תשואת האג״ח לשנתיים ביפן זינקה לשיא של 31 שנה — והשווקים מתכוננים להעלאת ריבית מוקדמת

המהלך הוא חלק ממגמה ארוכה יותר. התשואה עלתה מרמה של פחות מ־0.1% ב־2022, לאחר שורה של צעדים לנרמול המדיניות המוניטרית: סיום מדיניות השליטה בעקומת התשואות ב־2023, היציאה מריבית שלילית במרץ 2024 והעלאת הריבית ל־1% ביוני 2026 .

המסר של השוק ברור: המשקיעים חוששים שהאינפלציה תחרוג מיעד ה־2% של ה־BOJ, ולכן מתמחרים מסלול הידוק מהיר יותר מכפי שנחזה בעבר.

ההתערבות המשותפת עם ארצות הברית שינתה את התמונה

ב־31 ביולי 2026, לפי שעון החוף המזרחי בארצות הברית, משרד האוצר היפני מכר דולרים ורכש ין בתיאום עם משרד האוצר האמריקאי. זו הייתה ההתערבות המשותפת הראשונה מסוגה מאז 1998 . היקף הפעולה הוערך בכ־14 טריליון ין, כ־93 מיליארד דולר, והיא נחשבה להתערבות רכישת הין הגדולה ביותר שתועדה . גם דרום קוריאה התערבה במקביל .

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אישר את הפעולה, שבוצעה על רקע הצהרה משותפת של שרי האוצר של יפן וארצות הברית מספטמבר 2025 .

העיתוי היה משמעותי במיוחד: ההתערבות התרחשה באותו יום שבו הסתיימה ישיבת המדיניות של ה־BOJ, שנערכה ב־30–31 ביולי . הבנק הותיר את הריבית על 1%, אך הזהיר לראשונה כי האינפלציה הבסיסית עלולה לעבור את יעד ה־2%. בנוסף, הוא הדגיש במסרים שלו את הסיכונים לעלייה במחירים — איתות לכך שהעלאת ריבית בספטמבר נמצאת על השולחן .

עד לאותה נקודה, הידוק אגרסיבי מצד ה־BOJ עלול היה להוביל להתחזקות חדה של הין, תרחיש שוושינגטון אולי לא הייתה מעוניינת בו. ההתערבות המשותפת הסירה למעשה את המגבלה הזו: ארצות הברית ויפן שידרו שהן פועלות באותו כיוון .

השווקים פירשו את השילוב — התערבות במטבע לצד הצהרה ניצית של הבנק המרכזי — כאיתות שמעלה את הסבירות להעלאת ריבית כבר בישיבה הקרובה. כתוצאה מכך, תשואת האג״ח לשנתיים המשיכה לעלות לאחר 31 ביולי .

מה צופים JPMorgan, קרן המטבע וה־OECD?

JPMorgan העלה את תחזיתו למסלול הריבית של ה־BOJ עד 2027: במקום שתי העלאות ריבית הוא צופה כעת שלוש, ומעריך שהריבית תגיע ל־2% בסוף 2027 .

למרות זאת, הבנק עדיין רואה בהעלאת ריבית באוקטובר 2026 את תרחיש הבסיס שלו. עם זאת, הוא מכיר ב״סיכון משמעותי כלפי מעלה״ לאפשרות שהעלאה תתרחש כבר בספטמבר, בעקבות התערבות המטבע והמסר הניצי של ה־BOJ ביולי .

גם ה־OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, צופה שהריבית של הבנק המרכזי תגיע ל־2% עד סוף 2027. לפי הארגון, ריבית של 1% עדיין נמצאת בחלק התחתון של הטווח הנחשב ניטרלי לכלכלה, במיוחד כאשר האינפלציה נעה סביב 2% .

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) תומכת אף היא בהמשך הנרמול. דן כץ, בכיר בקרן המטבע, אמר באוגוסט 2026 כי יפן עוברת ״שינוי ארוך טווח משמעותי מאוד״, וכי ההתאוששות הכלכלית והרפורמות המבניות מעניקות ל־BOJ מרחב להמשיך ולהסיר את התמיכה המוניטרית החריגה .

מוקדם יותר השנה קראה הקרן לבנק להמשיך להעלות ריבית גם על רקע הסיכונים שנוצרו בעקבות המלחמה עם איראן, וציינה כי הסיכונים לתחזית מאוזנים וכי יש להמשיך בנסיגה הדרגתית ממדיניות ההקלה . תחזית הבסיס של ה־IMF צופה ריבית של כ־1.2% בסוף 2026 ורמה ניטרלית של כ־1.5% ב־2027 .

אילו גורמים מעסיקים כעת את הסוחרים?

• האם התחזקות הין תחזיק מעמד: ההתערבות הרחיקה את הין משפל של כמעט 40 שנה והעניקה לו את העלייה היומית החדה ביותר זה שנתיים, אך עדיין לא ברור אם היא תבלום לאורך זמן את מכירות הין הספקולטיביות .
• האם ה־BOJ יעמוד מאחורי המסרים שלו: השוק יבחן אם האזהרה מיולי לגבי סיכוני עלייה באינפלציה תוביל להעלאת ריבית בספטמבר, או שהבנק יעדיף להמתין לאוקטובר .
• מחירי האנרגיה והמלחמה עם איראן: הזינוק במחירי האנרגיה, שנגרם מהעימות במזרח התיכון, מייקר את היבוא ליפן ומשפיע ישירות על מדד המחירים. כל החרפה או רגיעה בעימות עשויה לשנות את ציפיות הריבית .
• תפקוד שוק האג״ח הממשלתיות: עצירת צמצום רכישות האג״ח של ה־BOJ מאפריל 2027 ואילך עלולה להגביר את הסיכון לתנועות חדות ולא מסודרות בתשואות. תשואת האג״ח לשנתיים, 1.605%, ותשואת האג״ח ל־30 שנה, שהתקרבה ל־3.70%, משקפות רמות שלא נראו זה עשרות שנים .
• עמידות התיאום בין וושינגטון לטוקיו: המשקיעים בודקים אם ההתערבות המשותפת תהפוך לכלי שחוזר על עצמו או תישאר אירוע חד־פעמי, והאם התיאום יחזיק מעמד כאשר סדרי העדיפויות של הממשל האמריקאי ישתנו .
• הקשר בין שכר לאינפלציה: השכר הריאלי עולה בהדרגה על רקע מחסור בעובדים. האצה בצמיחת השכר תחזק את הטיעון בעד מחזור העלאות מהיר יותר .
• הסיכון הפיסקלי: החוב הממשלתי של יפן עולה על 250% מהתוצר, ולכן המדינה חשופה במיוחד לעלייה בעלויות המימון. נרמול הריבית מגדיל את הוצאות שירות החוב ועלול ליצור לחץ פוליטי על ה־BOJ להאט את קצב ההידוק .

ישיבת ספטמבר במרכז תשומת הלב

ישיבת ה־BOJ ב־17–18 בספטמבר הפכה לנקודת המבחן המרכזית של השוק. ההתערבות המשותפת בהיקף שיא, המסר הניצי של הבנק והתמיכה מצד ה־IMF וה־OECD יצרו סביבה שבה העלאת ריבית בספטמבר היא אפשרות ממשית — גם אם אוקטובר עדיין נחשב לתזמון הסביר יותר אצל מרבית הכלכלנים.

באשר לשאלה אילו שלושה חברים במועצת ה־BOJ צפויים לנאום לפני ההחלטה: במקורות הזמינים לא נמצאה רשימה מאומתת של שלושת החברים או תאריכי הנאומים שלהם. בדרך כלל הבנק נכנס לתקופת שקט של כשבוע לפני החלטת ריבית, וחברי המועצה נוהגים לשאת נאומים בשבועות שלפניה, אך לוח זמנים רשמי ומלא לא אותר בחומר שנבדק.

בינתיים, הכיוון הכללי כבר ברור: עידן הריבית האולטרה־נמוכה ביפן הסתיים, והשאלה המרכזית היא לא אם המדיניות תנורמל — אלא באיזו מהירות.