המוציאים לאור משלמים פרמיה כבדה על דיסקים. על פי דיווחים, מוציאים לאור משלמים לסוני ולמיקרוסופט כ-15% עד 20% ממחיר המשחק לצרכן עבור ייצור הדיסק – כלומר כ-10.5 עד 14 דולר למשחק שעולה 70 דולר, או 12 עד 16 דולר למשחק שעולה 80 דולר . ביטול הדיסקים מאפשר למוציאים לאור לשמור את הרווח הזה בכיסם. מנגד, סוני גובה 30% עמלה על כל מכירה דיגיטלית בחנות הפלייסטיישן, לעומת חלק קטן יותר ממכירת דיסק, לאחר ניכוי עלויות ייצור, לוגיסטיקה ומרווחי קמעונאים .
הרווח של סוני מזנק. במכירה דיגיטלית של משחק ביתי (first-party) ב-70 דולר, סוני שומרת על כ-49 דולר. לעומת זאת, במכירת דיסק, לאחר ניכוי עלויות הקמעונאי, הייצור וההפצה, הרווח של סוני נמוך משמעותית . השיטה הדיגיטלית גם חוסכת החזרות, מלאי עודף ואת שוק היד השנייה – כל שחקן נדרש לרכוש עותק חדש במקום דיסק משומש.
המפעל כבר הוסב. מפעל הדיסקים הראשי של סוני ב-Thalgau, אוסטריה (Sony DADC), שייצר כ-600,000 דיסקים ביום – מחציתם לפליי-סטיישן – מוסב כעת למעבדת מיקרו-אופטיקה. כל 300 העובדים במקום הוכשרו מחדש לעבודה החדשה . זה מראה שההחלטה תוכננה הרבה מראש ושהתשתית הפיזית מפורקת עוד לפני 2028.
אף גורם לא מוכן לדבר בגלוי. כתב המשחקים סטיבן טוטילו מ-GameFile דיווח כי כל האנשים שפנה אליהם לכתבה על עלויות ייצור הדיסקים לא היו "מורשים לדבר בגלוי", וגם סוני ומיקרוסופט סירבו להגיב . תהליך ייצור הדיסקים נשמר כסוד מסחרי כבד.
ייצור הוא קופסה שחורה. העובדה שגם כתבים ותיקים בתעשייה לא מצליחים לקבל נתוני עלות רשמיים מרמזת שסוני רואה בתהליך ההעתקה של בלוריי סוד תחרותי. ככל הנראה, הרווחים מסוני על ייצור דיסקים עבור המוציאים לאור הם בעצמם מקור הכנסה משמעותי שאין לסוני עניין לחשוף .
זעם ומחאות גיימרים. ההכרזה עוררה גל של עצומות מקוונות וחרם מתוכנן, כשמעריצים טוענים שהם יאבדו את היכולת להחליף, להשאיל, למכור מחדש או באמת להחזיק במשחקים שלהם . סוני הצהירה בפומבי כי אין בכוונתה לשנות את דרכה .
חששותיו של הידאו קוג'ימה. המפתח האגדי הידאו קוג'ימה הביע בפומבי דאגה לגבי המשמעות של עתיד דיגיטלי בלבד עבור שימור משחקים וחופש יצירתי .
שוק יד שנייה של 7 מיליארד דולר בסכנה. CNBC דיווחה שסיום הדיסקים הפיזיים מאיים על שוק המשחקים המשומשים והיד השנייה, המוערך בכ-7 מיליארד דולר – הכולל חנויות משחקים עצמאיות, מוכרים באיביי ותוכניות טרייד-אין ברשתות גדולות .
הקמעונאים לכודים באמצע. רשתות פיזיות כמו גיימסטופ (GameStop) ומדיה מארקט (Media Markt), שגובות 15%-20% עמלה על מכירות דיסקים, עומדות בפני איום קיומי כשהמוצר העיקרי שלהן נעלם . המעבר של סוני ב-2028 חותך אותן לחלוטין מהכנסה חדשה.
122 מדינות יקופחו. ניתוח של Yahoo Finance מצא שלאחר הפסקת הדיסקים, 122 מדינות – רבות באסיה, אפריקה, אמריקה הלטינית ומזרח אירופה – לא תהיה להן דרך לרכוש משחקי פלייסטיישן חדשים כלל. הסיבה היא היעדר אינטרנט מהיר ובמחיר סביר באזורים אלה, או העדר תמחור אזורי הולם בחנות הפלייסטיישן . יבוא דיסקים היה הערוץ היחיד לרכישה עבור רבים משווקים אלו.
השוק האפור בסין יקרוס. השוק האפור הגדול של סין ליבוא דיסקים – שם מוזרמים עותקים פיזיים מהונג קונג, יפן ודרום מזרח אסיה כדי לעקוף את ההגבלות והצנזורה על החנות הדיגיטלית בסין – יפסיק להתקיים עבור כותרים חדשים לאחר ינואר 2028 . גיימרים סינים שהסתמכו על דיסקים מיובאים לתוכן לא מצונזר או לא מוגבל אזורית, יישארו ללא חלופה, מה שעלול לדחוף אותם למשחקי PC או לפלטפורמות מתחרות.
הודו ושווקים רגישים למחיר. גיימרים הודים, שנשענים במידה רבה על מחירי הדיסקים הנמוכים יחסית ועל שוק יד שנייה חזק, ייפגעו קשות ממעבר למודל דיגיטלי בלבד . אותה דינמיקה תקפה גם לגבי מדינות רבות אחרות ברחבי הדרום הגלובלי.