הסערה התקשורתית שהתעוררה בעקבות המאמר העלתה שאלה לגיטימית לכל מי שעוקב אחר מהפכת האנרגיה באירופה: האם ההתקנה המסיבית של סוללות באמת הופכת את רשת החשמל לפחות אמינה?

מומחים: הסיכון להפסקות חשמל הוא "זעיר" או "מינימלי"

התשובה הקצרה, לפי מומחי אנרגיה ורשויות הרשת שבחנו את הראיות, היא לא. מספר הערכות מומחים שפורסמו בעקבות הדיון מתארות את הסיכון להפסקות חשמל מסוללות כ**"זעיר" או "מינימלי"** . דיווח של יורוניוז (Euronews) שסיכם דעות אלו ציין כי דו"ח ה-PTE עצמו אינו טוען שסוללות יערערו את יציבות הרשת, ואינו מביע חשש מפורש מהפסקות חשמל .

הממצא המרכזי הוא שמערכות סוללות המנוהלות כראוי מפחיתות את חוסר היציבות ברשת, לא מגבירות אותו. סוללות יכולות לספוג עודפי ייצור ממקורות מתחדשים בתקופות של ביקוש נמוך ולפרוק אותן בשעות השיא, ובכך להתמודד ישירות עם הבעיה הידועה של הפסקות בייצור סולארי ורוח .

עם זאת, מומחים מזהירים שהדיון העלה נקודה אמיתית שטרם נפתרה: אגירה בסוללות לבדה אינה יכולה לכסות תקופות ממושכות של ייצור מתחדש נמוך, הידועות כ"שפל ממושך" (dark doldrums) — רצפים של מספר ימים עם תפוקת שמש ורוח נמוכה. פתרון לכך דורש שילוב של אגירה ארוכת טווח, ניהול ביקוש, מחברים בין-לאומיים ויכולת ייצור יציבה .

נתוני התקנות שיא: 2025 והיעד ל-2030

הדיון מתרחש על רקע צמיחה נפיצה בהתקנת סוללות:

• התקנות ב-2025: אירופה התקינה שיא של 36 ג'יגה-ואט-שעה (GWh) של סוללות חדשות בשנת 2025, גידול של 48% לעומת 2024, מה שהעלה את הקיבולת התפעולית הכוללת של היבשת לראשונה מעל 100 GWh . בגוש האירופי (EU) בלבד, ההתקנות היו 27.1 GWh, שהביאו את הקיבולת המצטברת ל-77.3 GWh — פי עשרה מאז 2021 .
• דומיננטיות של פרויקטים בהיקף תעשייתי: לראשונה, פרויקטים בקנה מידה תעשייתי סיפקו יותר ממחצית מההתקנות השנתיות, והגיעו ל-19 GWh בשנת 2025, לעומת 9.7 GWh בשנת 2024 . לעומת זאת, השוק הביתי ירד.
• יעדי 2030: האיחוד האירופי מעריך שהוא זקוק ל-200 ג'יגה-ואט (GW) של קיבולת אגירה עד 2030, לעומת כ-55 GW כיום . ביוני 2026, 22 מדינות חברות באיחוד חתמו על הסכם משולש ראשון מסוגו, שבו התחייבו ל-30–35 GW של קיבולת אגירה חדשה עד 2028 (עד 45 GW לפי הנוסח הבסיסי) . זה יביא את חלקה של האגירה בביקוש שיא לחשמל מכ-5% כיום ל-10% .
• התגובה הספרדית: בעקבות הפסקת החשמל הגדולה באיבריה באפריל 2025, קיבולת אגירת הסוללות המותקנת בספרד גדלה ב-589% בשנה שלאחר מכן, כאשר הרגולטורים ומפעילי הרשת האיצו פרויקטי אגירה, השתתפות בבקרת מתח וחיבורים בינלאומיים .

מגמות עלויות: הסוללות מעולם לא היו זולות יותר

הירידה בעלויות היא מנוע מרכזי לתנופה, וגורם מפתח בדיון האם ניתן לפרוס סוללות מהר מספיק:

• עלות ממוצעת לייצור חשמל (LCOE): מדד בנצ'מרק גלובלי של BloombergNEF לפרויקט סוללה באורך 4 שעות ירד ב-27% לעומת השנה הקודמת ל-78 דולר ל-MWh בשנת 2025, שפל שיא מאז החלה BNEF במעקב ב-2009 .
• מחירי חבילות סוללות: מחירי חבילות הסוללות לאגירה נייחת ירדו ל-70 דולר ל-kWh, ירידה של 45% לעומת 2024 — הירידה השנתית החדה ביותר שתועדה אי פעם עבור כל שימוש בסוללות ליתיום-יון .
• עלויות מערכת: מחירי מפתח (turnkey) למערכות אגירה בקנה מידה תעשייתי ירדו בכ-70% לערך מאז השיא שלהן ב-2022, והגיעו לממוצע משוקלל גלובלי של 117 דולר ל-kWh בשנת 2025 .
• תחזיות: עד 2035, BNEF צופה ירידות נוספות של 25% בעלות LCOE לאגירה בסוללות, 30% לסולארי ו-23% לרוח יבשתית .

דעת הקהל: חרדה כרקע לדיון

דאגה ציבורית מהפסקות חשמל היא נרחבת ומהווה הקשר חשוב לדיון. סקר שנערך בתחילת 2026 מצא כי 52% מהאירופאים מודאגים מהסיכון להפסקות חשמל . הדאגה הגבוהה ביותר היא בספרד, בעקבות הפסקת החשמל באיבריה באפריל 2025, והנמוכה ביותר בבריטניה ובצרפת .

בגרמניה, סקר נפרד מצא שכמעט מחצית (46%) ממשקי הבית חוששים מהפסקת חשמל בת מספר שעות באזורם בעתיד . סקר של Ipsos מצא ש-39% מהאנשים בעולם חוששים שהאזור שלהם יחווה הפסקת חשמל לא מתוכננת ב-12 החודשים הקרובים .

ראוי לציין כי נתוני סקר ספציפיים על מודעות או דעה ציבורית בנושא אגירת סוללות הם מוגבלים. החרדה נראית כאי נוחות כללית לגבי ביטחון אנרגטי, ולא פסק דין ספציפי על טכנולוגיית הסוללות.

המתח האמיתי בדיון

הדיון על תנופת הסוללות באירופה אינו באמת על האם סוללות גורמות להפסקות חשמל. הדעה הרווחת בקרב מומחים היא ברורה שהן לא — ושהן כלי חיוני לשילוב אנרגיה מתחדשת. המתח המרכזי הוא בין אתגרים טכניים אמיתיים אך ניתנים לפתרון לבין חששות מוגזמים מהפסקות חשמל .

האתגרים האמיתיים כוללים:

1. נראות רשת: התקנות סוללות קטנות ומבוזרות עלולות להיות בלתי נראות ובלתי ניתנות לשליטה עבור מפעילי הרשת, מה שיוצר אתגרי תיאום .
2. חוקי שוק והיתרים: חוקי שוק מיושנים ותהליכי אישור איטיים מעכבים פריסה .
3. בעיית ה'שפל הממושך': אגירה בסוללות, שאורכה האופייני הוא 1–4 שעות, אינה יכולה לכסות תקופות של מספר ימים עם ייצור מתחדש נמוך. זה דורש אגירה ארוכת טווח, גמישות בצד הביקוש ויכולת ייצור יציבה ממקורות אחרים .

החדשות הטובות הן שהכלכלה מתיישרת מהר יותר מכפי שכמעט任何人 ציפה. עם ירידת מחירים בקצב שיא ובניית מומנטום פוליטי — כולל התחייבות האגירה האירופית הראשונה אי פעם — הפער בין השאיפה למציאות הולך ומצטמצם. האתגר כעת אינו האם סוללות יכולות לעזור לייצב את הרשתות של אירופה, אלא האם שאר מערכת האנרגיה יכולה להדביק את הקצב.

הסערה התקשורתית שהתעוררה בעקבות המאמר העלתה שאלה לגיטימית לכל מי שעוקב אחר מהפכת האנרגיה באירופה: האם ההתקנה המסיבית של סוללות באמת הופכת את רשת החשמל לפחות אמינה?

מומחים: הסיכון להפסקות חשמל הוא "זעיר" או "מינימלי"

התשובה הקצרה, לפי מומחי אנרגיה ורשויות הרשת שבחנו את הראיות, היא לא. מספר הערכות מומחים שפורסמו בעקבות הדיון מתארות את הסיכון להפסקות חשמל מסוללות כ**"זעיר" או "מינימלי"** . דיווח של יורוניוז (Euronews) שסיכם דעות אלו ציין כי דו"ח ה-PTE עצמו אינו טוען שסוללות יערערו את יציבות הרשת, ואינו מביע חשש מפורש מהפסקות חשמל .

הממצא המרכזי הוא שמערכות סוללות המנוהלות כראוי מפחיתות את חוסר היציבות ברשת, לא מגבירות אותו. סוללות יכולות לספוג עודפי ייצור ממקורות מתחדשים בתקופות של ביקוש נמוך ולפרוק אותן בשעות השיא, ובכך להתמודד ישירות עם הבעיה הידועה של הפסקות בייצור סולארי ורוח .

עם זאת, מומחים מזהירים שהדיון העלה נקודה אמיתית שטרם נפתרה: אגירה בסוללות לבדה אינה יכולה לכסות תקופות ממושכות של ייצור מתחדש נמוך, הידועות כ"שפל ממושך" (dark doldrums) — רצפים של מספר ימים עם תפוקת שמש ורוח נמוכה. פתרון לכך דורש שילוב של אגירה ארוכת טווח, ניהול ביקוש, מחברים בין-לאומיים ויכולת ייצור יציבה .

נתוני התקנות שיא: 2025 והיעד ל-2030

הדיון מתרחש על רקע צמיחה נפיצה בהתקנת סוללות:

• התקנות ב-2025: אירופה התקינה שיא של 36 ג'יגה-ואט-שעה (GWh) של סוללות חדשות בשנת 2025, גידול של 48% לעומת 2024, מה שהעלה את הקיבולת התפעולית הכוללת של היבשת לראשונה מעל 100 GWh . בגוש האירופי (EU) בלבד, ההתקנות היו 27.1 GWh, שהביאו את הקיבולת המצטברת ל-77.3 GWh — פי עשרה מאז 2021 .
• דומיננטיות של פרויקטים בהיקף תעשייתי: לראשונה, פרויקטים בקנה מידה תעשייתי סיפקו יותר ממחצית מההתקנות השנתיות, והגיעו ל-19 GWh בשנת 2025, לעומת 9.7 GWh בשנת 2024 . לעומת זאת, השוק הביתי ירד.
• יעדי 2030: האיחוד האירופי מעריך שהוא זקוק ל-200 ג'יגה-ואט (GW) של קיבולת אגירה עד 2030, לעומת כ-55 GW כיום . ביוני 2026, 22 מדינות חברות באיחוד חתמו על הסכם משולש ראשון מסוגו, שבו התחייבו ל-30–35 GW של קיבולת אגירה חדשה עד 2028 (עד 45 GW לפי הנוסח הבסיסי) . זה יביא את חלקה של האגירה בביקוש שיא לחשמל מכ-5% כיום ל-10% .
• התגובה הספרדית: בעקבות הפסקת החשמל הגדולה באיבריה באפריל 2025, קיבולת אגירת הסוללות המותקנת בספרד גדלה ב-589% בשנה שלאחר מכן, כאשר הרגולטורים ומפעילי הרשת האיצו פרויקטי אגירה, השתתפות בבקרת מתח וחיבורים בינלאומיים .

מגמות עלויות: הסוללות מעולם לא היו זולות יותר

הירידה בעלויות היא מנוע מרכזי לתנופה, וגורם מפתח בדיון האם ניתן לפרוס סוללות מהר מספיק:

• עלות ממוצעת לייצור חשמל (LCOE): מדד בנצ'מרק גלובלי של BloombergNEF לפרויקט סוללה באורך 4 שעות ירד ב-27% לעומת השנה הקודמת ל-78 דולר ל-MWh בשנת 2025, שפל שיא מאז החלה BNEF במעקב ב-2009 .
• מחירי חבילות סוללות: מחירי חבילות הסוללות לאגירה נייחת ירדו ל-70 דולר ל-kWh, ירידה של 45% לעומת 2024 — הירידה השנתית החדה ביותר שתועדה אי פעם עבור כל שימוש בסוללות ליתיום-יון .
• עלויות מערכת: מחירי מפתח (turnkey) למערכות אגירה בקנה מידה תעשייתי ירדו בכ-70% לערך מאז השיא שלהן ב-2022, והגיעו לממוצע משוקלל גלובלי של 117 דולר ל-kWh בשנת 2025 .
• תחזיות: עד 2035, BNEF צופה ירידות נוספות של 25% בעלות LCOE לאגירה בסוללות, 30% לסולארי ו-23% לרוח יבשתית .

דעת הקהל: חרדה כרקע לדיון

דאגה ציבורית מהפסקות חשמל היא נרחבת ומהווה הקשר חשוב לדיון. סקר שנערך בתחילת 2026 מצא כי 52% מהאירופאים מודאגים מהסיכון להפסקות חשמל . הדאגה הגבוהה ביותר היא בספרד, בעקבות הפסקת החשמל באיבריה באפריל 2025, והנמוכה ביותר בבריטניה ובצרפת .

בגרמניה, סקר נפרד מצא שכמעט מחצית (46%) ממשקי הבית חוששים מהפסקת חשמל בת מספר שעות באזורם בעתיד . סקר של Ipsos מצא ש-39% מהאנשים בעולם חוששים שהאזור שלהם יחווה הפסקת חשמל לא מתוכננת ב-12 החודשים הקרובים .

ראוי לציין כי נתוני סקר ספציפיים על מודעות או דעה ציבורית בנושא אגירת סוללות הם מוגבלים. החרדה נראית כאי נוחות כללית לגבי ביטחון אנרגטי, ולא פסק דין ספציפי על טכנולוגיית הסוללות.

המתח האמיתי בדיון

הדיון על תנופת הסוללות באירופה אינו באמת על האם סוללות גורמות להפסקות חשמל. הדעה הרווחת בקרב מומחים היא ברורה שהן לא — ושהן כלי חיוני לשילוב אנרגיה מתחדשת. המתח המרכזי הוא בין אתגרים טכניים אמיתיים אך ניתנים לפתרון לבין חששות מוגזמים מהפסקות חשמל .

האתגרים האמיתיים כוללים:

1. נראות רשת: התקנות סוללות קטנות ומבוזרות עלולות להיות בלתי נראות ובלתי ניתנות לשליטה עבור מפעילי הרשת, מה שיוצר אתגרי תיאום .
2. חוקי שוק והיתרים: חוקי שוק מיושנים ותהליכי אישור איטיים מעכבים פריסה .
3. בעיית ה'שפל הממושך': אגירה בסוללות, שאורכה האופייני הוא 1–4 שעות, אינה יכולה לכסות תקופות של מספר ימים עם ייצור מתחדש נמוך. זה דורש אגירה ארוכת טווח, גמישות בצד הביקוש ויכולת ייצור יציבה ממקורות אחרים .

החדשות הטובות הן שהכלכלה מתיישרת מהר יותר מכפי שכמעט任何人 ציפה. עם ירידת מחירים בקצב שיא ובניית מומנטום פוליטי — כולל התחייבות האגירה האירופית הראשונה אי פעם — הפער בין השאיפה למציאות הולך ומצטמצם. האתגר כעת אינו האם סוללות יכולות לעזור לייצב את הרשתות של אירופה, אלא האם שאר מערכת האנרגיה יכולה להדביק את הקצב.