ההתערבות המשותפת של ארה”ב ויפן בין הין: למה היא לא תעבוד, לפי המומחים

1. האג’נדה הכלכלית של ראש ממשלת יפן, סנאי טקאיצ’י, נהנית מין חלש. הגישה הפרו-צמיחתית והאינפלציונית שלה סובלת – ולדברי האנליסטים, אף רוצה – מטבע זול יותר, מה שמתנגש ישירות עם מטרת ההתערבות .
2. פער הריביות הוא עצום ובלתי עביר. התשואה על אג”ח ממשלת יפן ל-10 שנים עומדת על כ-2.8% לעומת כ-4.7% על אג”ח מקביל בארה”ב. פער זה מזין "קרי טרייד" (Carry Trade) בהיקפים אדירים, שמפעיל לחץ מכירה תמידי על הין . מנהל ההשקעות Lazard Asset Management מציין שהתערבות קודמת של יפן באפריל-מאי 2026 בהיקף של 11.73 טריליון ין (73.35 מיליארד דולר) – כמעט כפליים מכל ניסיון קודם – הביאה לכך ש-USD/JPY חזר לרמת ההתערבות תוך שישה שבועות בלבד .
3. ההתערבות תוכננה באופן שמגביל את יעילותה. ארה”ב מכרה אירו (ולא דולרים) באמצעות קרן הייצוב שלה (Exchange Stabilization Fund), מה שאותת על חוסר נכונות של וושינגטון להחליש ישירות את הדולר, ובכך הגביל כל השפעה מתמשכת על צמד USD/JPY .

הטקטיקה של בסנט: מכירת אירו והמניע האמיתי של האוצר

במקום למכור דולרים כדי לקנות ין, האוצר האמריקני מימן את רכישות הין שלו על ידי מכירת אירו – שיטה חריגה שמגזין Fortune תיאר כ"מוזרה" ו"לא חכמה" . מהלך זה הגיוני רק אם המטרה העיקרית של שר האוצר סקוט בסנט הייתה להגן על שוק האג”ח האמריקני .

מארק סובל, פקיד אוצר אמריקני בכיר לשעבר, טוען שהפרמטרים הכלכליים הבסיסיים של יפן אינם משתנים, ושהמניע האמיתי של בסנט היה למנוע מיפן להיאלץ למכור את אחזקותיה באג”ח של ארה”ב בהיקף 1.2 טריליון דולר כדי לממן את ההתערבות שלה . אילו יפן נאלצה לממן את רכישות הין על ידי מכירת אג"ח אמריקניות, הדבר היה מעלה בחדות את התשואות על האג"ח האמריקניות – בדיוק מה שבסנט רצה להימנע ממנו. לתמיכה בטענה זו, בסנט גם קרא לפדרל ריזרב להרחיב את מתקן ההלוואות לבנקים מרכזיים זרים (FIMA Repo Facility), כך שיפן תוכל ללוות כנגד אחזקות האג"ח שלה במקום למכור אותן .

האוצר האמריקני הודיע למספר בנקים כי הוא עלול להתערב, ובסנט אף הציג פתק בישיבת קבינט בקמפ דייוויד שעליו נכתב "לעשות: לקנות ין יפני 5-10 מיליארד דולר" .

Bloomberg Opinion: פלסטר שמחמיר את המצב

בלומברג כינתה את ההתערבות "הפלסטר האחרון של בסנט לאג"ח" . המאמר מזהיר שהמדיניות לא מצליחה לטפל בבעיות המבניות הבסיסיות, ואף עלולה להחמירן על ידי טשטוש הקווים בין מדיניות מוניטרית לפיסקלית – במיוחד על רקע שאלות לגבי עצמאות הפד תחת היו"ר קווין וורש . על ידי גרירת הפד לפעולות תמיכה ביין באמצעות הרחבת מתקני ההלוואות הזרים, נוצר סיכון מוסרי שבו השווקים יבחנו את נחישותה של וושינגטון, מתוך ידיעה שקיים רשת ביטחון .

פסק הדין של Reuters Breakingviews

Reuters Breakingviews טוענת שההתערבות "לא יכולה לנקות את הבלאגן של טקאיצ'י" . הגורמים המבניים שמחלישים את הין – המדיניות הפיסקלית המרחיבה של יפן, פער הריביות הרחב, וחוסר היכולת של הבנק המרכזי של יפן להעלות ריבית – נותרו ללא שינוי . למעשה, הפעולה המתואמת מחמירה את הדילמה של הבנק המרכזי של יפן (BOJ), משום שיין חזק יותר שהושג באמצעות התערבות מפחית את הלחצים האינפלציוניים ונותן ל-BOJ אפילו פחות סיבה להעלות ריבית . ללא העלאות ריבית משמעותיות מצד יפן או קיצוצים מצד הפד כדי לצמצם את הפער, ההתערבות לבדה אינה יכולה לשנות את מסלולו של הין .

מה בכלל יכול לחזק את הין?

לפי הקונצנזוס של האסטרטגים, שום דבר מלבד צמצום מהותי של פער הריביות בין ארה"ב ליפן לא יוכל לחזק את הין לאורך זמן. לשם כך יש צורך שהבנק המרכזי של יפן יעלה משמעותית את הריבית – דבר שקשה פוליטית לאור האג'נדה האינפלציונית של ראש הממשלה טקאיצ'י – או שהפד יקצץ בריבית, דבר שאין לו סימנים.

בהתחשב בכך שה-BOJ השאיר את הריבית על 1.0% בפגישה ב-31 ביולי , והפד ממשיך להחזיק את הריבית ללא שינוי, הכוחות המבניים שדוחפים את הין מטה – פער ריביות של כ-190 נקודות בסיס, זרמי קרי טרייד, המדיניות הפיסקלית המרחיבה של יפן, וסירובה של וושינגטון למכור דולרים – כולם נותרו בעינם.

שורה תחתונה: ההתערבות ב-31 ביולי הייתה איתות מתוחכם, לא פתרון. בסנט התמקד בעיקר בהגנה על שוק האג"ח האמריקני מפני חיסול יתרות של יפן, ולא בחיזוק קבוע של הין. עד שיפן תעלה ריבית או שהפד יקצץ בה, כל כוח מבני ימשיך לדחוף את הין כלפי מטה.