חברות היפר-סקייל כמו Nvidia ו-Broadcom נואשות להבטיח גישה לכושר ייצור מתקדם של שבבי HBM ו-DDR5 עד 2028 . הן משלמות מקדמות גדולות מראש — שלמעשה אינן ניתנות להחזר — כדי להזמין לעצמן שטח במפעלי השבבים . בתמורה, הספקים מקבלים חסינות מפני מיתון: תנאי 'קח או שלם' מחייבים את הלקוח לשלם גם אם הוא לא לוקח בפועל את הסחורה, ובכך מעניקים ליצרניות הזיכרון כרית הכנסה שהייתה נעדרת במחזורים קודמים .
Micron הצהירה שמחירי הרצפה בחוזים שלה מבטיחים לה שולי רווח "גבוהים בהרבה משולי הרווח הרבעוניים הגבוהים ביותר בכל מחזור קודם", ובכך נועלים את רווחיות הספק עד 2030 . SK Hynix, על פי דיווחים, הסירה כליל את תקרת המחירים, מה שמאפשר לה ללכוד את כל העלייה האפשרית במחירי הספוט תוך שהיא עדיין מספקת הגנה ללקוחות מפני ירידות . סמסונג, בינתיים, סיימה לחתום על הסכמים רב-שנתיים עם חמשת לקוחות מרכזי הנתונים (data centers) הגלובליים הגדולים בעולם, והיא מצפה שכ-60% עד 70% מכושר ייצור ה-DRAM וה- NAND המתוכנן שלה יכוסה בהסכמים מסוג זה .
אינפלציית עלויות הזיכרון היא המניע העיקרי, לא המכסים, מאחורי גלי ההתייקרויות במחירי המחשבים האישיים בשנת 2026 . Dell העלתה את מחירי המחשבים האישיים / השרתים לשוק העסקי בכ-15%-20% בדצמבר 2025, ועוד כ-17%-18% במרץ 2026 . גל ההתייקרויות של לנובו ביולי 2026 דחף את מחירי השרתים ב-20%-40% . HP חשפה בשיחת המשקיעים לרבעון הראשון של 2026 שהזיכרון מהווה כעת 35% מעלות חומרי הגלם (BOM) של מחשב אישי טיפוסי שלה, לעומת 15%-18% ברבעון הקודם. נתון זה תורם להערכה של Gartner לזינוק של 130% במחירי ה-DRAM וה-SSD המצרפים, ולירידה של 10.4% במשלוחי המחשבים האישיים הגלובליים . Acer ו-ASUS הצטרפו למהלך של Dell, והצהירו שהעברת עלויות הזיכרון המאמירות לצרכן היא "קונצנזוס בתעשייה" .
מסגרת שיתוף הפעולה, שהוכרזה ביולי 2026 בפסגת הבינה המלאכותית בסן פרנסיסקו, מקיפה הסכמים בסך 950 מיליארד דולר לחמש שנים בין סמסונג / SK Group לבין חברות אמריקאיות ובכללן Nvidia ו-Broadcom . SK Group לבדה חתמה על הסכמים בשווי 750 מיליארד דולר, וליבה הוא השותפות של SK Hynix עם Nvidia המוערכת בלמעלה מ-500 מיליארד דולר . השותפויות מכסות אספקה ארוכת טווח של זיכרון מתקדם (HBM, DRAM מהדור הבא) ופיתוח משותף של שבבי בינה מלאכותית . מהלך זה מעניק למודל ה-LTA תוקף ברמת מדיניות לאומית, ונועל את הספקים הקוריאניים כעמוד השדרה העיקרי של הזיכרון לתשתיות הבינה המלאכותית האמריקאיות עד לתחילת שנות ה-30 .
אנליסטים מזהירים ששליטת הספקים הנוכחית עשויה להיות מוגבלת בזמן. אם התשואות על השקעות הבינה המלאכותית לא יעמדו בציפיות חברות ההיפר-סקייל עד 2028-2029, הלקוחות עלולים לדרוש משא ומתן מחדש על תנאי ה'קח או שלם' . המקדמות העצומות והתמחור הקבוע, שמגנים כעת על הספקים, עלולים להפוך לנטל אם הביקוש יתרכך, מכיוון שהספקים התחייבו להוצאות הון אדירות באותה מידה (למשל, תוכנית המפעל החדש של SK Hynix בהיקף 38 מיליארד דולר, וההשקעה המשותפת של סמסונג ו-SK בהיקף 518 מיליארד דולר בדרום קוריאה) על בסיס ההנחה של ביקוש מתמשך מונע בינה מלאכותית . 2029 נתפסת כנקודת המפנה — הסכמי ה-LTA הקיימים מתחילים להסתיים או עומדים בפני חידוש, וכוח המינוף של הספקים עלול להישחק במהירות אם חברות ההיפר-סקייל יצמצמו את בניית שרתי הבינה המלאכותית שלהן או יפנו תקציבים לתכנון שבבים פנימי .
בקיצור: המקדמה של 38 מיליארד דולר היא תוצאה ישירה של רכישת ביטחון אספקה ארוך טווח על ידי חברות היפר-סקייל לצורך תשתיות בינה מלאכותית. מודל החוזה המתגלגל לחמש שנים עם סעיפי 'קח או שלם' העביר את הסיכון ללקוחות ונעל את רווחיות הספקים, אך במקביל דחק לשוליים קונים קטנים, ייקר את מחירי המחשבים האישיים ויצר הימור בסיכון גבוה לפיו ביקושי הבינה המלאכותית יתמידו עד 2029 — הימור שעלול להפוך את מאזן הכוחות אם התשואות יאכזבו .