הירידות היו חדות אף יותר בכימיה הזולה יותר, ששולטת כיום בשוק ההמוני. סוללות מסוג LFP (ליתיום-ברזל-פוספט) ירדו למחיר ממוצע של 81 דולר לקוט"ש בעולם, ואילו בסין (שוק הסוללות הגדול בעולם) ירד המחיר הממוצע ב-13% ל-84 דולר לקוט"ש . המחירים הנמוכים בסין נובעים משילוב של עודף כושר ייצור של תאים, תחרות עזה בין יצרניות הסוללות, ומעבר מהיר לכימיה הזולה יותר .
כמעט 22 מיליון רכבים חשמליים יוצרו בעולם בשנת 2025 - עלייה של יותר מ-25% לעומת השנה הקודמת . סין לבדה ייצרה 16 מיליון רכבים חשמליים, כמות שעולה על הביקוש המקומי בכמעט 20% . עודף ייצור מסיבי זה אילץ את היצרניות לקצץ במחירים באגרסיביות כדי להיפטר ממלאים, במיוחד על רקע האטה בצמיחת הביקוש המקומי .
יצוא הרכב החשמלי מסין הוכפל לשיא של 2.5 מיליון רכבים בשנת 2025, בשווי של כמעט 70 מיליארד דולר, והגיע ליותר מ-150 מדינות . יצרניות כמו BYD ו-Chery הציפו שווקים ברחבי העולם, תוך שהן חותכות מחירים של המתחרים המקומיים. גל היצוא היה דרמטי: המשלוחים למקסיקו זינקו ביותר מ-2,000% בחודש בודד, ויותר מ-600,000 רכבים חשמליים סיניים הגיעו לאירופה ב-11 החודשים הראשונים של השנה . סין אחראית כיום לכמעט 75% מהייצור העולמי של רכב חשמלי ו-40% מהסחר בו . שווקים שאינם חברי ה-OECD - בהם מקסיקו, ברזיל, איחוד האמירויות ואינדונזיה - היו אחראיים לכל הצמיחה ביצוא הסיני ב-2025, בעוד שהמכסים בארה"ב ובאיחוד האירופי הגבילו את הגישה לשווקים מסורתיים אלה .
טסלה ו-BYD הובילו גל קיצוצי מחירים אגרסיבי מ-2023 עד 2025, שכפה על כל היצרניות הגדולות להצטרף למרוץ . המחיר הממוצע של BEV ירד בכ-6% ב-2025 לבדה, וברכבים גדולים כבר הושג שוויון מחירים עם רכבי בנזין במספר שווקים . מלחמת המחירים תוארה כ"דילמת אסיר" (Prisoner's Dilemma) - אף יצרנית אינה יכולה להרשות לעצמה להחזיק מחירים יציבים בעוד המתחרים מורידים אותם, והלחץ על הרווחיות משנה כליל את המפה התחרותית .
מחירי חבילות הסוללות לרכב חשמלי נמוכים מ-100 דולר לקוט"ש ויורדים, ופער העלויות בין רכב חשמלי לרכב בנזין כמעט נסגר ברמת הייצור . זה מאפשר ליצרניות להשיק דגמים המוניים ובמחירים נוחים. בסין, עשרות דגמים חשמליים כבר מתומחרים במחיר השווה או נמוך מזה של רכבי בנזין מקבילים . סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מציינת שהמחיר הממוצע לרכישת BEV ירד כמעט בכל הפלחים ובכל השווקים הגדולים ב-2025, מגמה שהיא צופה שתימשך .
עודף הייצור הסיני - 16 מיליון רכבים חשמליים שיוצרו לעומת כ-13 מיליון שנמכרו מקומית - מעיד על כך שגל היצוא הוא מבני, לא זמני . לחברות הסיניות יש גם יתרון מוערך של 2-3 שנים על יריבותיהן המערביות בתחום הרכבים המוגדרים בתוכנה (Software-Defined Vehicles), מה שמרחיב עוד יותר את הפער התחרותי . שטף הרכבים החשמליים הסיניים הזולים עורר תגובה בדמות מכסי מגן בארה"ב ובאיחוד האירופי, אך המותגים הסיניים ממשיכים למצוא שווקים חדשים באסיה, אמריקה הלטינית והמזרח התיכון . ערך יצוא הרכב החשמלי הסיני כמעט שילש את עצמו בין 2022 ל-2025, ורכבים חשמליים מהווים כיום יותר מ-35% מכלל יצוא הרכב הסיני, לעומת 20% בשנת 2024 .
השילוב של תחרות סינית זולה, מלחמת מחירים ומעבר לרכב חשמלי דוחף את יצרניות הרכב הוותיקות למה שמנתחים מגדירים כ"איום קיומי פוטנציאלי" . דו"ח של Teneo מזהיר כי "שווקי הבית היו רווחיים באופן מסורתי עבור היצרניות המערביות, אך כעת הם תחת איום מסביבה תחרותית אינטנסיבית יותר" . בנק איטליה מציין כי היצרניות האירופיות, היפניות והקוריאניות עומדות בפני לחץ גובר מהחשמול הסיני, פיצול הסחר ומעבר לרכב המוגדר בתוכנה .
Moody's מתארת את הסקטור כמשתנה "מהאטה מחזורית ללחץ מבני", כשהרווחיות ויעילות ההון נתונות בעומס חמור . PwC קובעת שהסקטור ניצב בפני "תחרות עזה מצד יצרניות הרכב החשמלי הסיניות המובילות", לצד אי-ודאות בנושאי מכסים ושיבושים בשרשרת האספקה . התוצאות נראות במספרים:
האנליסטים מתארים את המצב כ"עמק המוות" אכזרי עבור יצרניות המורשת המנווטות את המעבר מרכבי בנזין לרכב חשמלי . השינוי הוא מהאטה מחזורית להתאמה מבנית, והחברות שישרדו עשויות להיראות שונות מאוד מאלו שנכנסו לסערה.
בקיצור, ההתכנסות של סוללות זולות שוברות שיאים, קנה מידה סיני ומלחמת מחירים עולמית איפסה לצמיתות את ציפיות המחיר בשוק הרכב החשמלי - ומאלצת את תעשיית הרכב המסורתית לתוך ההתארגנות המבנית העמוקה ביותר שלה מאז המצאת פס הייצור.