הקו האדום של נתניהו: לאיראן לא יהיה נשק גרעיני, עם או בלי הסכם

גם לאחר החתימה על מזכר הבנות (MOU) בין ארה״ב לאיראן בסוף יולי 2026, הצהיר נתניהו שהמאבק ״טרם הסתיים״ וכי על איראן לחסל את תוכנית הגרעין שלה ללא קשר להצלחת הדיפלומטיה . הוא גם אמר לנשיא טראמפ כי ילחץ על ״מעקב צמוד, צמוד״ אחר פעילות הגרעין של איראן, תוך שהוא מודה שאין בידיו ראיות חדשות לכך שהיכולת של טהרן לבנות נשק הושמדה כליל .

חמש דרישות ליבה: מעבר לסוגיית הגרעין

ישראל מתעקשת שכל הסכם סופי עם איראן חייב לחרוג מהעשרת האורניום. נתניהו הציג חמישה תנאי ליבה :

• הפסקה מוחלטת של כל העשרת אורניום - לא הקפאה חלקית .
• פירוק מלא של תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן - ישראל רואה במאגר הטילים האיראני איום אסטרטגי ללא תלות במעמדה הגרעיני .
• הפסקת התמיכה האיראנית בקבוצות מיליטנטיות אזוריות - כולל חיזבאללה בלבנון, חמאס והג׳יהאד האיסלאמי בעזה, ומיליציות שיעיות בעיראק ובתימן .
• פיקוח ומעקב הניתנים לאימות - כדי למנוע יכולות פריצה חשאיות.
• אין הקלה בסנקציות עד לאימות כל התנאים - ישראל חוששת מחזרה על הסכם ה-JCPOA מ-2015, אותו מתחה ביקורת כלא מחמיר מספיק .

גורמים ישראלים הזהירו כי הסכם שיתיר לתשתית הגרעין האיראנית להישאר פעילה חלקית תוך התעלמות מהטילים הבליסטיים ומרשת השליחים, יותיר את ישראל בתחושה שהסכסוך ״לא נפתר״ .

השיחות התקועות בין ארה״ב לאיראן (אוגוסט 2026)

המצב בין ארה״ב לאיראן נותר נזיל ומורכב ביותר, כאשר סוגיית הגרעין נדחקה ברובה הצדה:

• מזכר ההבנות מיוני 2026: ארה״ב ואיראן חתמו בסוף יוני על מזכר הבנות שהאריך את הפסקת האש ב-60 ימים, קרא לפתיחה מחדש של מצר הורמוז, וקבע מסגרת למשא ומתן גרעיני רחב יותר . ארה״ב הסכימה להתחיל בהסרת המצור הימי שלה עם החתימה .

• מצר הורמוז - מוקד החיכוך המיידי: עיקר המיקוד הדיפלומטי הנוכחי הוא על הסכם נפרד בין איראן לעומאן לניהול מצר הורמוז, שאותו איראן חסמה למעשה במהלך הסכסוך . איראן אומרת שהעסקה ״קרובה״, אך העלתה באופן דרמטי את דרישותיה: היא מתעקשת שהמצר לא ייפתח מחדש עד שארה״ב תסיים את המלחמה, תוציא כוחות, תסיר סנקציות ולעולם לא תאיים על איראן שוב . המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן קבעה שעל ארה״ב ״לתקן את התנהגותה״ .

• שיחות ישירות תקועות: איראן חזרה והדגישה כי אינה מקיימת משא ומתן ישיר עם ארה״ב וכי לא תחל בו מחדש עד שוושינגטון תעמוד בתנאיה . השיחות בדוחא (יולי 2026) היו עקיפות והתמקדו באופן מצומצם במצר הורמוז, מבלי שנרשמה התקדמות לעבר שלום רחב יותר .

• דרישות מפתח של ארה״ב: ארה״ב דורשת כעת שאיראן תתחייב בפומבי להפסיק את כל ההתקפות על ספינות במצר הורמוז, תבטיח מעבר חופשי ללא אגרות, ולבסוף תנהל משא ומתן לסיום קבוע של תוכנית הגרעין שלה .

• סוגיית הגרעין נדחתה: המטרה הרחבה יותר של מזכר ההבנות - ניהול משא ומתן על הסכם סופי בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן בתוך 60 יום (עם אופציה להארכה בהסכמה הדדית) - לא קודמה באופן משמעותי, שכן הצדדים נותרים במבוי סתום בנושא הורמוז ובתנאים המוקדמים .

השלכות אזוריות של עמדת נתניהו

• סיכון לפעולה צבאית ישראלית חד-צדדית: נתניהו רמז שהוא עלול לפעול לבדו אם הדיפלומטיה תיכשל, גם בזמן שוושינגטון וטהרן קרובות להסכם ביניים בנושא הורמוז . אל-ג׳זירה מדווחת כי הוא עשוי לשקול תקיפות חד-צדדיות כדי להאריך את המערכה, וכי הוא עומד בפני בחירות מכריעות בהמשך 2026 .

• מתיחות ביחסי ארה״ב-ישראל: בעוד שנתניהו אמר שלטראמפ ״מגיעה ההזדמנות״ שלו להגיע להסדר דיפלומטי, הוא גם דחה בפומבי את תוכנית 15 הנקודות של טראמפ לפירוק חמאס בעזה וממשיך לדחוף לתנאים נוקשים יותר . CNN מדווחת שישראל חוששת שטראמפ יחתום על ״עסקה גרועה״ .

• הסלמה אזורית רחבה יותר: הקו הנוקשה של נתניהו שומר על האזור בכוננות מלחמה. התעקשותו על חיסול כל תשתית הגרעין האיראנית (לא רק יכולת ייצור נשק) ועל פירוק רשת השליחים של איראן בלבנון, סוריה, תימן ועיראק, משמעותה שכל הסכם שיהיה מקובל על ישראל יהיה ככל הנראה בלתי מקובל על איראן .

• חששות מדינות המפרץ והערבים: מדינות ערביות במפרץ, הנשענות על מעבר חופשי דרך מצר הורמוז, לכודות בין תמיכה במסלול הדיפלומטי בהובלת ארה״ב לבין חשש שפעולה צבאית ישראלית עלולה לעורר מלחמה אזורית רחבה יותר שתשבש את אספקת הנפט ותגרור את שטחיהן לעימות .

• דינמיקת בחירות: נתניהו עומד בפני מבחן פוליטי פנימי מאוחר יותר ב-2026. עמדתו הבלתי מתפשרת בנושא איראן פונה לבסיס התומכים שלו, אך גם מעלה את ההימור: כל תפיסה שהסכם ארה״ב-איראן מותיר את ישראל חשופה עלולה לחזק את האופוזיציה הפנימית שלו .