היקום עולה על המסך: מצפה רובין חשף יותר מחצי מיליון גלקסיות ותיעד את רגעיה הראשונים של סופרנובה נדירה

שדה COSMOS מוכר לאסטרונומים מאז תצפיות קודמות של טלסקופ החלל האבל. הגרסה של רובין מספקת מבט רחב ועמוק בהרבה, שיכול לסייע לחוקרים לבחון כיצד גלקסיות מתפתחות, כיצד חומר אפל מתפזר, וכיצד נבנה המבנה בקנה מידה גדול של היקום .

הפרסום אינו מסתכם בתמונה מרשימה: קטלוג EDP2 כולל תמונות גולמיות ומכוילות מכל חשיפה, תמונות משולבות, תמונות הפרשים — שמאפשרות לזהות מה השתנה בין תצפיות — וקטלוגים של גילויים, לשימוש מדעי מיידי .

הצצה נדירה לרגע הראשון של סופרנובה

באותה תקופה השתתף מצפה רובין במעקב אחר SN 2026gzf, סופרנובה נדירה מסוג Ic רחבת־קווים. האירוע זוהה לראשונה ב־21 במרץ 2026 כהבזק קרני רנטגן בשם EP260321a, שנקלט על ידי טלסקופ החלל הסיני Einstein Probe. מקורו היה בגלקסיה הנמצאת במרחק של כ־500 מיליון שנות אור .

רובין, יחד עם מצלמת האנרגיה האפלה, טלסקופ מייאל בקוטר ארבעה מטרים ובו מכשיר DESI ומצפים נוספים, הפנה את התצפיות לאזור בתוך שעות . המעקב הצליח ללכוד תופעה המכונה פריצת הלם (shock breakout): הרגע שבו גל ההלם של הפיצוץ הכוכבי פורץ דרך פני הכוכב ומשחרר את האור הראשון של הסופרנובה .

לדברי החוקרים, זו רק הפעם השנייה בכ־20 שנה שבה נלכדה תופעה כה מוקדמת במותו של כוכב מסיבי . קמפיין תצפיות עולמי, בהובלת צוות מאוניברסיטת קרנגי מלון, מצא כי SN 2026gzf היא אחת מפריצות ההלם העמומות ביותר שנקשרו אי פעם לסופרנובה מסוג זה. פליטת קרני הרנטגן התרמית הגיעה לשיא של 2.2×10⁴⁴ ארג לשנייה .

האירוע מעניק למדענים הזדמנות נדירה לבחון את השניות והדקות הראשונות של פיצוץ כוכבי — שלב שבדרך כלל קשה מאוד לזהות, משום שהוא קצר וחולף במהירות.

סרט־ההמשך הקוסמי של רובין מתחיל

בסוף יוני 2026 החל מצפה רובין באופן רשמי את Legacy Survey of Space and Time, או בקיצור LSST — סקר מתוכנן של עשר שנים למיפוי שמי חצי הכדור הדרומי .

הסקר משתמש במצלמת LSST בעלת 3.2 גיגה־פיקסל, המותקנת על טלסקופ הסקר סימוני בפסגת סרו פאצ'ון שבצ'ילה. המצלמה תצלם את כל השמיים הנראים באזור מדי כמה לילות . החזרה לאותם אזורים שוב ושוב תהפוך את התמונות לרצף זמן — מעין סרט־המשך ברזולוציה גבוהה של היקום המשתנה .

כ־2,800 מדענים מרחבי העולם משתתפים בפרויקט. הם יחקרו בין היתר אנרגיה אפלה, חומר אפל, את מבנה שביל החלב, את מערכת השמש — כולל גופים קרובי־ארץ — ותופעות אסטרונומיות חולפות כמו סופרנובות .

המצפה תוכנן לצלם מאות תמונות בכל לילה. כבר בשלב ההרצה הוא הוכיח את יכולתו לזהות במהירות אירועים משתנים, כששיגר 800 אלף התרעות על תופעות חולפות בלילה אחד .

אם תמונת COSMOS היא תמונת הפתיחה, הרי ש־LSST יהיה הסרט המלא: לא רק מפה של היקום, אלא תיעוד של האופן שבו הוא משתנה לאורך זמן.