החוקרים השתמשו במדד שנקרא דירוג חומרה יומי — Daily Severity Rating, או DSR. המדד משלב טמפרטורה, לחות, מהירות רוח ותנאי בצורת, ומעריך עד כמה קשה יהיה להשתלט על שריפה לאחר פריצתה .
במקום להסתמך על אנסמבלים מלאים של מודלים אקלימיים, החוקרים בחנו תצפיות מזג אוויר היסטוריות בתקופה בת שבעה ימים שבה נרשם דירוג ה־DSR הגבוה ביותר בכל אחד מהאזורים שנפגעו . כך הם העריכו עד כמה תנאי שריפה קיצוניים כאלה נעשו שכיחים יותר באקלים הנוכחי — עולם שמתחמם בכ־1.4 מעלות צלזיוס בהשוואה לתקופה שלפני התיעוש .
המחקר זיהה גם שילוב מסוכן של תנאים: חורף גשום שהוביל לצמחייה צפופה, ואחריו אביב חם ויבש במיוחד. כשהצמחייה התייבשה, היא הפכה למעין "פצצת דלק" בשטח — חומר בעירה רב שמאפשר לשריפות להתפשט בעוצמה . דפוס כזה, המכונה לעיתים "טלטלת מזג אוויר" — מעבר חד מתקופה רטובה לתנאי חום ויובש — נעשה נפוץ יותר ככל שהאקלים מתחמם .
הנתונים ממחישים את ממדי המשבר. לפי מערכת המידע האירופית לשריפות יער (EFFIS), כ־434,976 הקטרים נשרפו ברחבי האיחוד האירופי עד סוף יולי, כאשר ספרד וצרפת היו בין המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר . בתחילת אוגוסט כבר פורסמו הערכות שלפיהן השטח השרוף חצה את רף חצי מיליון ההקטרים .
מזג האוויר שתמך בהתפשטות שריפות ברחבי האיחוד האירופי היה חמור ב־43% בממוצע עד סוף יולי, בהשוואה לממוצע בתקופה המקבילה בשני העשורים האחרונים. לפי הנתונים, ההרס נגרם מכ־1,400 שריפות — יותר מפי שניים מהממוצע ההיסטורי .
השריפות שחררו עד סוף יולי כ־18 מיליון טונות של פחמן דו־חמצני, יותר מפי שניים מהכמות שנרשמה בתקופה המקבילה ב־2025 . בכך נוצר מעגל מסוכן: שריפות משחררות גזי חממה, וגזי החממה מחריפים את התנאים שמגבירים את הסיכון לשריפות נוספות.
ההשלכות חרגו בהרבה מהנזק הישיר ליערות. הערכות של AccuWeather, שדווחו גם ברויטרס, העמידו את העלות הכלכלית הכוללת של השריפות על 15.6–19.1 מיליארד אירו — כ־18–22 מיליארד דולר .
הסכום כולל הרס של בתים ותשתיות, הוצאות כיבוי, פינוי פסולת, הפסדים בחקלאות ותביעות ביטוח צפויות . לפי ניתוח של Financial Times, עלויות השיקום בלבד בחמש המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר בגוש האירו הגיעו ל־3.1 מיליארד אירו בתחילת אוגוסט .
האירועים גם חידדו את הפער הביטוחי שנוצר מול אסונות אקלימיים: חברות ביטוח מקומיות צפויות לספוג את רוב ההפסדים המיידיים, אך מתרבות השאלות אם יהיה אפשר להמשיך לבטח אזורים החשופים לאירועי קיצון תכופים ויקרים יותר. בצרפת לבדה עשויים ההפסדים הכוללים להגיע ל־10–15 מיליארד אירו, כאשר ההפסדים המבוטחים צפויים להסתכם בכמה מיליארדי אירו .
אותם חום ובצורת שהזינו את השריפות פגעו גם בעורקי התחבורה והאנרגיה של אירופה.
בנקודת המדידה קאוב, צוואר בקבוק מרכזי בריין עבור ספינות המובילות מטענים לדרום גרמניה ולשווייץ, ירד מפלס הנהר אל מתחת ל־24 סנטימטרים — השפל הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות ב־1880 . מפלס המים הנמוך שיבש הובלת פחם, דלק, כימיקלים וסחורות תעשייתיות, והעלה את עלויות ההובלה לשיאים .
גם הדנובה הגיע לשפל היסטורי בכמה מדינות . בהונגריה המפעל הגרעיני פאקש, שמספק כ־40% מהחשמל במדינה, התקרב להפסקה כפויה לאחר שמפלס המים איים על מערכות הקירור שלו . ברומניה ביצע חיל הים פיצוץ מבוקר כדי לפנות סלעים סמוך לתעלת בלה ולשמור על זרימת מים שתאפשר את פעילותו הבטוחה של המפעל הגרעיני בצ'רנבודה . סרביה נאלצה לצמצם את ייצור החשמל ההידרואלקטרי .
מפלסי הנהרות הנמוכים הגבילו גם את ייצור החשמל במדינות נוספות, העלו את מחירי האנרגיה והעמיקו את הלחץ הכלכלי — מעבר לנזק הישיר שגרמו השריפות .
ממדי המשבר דחפו את מדיניות האיחוד האירופי לכיוון של מניעה. ב־6 באוגוסט הודיע נציב הסביבה של האיחוד כי האיחוד יקרא למדינות החברות להשקיע יותר בניהול סביבתי של השטח, כולל שריפות מבוקרות, דילול יערות ושיקום היכולת הטבעית של הקרקע לאגור מים .
החוקרים מדגישים כי צעדי הסתגלות כאלה יכולים לצמצם את הסיכון ואת עוצמת השריפות, אך אינם מחליפים את הפחתת פליטות גזי החממה. לפי WWA והדיווחים הנלווים, ההתחממות הגלובלית היא גורם מרכזי בתנאי החום והיובש החריגים של 2026, ולכן צמצום התלות בדלקים מאובנים נותר המנוף העיקרי לבלימת ההחמרה .
באקלים הנוכחי, תנאי מזג האוויר שעמדו מאחורי שריפות בעוצמה כזו צפויים להתרחש בערך פעם בשש שנים במרכז ספרד ופעם ב־20 שנה בדרום־מערב צרפת . החוקרים ציינו שמדובר בהערכות שמרניות .
המשמעות היא לא שכל עונת שריפות תיראה כמו 2026, ולא ששינוי האקלים לבדו קובע היכן תפרוץ כל שריפה. גורמים כמו הצתות, ניהול יערות, צפיפות הצמחייה ותשתיות כיבוי עדיין משפיעים על התוצאה. אך ההתחממות משנה את נקודת הפתיחה: היא מייבשת את הנוף, מקצינה את הבצורת ומגדילה את הסיכוי לתנאים שבהם שריפה יכולה להפוך במהירות לאסון רחב־היקף .