ב-6 באוגוסט תקפו מתנחלים את קהילת אל-כעבנה שממזרח לא-טייבה, פצעו שלושה פלסטינים ועצרו אחד . למחרת, ב-7 באוגוסט, הגיע גל תקיפה שני לאותה קהילה: המתנחלים דחפו את צאנם לתוך ביתו של נאיף אל-כעבנה, תקפו תושבים, ופצעו פעיל סולידריות בינלאומי שהיה במקום . מקורות מקומיים מסרו כי התוקפים לוו על ידי חיילים ישראלים ופעלו תחת חסותם . משפחת כעבנה מדווחת על התקפות כמעט יומיומיות מאז שהוקם מאחז קולוניאלי ישראלי סמוך לביתם לפני כשנתיים .
התקפות המתנחלים ברחבי הגדה הגיעו לרמות חסרות תקדים בשנת 2026:
העמדות לדין בגין אלימות מתנחלים נותרות נדירות ביותר. ועדת חקירה של האו"ם ביוני 2026 מצאה כי הרשויות הישראליות מעורבות ישירות בהתקפות מתנחלים באמצעות תמיכה כספית וצבאית, ובאמצעות הענקת חסינות - כאשר כוחות הביטחון הישראלים מגינים לעתים קרובות על המתנחלים במהלך התקיפות . דו"ח האו"ם הזהיר כי "שנים של הפקרות וחסינות" אפשרו את ההסלמה . על פי ארגון יש דין הישראלי, למעלה מ-96% ממקרי אלימות המתנחלים אינם מסתיימים בהגשת כתב אישום . בעוד שהפרקליטות הישראלית הגישה כתבי אישום נגד שישה מתנחלים ביוני 2026 בגין הצתת מסגד והפרות סדר בדיר דיבוואן, מקרים כאלה הם חריג לכלל . מתחילת העשור הנוכחי, ישראל לא העמידה אזרחיה לדין על הריגת אזרחים פלסטינים בגדה המערבית הכבושה .
בתגובה לגל ההתקפות ולהיעדר הגנה רשמית, התארגנו תושבים פלסטינים ברשתות הגנה משלהם. בעיירה סינג'ל, כ-15 ק"מ צפונית-מזרחית לרמאללה, הקימו תושבים סיורי לילה מתנדבים, תוך שימוש בפנסים ובקבוצת וואטסאפ כדי לצפות על הגבעות מפני מתנחלים מתקרבים ולהתריע זה לזה בזמן אמת . מתנדב אחד אמר לסוכנות רויטרס: "נשארנו לבד" .
קבוצות השמירה הלא חמושות הללו - הידועות במקום כוועדות הגנה או "שומרי לילה" - התפשטו ברחבי קהילות רבות בגדה, שם הן משמשות כקו הגנה ראשון מפני התקפות מתנחלים כמעט יומיות . כאשר מישהו מזהה קבוצת מתנחלים, הוא מתריע לאחרים בטלפון, מגייס תושבים נוספים לאזור כדי להתעמת איתם ולהדוף אותם . עם זאת, הקבוצות פועלות ללא הגנה חוקית ולעיתים קרובות סובלות מהטרדה גם מצד מתנחלים וגם מצד כוחות ישראליים . הופעתן של רשתות עממיות אלו העלתה גם חששות מחודשים בקרב גורמים ישראלים שהקבוצות עלולות בסופו של דבר להתחמש .