איך סעיף בחוזה של טיילור סוויפט הפך את מכירת מניות Spotify למיליוני דולרים לאמנים

זהו רק חלק מהמהלך הרחב יותר: ב-29 באפריל הודיעה UMG כי תמכור מחצית מהחזקה של כ-2.7 מיליארד אירו ב-Spotify, מהלך שאמור להניב בסך הכול כ-1.4 מיליארד דולר . לפי הדוח השנתי של UMG, החברה החזיקה כ-6.49 מיליון מניות Spotify — כ-3.1% מהחברה .

למה האמנים מקבלים כסף?

החוזה שעליו חתמה סוויפט עם UMG ועם Republic Records ב-2018 כולל תנאי שלפיו חלק מהתמורה ממכירת מניות Spotify יחולק לכל אמני UMG. החשוב במיוחד הוא שהחלוקה תהיה לא ניתנת לקיזוז — כלומר, מדובר בכסף שאינו נחשב למקדמה שהאמן צריך להחזיר באמצעות תמלוגים עתידיים .

כשסוויפט חתמה ב-2018 על חוזה חדש עם UMG, לאחר שעזבה את Big Machine Records, היא כתבה כי ביקשה שכל מכירה של מניות Spotify שבידי החברה תוביל לחלוקת כסף לאמנים, “non-recoupable” — והוסיפה ש-UMG הסכימה לכך בנדיבות . לדבריה, זה היה “התנאי היחיד שהיה חשוב לי יותר מכל סעיף אחר בעסקה” .

לפי הערכות בענף, האמנים צפויים לקבל כ-28% מהתמורה. המשמעות היא שכ-130–131 מיליון דולר עשויים להגיע לאמנים כבר מהשלב שנמכר במחצית הראשונה של 2026 . התשלומים צפויים להופיע בדוחות התמלוגים במהלך אמצע עד סוף 2026 .

מה פירוש “לא ניתן לקיזוז”?

בתעשיית המוזיקה, חברת תקליטים עשויה לקזז הכנסות מסוימות מחוב שנוצר לאמן — למשל, מקדמה שטרם הוחזרה באמצעות תמלוגים. במקרה של הסעיף של סוויפט, התשלום ממכירת מניות Spotify אמור להגיע לאמנים גם אם עדיין לא “החזירו” את המקדמה שלהם לחברה.

הסעיף אינו משנה את אופן חלוקת תמלוגי הסטרימינג הרגילים מ-Spotify; הוא מתייחס להכנסות ממכירת ההחזקה הפיננסית של UMG במניות החברה .

סוויפט לא המציאה את המדיניות — אבל הפכה אותה לחובה חוזית

הרעיון לחלוק עם אמנים הכנסות ממכירת אחזקות בשירותי סטרימינג הופיע קודם לכן אצל חברות תקליטים אחרות. בפברואר 2016 הודיע מנכ״ל Warner Music Group ‏(WMG), סטיב קופר, כי החברה תחלק לאמנים הכנסות ממכירת ההון שלה ב-Spotify .

ב-2018 מכרה WMG את מלוא ההחזקה שלה ב-Spotify תמורת 504 מיליון דולר, וזיכתה חשבונות אמנים ב-126 מיליון דולר — 25% מהתמורה . Sony Music מכרה בערך באותה תקופה מחצית ממניותיה תמורת 768 מיליון דולר, וחילקה לאמנים כ-250 מיליון דולר, או כ-32.5%, ללא תלות בשאלה אם האמן כבר החזיר את המקדמות שלו .

ההבדל המרכזי היה ש-WMG התייחסה לתשלום כאל סכום שנזקף לזכות חשבון האמן, ולכן הוא יכול היה לשמש קודם לכיסוי יתרות שטרם נפרעו. סוויפט דרשה מ-UMG התחייבות כתובה לתשלום שאינו ניתן לקיזוז — לא רק הבטחה כללית לחלוק את ההכנסות .

הכסף מיועד גם לרכישה עצמית של מניות

מכירת מניות Spotify אינה מיועדת כולה לאמנים. במקביל לחלוקת התמורה, UMG משתמשת בחלק מהכסף כדי לרכוש מניות של עצמה.

במרץ 2026 הכריזה החברה על תוכנית הרכישה העצמית הראשונה שלה, בהיקף של 500 מיליון אירו, לאחר ירידה במניה מאז ההנפקה . התוכנית הושלמה ב-24 ביולי, לאחר ש-UMG רכשה כ-26.7 מיליון מניות במחיר ממוצע של כ-18 אירו למניה .

ב-29 באפריל הגדילה החברה את האישור הכולל לרכישה עצמית למיליארד אירו — פי שניים מהתוכנית המקורית — כשהמימון אמור להגיע בעיקר ממכירת מניות Spotify . בנוסף, UMG רכשה ביוני מניות בשווי 250 מיליון אירו מקרנות של Pershing Square, והשיקה באוגוסט תוכנית נוספת באותו היקף .

המהלכים הגיעו גם על רקע הלחץ של המשקיע האקטיביסט ביל אקמן וקרן Pershing Square, שהציעו לרכוש את UMG בשווי של כ-65 מיליארד דולר. ההצעה כללה מכירה של החזקת UMG ב-Spotify. דירקטוריון UMG בחר לפעול באופן עצמאי ולבצע את המכירה ואת הרכישות העצמיות בתנאים שלו .

תמונה פיננסית מעורבת — וסביבה תעשייתית משתנה

UMG דיווחה על צמיחה של 5.3% בהכנסות ברבעון השני של 2026, בעיקר בזכות הגידול במנויי הסטרימינג. עם זאת, הרווח הנקי הושפע לרעה מהוצאות משפטיות — כולל תביעות הקשורות לבינה מלאכותית ולדרייק — וכן מהוצאות הקשורות לתוכניות הרכישה העצמית. לאחר פרסום הדוחות, מניית החברה ירדה בכ-25% .

גם בתחום הבינה המלאכותית חברות התקליטים מנסות במקביל להגן על זכויות היוצרים באמצעות הליכים משפטיים, ולבחון מודלים של רישוי מול פלטפורמות סטרימינג. המקורות הזמינים אינם מפרטים את התנאים המדויקים של ההסכם בין UMG ל-Spotify בנושא מוזיקה שנוצרה באמצעות AI, ולכן אי אפשר להסיק מהם כיצד יחולקו הכנסות כאלה או כיצד יתוגמלו אמנים .

בינתיים, מכירת המניות מספקת ל-UMG נזילות למימון החזרת הון לבעלי המניות — ובזכות התנאי שסוויפט הכניסה לחוזה שלה לפני שמונה שנים, היא צפויה לספק גם תשלום חד-פעמי ולא צפוי לאמנים ברחבי החברה.