גל ההסתננות ההמוני לסֶאוּטה מצית משבר גבולות בין ספרד לאיטליה – וחותר תחת יסודות שנגן

מדוע ספרד הגיבה בביקורות גבולות על איטליה

ממשלת ספרד כינתה את הביקורות האיטלקיות 'בלתי מוצדקות, מנוגדות לאינטרסים של האיחוד האירופי ומפלות כלפי האוכלוסייה הספרדית' . ב-7 באוגוסט, ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס נתן לאיטליה עד סוף 9 באוגוסט לבטל את הביקורות, או שינקוט ב'צעדים מידתיים' . משסירבה איטליה, מדריד הודיעה על ביקורות גבולות גומלין על כל הנוסעים האוויריים והימיים המגיעים מאיטליה, החל מחצות הלילה שבין 8 ל-9 באוגוסט ועד 7 בספטמבר . גורמים ספרדיים מסרו שמסמכיהם של 5% עד 10% מהנוסעים נבדקים לפני שהם מורשים לרדת מהמטוס .

כיצד איטליה הגיבה לאולטימטום הספרדי

ממשלת איטליה דחתה באופן מוחלט את דרישת ספרד. לשכת מלוני הצהירה שאיטליה 'אינה מקבלת אולטימטומים או כפיות מחוץ למדינה בנוגע לביטחון לאומי ולשליטת גבולות' . רומא הבהירה שהביקורות יישארו בתוקף לפחות עד 15 באוגוסט ולא ישונו לפני כן, תוך ציון סיכונים ביטחוניים מתמשכים ואפשרות ל'גל הגירה' חדש בסֶאוּטָה .

היקף חציית הגבול בסֶאוּטָה ומספר ההרוגים

חציית הגבול ההמונית התרחשה ב-30–31 ביולי 2026, והייתה לאחת מכניסות המהגרים הגדולות ביותר בגבול חיצוני של האיחוד האירופי בשנים האחרונות.

• היקף: לפי הערכות, 60,000 עד 80,000 בני אדם, רובם גברים צעירים, חצו ממרוקו לתוך סֶאוּטָה ביבשה ובים . שר הפנים הספרדי העמיד מאוחר יותר את הנתון על כ-72,000 חציות ביומיים . רובם הוחזרו במהירות למרוקו – ספרד העריכה שכ-69,500 שבו תוך ארבעה ימים . נשיא סֶאוּטה אמר שבין 3,000 ל-5,000 מהגרים נותרו במובלעת לאחר הגל .
• מספר הרוגים: לפחות 88 בני אדם אושרו כמתים בצד הספרדי עד 3 באוגוסט, בהם טובעים, הרוגים כתוצאה ממנוסת בהלה וגופות שנמשו לאורך החוף . מניין ההרוגים עלה בשלבים: דיווחים מוקדמים דיברו על 57 הרוגים , אחר כך 67 , אחר כך 72 , ולבסוף 88 . נשיא סֶאוּטה העמיד מאוחר יותר את הנתון על 100 בעדותו בפני הפרלמנט האירופי . 11 הרוגים נוספים דווחו בצד המרוקאי .

כיצד האיחוד האירופי אפיין את ההגבלות ההדדיות

הנציבות האירופית שיבחה את 'תגובתה המהירה' של ספרד למשבר הראשוני בסֶאוּטָה, וציינה שכ-70,000 מהגרים הוחזרו למרוקו תוך ימים . עם זאת, בנוגע להסלמה בהגבלות הגבולות הדו-צדדיות בין ספרד לאיטליה, גורמים באיחוד הביעו דאגה. בריסל כינתה את המצב 'משבר שנגן' וקראה לשתי המדינות החברות לפתור את המחלוקת באמצעות דיאלוג וכיבוד כללי התנועה החופשית של שנגן, תוך שהנציבות האירופית מביעה נכונות לתווך .