הטכנולוגיה התפתחה במידה רבה בעקבות ההצלחה האוקראינית בשיבוש רחפנים במהלך 2023 ו-2024. הלחץ הזה דחף מפתחים רוסים לעבור לסיבים אופטיים ולחלופות רדיו עמידות יותר לשיבוש, כולל מערכות תקשורת מבוססות רשת . מפקדי לוחמה אלקטרונית אוקראינים אומרים כי קצב ההתפתחות מקשה על המערכות בחזית להדביק את הפער .
בתחילת 2026 רחפני FPV מבוססי סיב אופטי כבר היו בשימוש נרחב אצל הכוחות הרוסיים לאורך קו החזית. מפקד הכוחות המזוינים של אוקראינה, אולכסנדר סירסקי, אמר בינואר כי רוסיה ואוקראינה משתמשות בערך באותו מספר רחפנים בסך הכול, אך אוקראינה עדיין "מדביקה את הפער" בתחום רחפני הסיבים האופטיים .
עם זאת, ההיקף המדויק אינו אחיד בכל הגזרות. לפי גורם אוקראיני שצוטט באותו חודש, רחפנים כאלה היוו לא יותר מכ-15% מכלל הרחפנים לאורך קו המגע . כלומר, מדובר בטכנולוגיה מרכזית ומתפשטת — אך לא בתחליף מלא לכל צי הרחפנים.
השימוש בהם כבר חורג ממשימות קצרות של יחידות קדמיות. בפברואר 2026 הגיע רחפן רוסי מבוסס סיב אופטי לחרקיב לראשונה, ופגע בעץ ברובע קייבסקי בעיר . ביולי דווח כי רחפנים מסוג זה שימשו לעקיפת ההגנות ולפגיעה בתחנות משנה במתח גבוה במחוז סומי . רוסיה אף שילבה שליטה באמצעות סיב אופטי בפלטפורמות גדולות יותר, בהן הרחפן בעל הכנף הקבועה "מולניה" .
היכולת להפעיל רחפנים כאלה בהיקף גדול נשענת במידה רבה על ייצור סיני. יותר מ-60% מהסיבים האופטיים בעולם מיוצרים בסין, ולכן היא המקור המעשי היחיד לאספקה רחבת היקף עבור רוסיה . המפעל הרוסי היחיד לייצור סיבים אופטיים מושבת מאז מאי 2025, לאחר שנפגע בתקיפות רחפנים אוקראיניות, מה שהותיר את רוסיה תלויה ביבוא מסין .
נתוני המכס מצביעים על זינוק חריג: באוגוסט 2025 נשלחו מסין לרוסיה כ-527 אלף קילומטרים של כבל סיבים אופטיים — כמעט פי שלושה מהכמות שנשלחה ביוני. באותו חודש קיבלה אוקראינה כ-115.8 קילומטרים בלבד, יחס של כ-456 ל-1 . כמות חודשית כזו יכולה לספק חומר גלם לעשרות אלפי רחפנים.
השליטה הסינית בשוק גם יצרה מנוף כלכלי. בתחילת 2026 העלו ספקים סיניים את המחירים עבור קונים רוסים פי 2.5 עד פי 4, על רקע הביקוש הגובר והיעדר חלופה מקומית משמעותית . לפי דיווחים אחרים, מחירו של סיב נפוץ עלה מ-16 יואן לקילומטר בתחילת 2025 ל-40 יואן בינואר 2026 .
לכל משימה של רחפן כזה יש שובל פיזי. הכבלים כמעט לעולם אינם נאספים לאחר שהרחפן מתרסק, מגיע ליעד או מאבד את החיבור. הם נשארים ביערות, בשדות ובאזורים מיושבים כשהם יוצרים מעין קורי עכביש דקים וכמעט בלתי נראים .
במחוז וובצ'נסק שבמחוז חרקיב דיווחו חיילים אוקראינים כי היערות מכוסים באלפי קילומטרים של כבלים שהותירו רחפני FPV רוסיים . מעבר לזיהום הנופי, הכבלים עלולים להסתבך בכלי רכב ולהקשות בעתיד על חקלאים, צוותי ניקוי וסילוק מוקשים.
גם בעלי החיים נפגעים. ציפורים נצפו משתמשות בסיבים כחומר לבניית קינים, אך החומר עלול גם ללכוד ציפורים ובעלי חיים אחרים. חוקרים מתכננים לבדוק שרידי DNA כדי לזהות אילו מיני ציפורים הושפעו .
הכבלים עצמם עשויים מחומרים פלסטיים עמידים שעלולים להישאר בסביבה במשך מאות שנים, ובמקביל סוללות הליתיום מרחפנים שהושמדו מוסיפות פסולת שעלולה לזהם קרקע ומים . היקף ההשפעה ארוך הטווח עדיין נחקר, אך המומחים מזהירים שמדובר במורשת סביבתית חדשה של המלחמה.
הכלי המרכזי נגד רחפנים רגילים — שיבוש תדרי הרדיו — אינו אפקטיבי נגד רחפן המחובר בסיב אופטי . בכך נפגע חלק מערכן של השקעות גדולות במערכות לוחמה אלקטרונית.
ההגנות שנותרו הן בעיקר פיזיות: ירי בנשק קל או בתותחים, יירוט באמצעות רחפנים אחרים, פריסת רשתות ומחסומים, וכן תקיפה של עמדות שיגור וסלילים או של המפעילים עצמם בעומק שמאחורי החזית . אלא שפתרונות אלה קשים בהרבה להרחבה ולפריסה רציפה.
נוצר כאן גם פער כלכלי: רחפנים מבוססי סיב אופטי יכולים לעלות מאות דולרים בלבד — חלקם כ-400 דולר — בעוד שמערכות ההגנה הנדרשות ליירוטם יקרות בהרבה . אוקראינה מנסה להגדיל את הייצור העצמי של רחפנים כאלה, אך בתחילת 2026 עדיין פיגרה אחרי רוסיה בהיקף השימוש .
המשמעות הרחבה היא שהמרוץ אינו מתנהל רק סביב מספר הרחפנים, אלא גם סביב סוג הקישור שמפעיל אותם, היכולת לייצר את הרכיבים בכמויות גדולות והמחיר שהסביבה תשלם לאחר שהקרבות יסתיימו.