החומר המוכר לנו בנוי מאטומים, והאטומים מכילים פרוטונים ונייטרונים המורכבים מקווארקים. הגלואונים הם החלקיקים שמעבירים ביניהם את הכוח הגרעיני החזק — אך בניגוד לפוטונים, הם עצמם נושאים את "מטען הצבע" של הכוח הזה. לכן גלואונים יכולים לקיים אינטראקציה זה עם זה.
האפשרות שגלואונים ייקשרו זה לזה וייצרו חלקיק ללא קווארקים כלל נחזתה כבר בראשית שנות ה-70. אולם חיפוש ניסויי חד-משמעי היה קשה: גלובולים יכולים להתערבב עם מזונים רגילים, העשויים מקווארק ומאנטיקווארק ובעלי מספרים קוונטיים דומים .
גלאי BESIII פועל במאיץ האלקטרונים–פוזיטרונים BEPCII בבייג'ינג. החוקרים ניתחו את המדגם הגדול בעולם של אירועי J/ψ — כ-10 מיליארד דעיכות — וביצעו ניתוח גלי חלקי של שרשרת הדעיכה:
J/ψ → γ Kₛ⁰Kₛ⁰η′
הניתוח אפשר למדוד לא רק את קיומו של אות התהודה, אלא גם את תכונותיו הקוונטיות ואת האופן שבו הוא מתפרק לערוצי חלקיקים שונים .
ב-2024 קבעה BESIII לראשונה כי ל-X(2370) יש מספרים קוונטיים מסוג J^PC = 0⁻⁺, ברמת מובהקות סטטיסטית העולה על 11.7 סטיות תקן . בפשטות, הסימון מצביע על חלקיק בעל ספין כולל אפס, זוגיות שלילית ומטען־צימוד חיובי.
הצירוף הזה משמעותי במיוחד משום שחישובי QCD על סריג — שיטה חישובית לחקר הכוח החזק בתנאים שבהם הקירובים הרגילים אינם מספיקים — חזו שזה יהיה הסיווג של הגלובול הפסאודו־סקלרי הקל ביותר . המאמר על המדידה פורסם ב-Physical Review Letters וזכה למעמד Editor's Suggestion .
המסה שנמדדה ל-X(2370) היא:
2395 ± 11(stat) +26/-94(syst) MeV
הערך נמצא בטווח שחוזה QCD על סריג עבור גלובול פסאודו־סקלרי בעל המסה הנמוכה ביותר . חשוב לציין שהשם X(2370) הוא כינוי היסטורי; המדידות המפורטות יותר נותנות ערך הקרוב ל-2395 MeV.
מזונים רגילים נוטים להציג העדפות הקשורות להרכב הקווארקי שלהם. גלובול טהור, לעומת זאת, אינו נבנה מקווארקים ולכן צפוי להיות אדיש יחסית ל"טעם" הקווארקי — כלומר לא להעדיף באופן מובהק תוצרים בעלי תוכן מוזר על פני תוצרים שאינם כוללים קווארק מוזר.
BESIII זיהה את X(2370) בכמה מצבי דעיכה, בהם π⁺π⁻η′, Kₛ⁰Kₛ⁰η′, Kₛ⁰Kₛ⁰π⁰ ו-ηπ⁰π⁰. פיזור זה בין ערוצי דעיכה שונים תואם את ההתנהגות הצפויה ממצב בעל אופי של סינגלט טעם — מאפיין מרכזי של גלובול דומיננטי .
X(2370) נצפה לראשונה ב-2011 בתהליך הדעיכה J/ψ → γπ⁺π⁻η′ . בהמשך הוא אושר גם בערוצי דעיכה שכללו γK̄Kη′, ובמחקרים מאוחרים יותר נצפה ב-γKₛ⁰Kₛ⁰π⁰ וב-γπ⁰π⁰η .
הופעתה העקבית של אותה תהודה בכמה מצבים בלתי תלויים, יחד עם המסה, המספרים הקוונטיים ותכונות הייצור שלה, מחזקת את הפרשנות שלפיה לא מדובר פשוט במזון רגיל. ניתוח תאורטי ייעודי הגיע למסקנה שהרכיב הדומיננטי ב-X(2370) הוא הגלובול הפסאודו־סקלרי הקל ביותר, בעוד שתרומות ממודלים קונבנציונליים של קווארקים הן משניות .
אם הפרשנות תאושר במלואה, X(2370) יהיה המקרה הישיר ביותר עד כה לכך שגלואונים יכולים להיקשר וליצור מצב חומר עצמאי — תוצאה הנובעת מהאופי הלא־אבליאני של תורת הכוח החזק .
ההתאמה בין המסה והמספרים הקוונטיים שנמדדו לבין התחזיות התאורטיות מספקת מבחן חשוב ליכולת של חישובי סריג לתאר תופעות QCD לא־פרטורבטיביות, שבהן האינטראקציה חזקה מכדי להשתמש בקירובים פשוטים .
השלב הבא הוא לחפש מצבי גלובול נוספים, ובהם גלובול סקלרי בעל 0⁺⁺ וגלובול טנזורי בעל 2⁺⁺. החוקרים יצטרכו גם להבין טוב יותר כיצד גלובולים מתערבבים עם מזונים רגילים — שאלה מרכזית שתסייע למפות את מצבי החומר ההדרוני ולדייק את תיאור המודל הסטנדרטי .
הניסוח המדעי המדויק הוא ש-X(2370) הוא חלקיק הנשלט על ידי גלובול, ולא בהכרח חלקיק "טהור" המורכב מגלואונים בלבד. הבחנה זו חשובה משום שבמערכת קוונטית מורכבת, מצבים בעלי אותם מספרים קוונטיים יכולים להתערבב.
לכן, אף שהממצאים מספקים את הראיות החזקות והישירות ביותר עד כה, המשך מדידות ב-BESIII ובמתקנים אחרים יידרש כדי לבחון את ספקטרום הגלובולים, למדוד במדויק יותר את ערוצי הדעיכה ולכמת את הערבוב בין גלובולים למצבי קווארקוניום .