלה ריבית. התחזית של גולדמן להעלאה הבאה היא ינואר 2027 . תגובת השוק להתערבות הייתה חלשה יחסית, מה שמשקף שהגורמים המניעים את חולשת היין נותרו בעינם . גולדמן גם ציינה שמשקיעים יפנים עדיין רוכשים אג"ח זרות בקצב משמעותי, למרות הלחץ של טוקיו להפנות תזרימים הביתה .
מוחמד אל-עריאן פרסם ב-2 באוגוסט כי ארה"ב שברה את מדיניות אי-ההתערבות שלה בת העשור כי וושינגטון רואה ביין חלש מדי גרר על התחרותיות הסחרית האמריקאית, גם בסחר דו-צדדי עם יפן וגם בשווקים שלישיים . הוא גם ציין שהאסטרטגיה של יפן-ארה"ב היא להשתמש ב"מילים חזקות כתחליף להתערבות שוק בפועל" כדי להרתיע שווקים מלבחון את נחישותן של שתי הרשויות .
סקר של רויטרס מצא שאנליסטים בספק אם ספקולנטים ירוסנו ללא מדיניות מוניטרית הדוקה יותר – ההתערבות רק קונה זמן . HSBC הוסיפה ששינוי מבני במדיניות הבנק המרכזי יהיה המפתח להתאוששות מתמשכת של היין .
בכירים יפנים משמיעים קול הולך וגובר על הנזק. כמעט מחצית מהחברות היפניות מדווחות על פגיעה עסקית מהעלאות הריבית של הבנק המרכזי, עם עלויות מימון גבוהות הפוגעות בשורה התחתונה ומרתיעות השקעות הון . למעלה ממחצית מהחברות היפניות רואות ביין החלש גרוע לרווחים .
בכירים בחברות מובילות הדגישו כי תנודות שערים חדות מקשות על תחזיות הרווחים ועל תוכניות ההשקעה, אפילו אחרי ההתערבות המשותפת .
העלאות ריבית של הבנק המרכזי: גולדמן זאקס צופה שהעלאה הבאה לא תתרחש עד ינואר 2027, שכן העמדה הפיסקלית של הממשלה מתנגדת להדוק מוניטרי . השוק רואה נורמליזציה הדרגתית ודחויה, לא צעדים אגרסיביים. ניתוח אחד ציין כי חולשת היין המתמשכת אינה מונעת מגורם אחד, אלא מ"שילוב של רוחות נגד מבניות שממשיכות לגבור על הנורמליזציה ההדרגתית של הבנק המרכזי" .
התערבות נוספת: פקיד בנק מרכזי לשעבר, אטסושי טאקצ'י, אמר שיפן וארה"ב "בוודאי" יבצעו התערבות משותפת שוב אם היין יראה סימנים לחידוש הירידה . שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, התחייב לעשות "כל מה שנדרש" כדי לתמוך במאמץ היפני . אבל הקונצנזוס בקרב האנליסטים הוא שללא שינוי מתמשך בפערי הריבית או בזרימות ההון, לכל התערבות תהיה השפעה הולכת ופוחתת. ראסל השקעות ציינה כי בעוד ההתערבות חיזקה את היין בטווח הקצר, "התאוששות מתמשכת תדרוש כנראה מדיניות בנק מרכזי הדוקה יותר ושיפור ביסודות הכלכליים" .
ההתערבות של 88 מיליארד דולר הייתה הפגנת כוח היסטורית, אך היא לא הצליחה לשנות את המתמטיקה הבסיסית של היין. כל עוד הריבית בארה"ב נותרת גבוהה מזו שביפן, משקיעים יפנים ממשיכים לרכוש נכסים זרים, והעמדה הפיסקלית של טוקיו מתנגדת להדוק המוניטרי – כל עלייה של היין מהתערבות תהיה זמנית. הלקח ברור: התערבות קונה זמן, אבל רק שינויים מבניים יכולים לקנות כיוון.