האזהרה הגיעה לצד כאב פיננסי כבד. פורשה SE רשמה הפסד של 2.2 מיליארד יורו במחצית הראשונה של 2026, לעומת רווח של 300 מיליון יורו בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד נבע בעיקר ממחיקות ערך (impairments) לא-מזומנות בהיקף של 3 מיליארד יורו על אחזקתה בפולקסווגן ו-200 מיליון יורו על אחזקתה בפורשה AG, המשקפות ירידה חדה בשווי הקבוצה על רקע הידרדרות התחרותיות שלה. מוקדם יותר ב-2026, פורשה SE כבר דיווחה על הפסד רבעוני של 923 מיליון יורו ברבעון הראשון, שנבע ממחיקה של 1.3 מיליארד יורו על אחזקותיה בפולקסווגן. התוצאה העסקית המתואמת של הקבוצה לאחר מסים במחצית הראשונה של 2026 צנחה ל-0.9 מיליארד יורו, לעומת 1.1 מיליארד יורו שנה קודם לכן.
המנכ"ל אוליבר בלום (Oliver Blume) הציע את מה שכינה "הארגון מחדש המקיף ביותר בתולדות החברה." במכתב לעובדים מ-13 ביולי, בלום התווה תוכנית לקיצוץ 50,000 משרות נוספות, בנוסף לכ-50,000 הקיצוצים שכבר בוצעו במסגרת תוכנית התייעלות משנת 2024. יחד, פירוש הדבר הוא קיצוץ פוטנציאלי של עד 100,000 משרות, כ-16% מכוח האדם העולמי של פולקסווגן.
התוכנית כללה גם סגירה של ארבעה מפעלים בגרמניה: הנובר (Hanover), צוויקאו (Zwickau), אמדן (Emden) ומפעל אאודי בנקארסולם (Neckarsulm), שסגירתם לבדה הייתה מבטלת למעלה מ-45,000 משרות. פולקסווגן תיאלץ גם לצמצם את היצע הדגמים שלה בכמחצית ולהפחית משמעותית את כושר הייצור. בלום ציין פער עלויות של כ-20% מול המתחרים כסיבה המרכזית לצעדים הדרסטיים.
תוכניתו של בלום נתקלה מיד בהתנגדות עזה. ב-9 ביולי 2026, דירקטוריון הפיקוח של פולקסווגן דחה את תוכנית ההבראה ברוב של 12 תומכים מול 19 מתנגדים, שכללה את סגירת המפעלים ואת קיצוץ 100,000 המשרות. נציגי העובדים מתחו ביקורת חריפה על בלום לאחר שפרטי התוכנית דלפו, והעובדים קיימו הפגנות נגד מה שכינו "תחרות לא הוגנת" והאיום על מקומות העבודה בגרמניה. גם מדינת סקסוניה התחתית (Lower Saxony), המחזיקה ב-20% ממניות ההצבעה שיכולות לחסום החלטות מפתח, התנגדה לסגירת המפעלים.
למרות דחיית הדירקטוריון, בלום המשיך לפעול להשגת יעד קיצוץ 50,000 המשרות הנוספות והמשיך במאמצים לשכנע את העובדים בפגישות הבאות.
בתוך הסערה, פולקסווגן דיווחה על מספר אותות ביקוש חיוביים בתוצאות המחצית הראשונה של 2026. מאגר ההזמנות באירופה גדל לכ-1.1 מיליון כלי רכב בסוף יוני 2026, המספק נראות של למעלה משלושה חודשי מכירות. קצב ההזמנות עלה ב-4% לעומת השנה שעברה והגיע ל-2.1 מיליון כלי רכב במחצית הראשונה. הבולט מכולם הוא זינוק של 57% בהזמנות לרכב חשמלי נטו-סוללה (BEV), שהגיעו ל-330,000 כלי רכב. רכב חשמלי מהווה כעת 31% ממאגר ההזמנות האירופי, לעומת 19% בשנה שעברה. מאגר ההזמנות באירופה גדל בכ-12% בהשוואה לסוף 2025. ההכנסות נותרו יציבות יחסית, ופולקסווגן אישרה מחדש את יעד הרווחיות התפעולית השנתי של 4.0%–5.5%, תוך ציפייה לשיפור במחצית השנייה.
אז בעוד שמבנה העלויות, עודפי כושר הייצור ומבוי הסתום הניהולי מושכים את פולקסווגן למשבר, מאגר ההזמנות של החברה – במיוחד בתחום הרכב החשמלי – מתחזק באופן משמעותי, ומספק לה בסיס ביקוש איתן לפעול ממנו, אם יצליחו לפתור את קרבות הארגון מחדש הפנימיים.