המסר הגיע ימים לאחר שיפן ביצעה את ניסוי השיגור הראשון שלה בטיל שיוט אמריקאי מסוג טומהוק מספינת מלחמה. לפי משרד ההגנה היפני, ב-29 ביולי, לפי השעון המקומי ביפן, שיגרה המשחתת JS Chokai טיל טומהוק באוקיינוס השקט, בסיוע הצי האמריקאי .

מדוע היא האשימה את יפן בהפיכתה ל"מדינת מלחמה"?

קים הציגה כמה נימוקים מרכזיים:

• רכישת יכולת תקיפה ארוכת־טווח: לדבריה, השימוש של יפן בטיל טומהוק — טיל שיוט אמריקאי המסוגל לפגוע במטרות יבשתיות ממרחק רב — הוא סימן לכך שטוקיו מתקדמת מעבר לתפיסה של הגנה בלבד .
• שינוי המדיניות הביטחונית היפנית: קים טענה כי יפן מתרחקת מהמדיניות הרשמית שלה, המוגדרת כ"הגנתית בלבד", ומאיצה בניית יכולות התקפיות. היא תיארה זאת כ"הפיכה למדינת מלחמה" וכחזרה ל"מדינה פושעת מלחמה" .
• תמיכה אמריקאית בהתעצמות: היא האשימה את וושינגטון בכך שהיא מאפשרת ליפן להתחמש מחדש ולפתח יכולות תקיפה, במקום לבלום את המהלך .
• ניצול המתיחות הבינלאומית: לפי הצהרתה, יפן מנצלת את העימותים הגיאופוליטיים ואת היריבות בין הגושים כדי להרחיב את היכולת הצבאית ההתקפית שלה .

הרקע: שינוי צבאי רחב יותר ביפן

ניסוי הטומהוק הוא חלק מתוכנית יפנית רחבה להרחבת יכולות ההרתעה והתגובה של המדינה. יפן מתכננת לרכוש מאות טילי טומהוק, בהשקעה של יותר משני מיליארד דולר . הקבינט היפני אישר גם תקציב ביטחון שיא של יותר מ-9 טריליון ין לשנת הכספים 2026, כחלק מתוכנית להכפיל כמעט את ההוצאה הביטחונית השנתית ולהביאה ל-2% מהתוצר עד 2027 .

במסמך הביטחון השנתי שפרסמה יפן ב-4 באוגוסט — יום לפני הצהרתה של קים — תואר המצב הביטחוני סביב המדינה כ"החמור והמורכב ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה". המסמך הצביע על האיומים מצד סין, רוסיה וצפון קוריאה, וכן על שיתוף הפעולה הצבאי הגובר ביניהן . שר ההגנה שינג'ירו קואיזומי קרא לחזק את יכולות הצבא בתחושת "דחיפות ומשבר" .

מנגד, משרד ההגנה היפני מציג את יכולת התקיפה מרחוק כחלק ממדיניות של הגנה עצמית והרתעה, ולא כהכנה למלחמת תוקפנות . גם סין הביעה התנגדות לניסוי, וטענה כי הוא משקף כוונה יפנית לפגוע באינטרסים שלה והזהירה מפני התחזקות מחודשת של המיליטריזם היפני .

מה עומד מאחורי האיום הצפון־קוריאני?

הצהרתה של קים משמשת גם כמסר חיצוני וגם כהצדקה למדיניות הביטחון של פיונגיאנג. אנליסטים ציינו כי הצגת יפן ככוח צבאי מתעצם, הנתמך בידי ארצות הברית, מאפשרת לצפון קוריאה להציג את פיתוחי הטילים והנשק שלה כצעדי הגנה ותגובה לאיום אזורי .

לכן, האזהרה ב-5 באוגוסט לא כללה פירוט של מערכת נשק או פעולה מיידית, אך היא הבהירה כי פיונגיאנג רואה בשינוי הצבאי של יפן איום ישיר — ומאיימת להגיב באמצעות הרחבת האפשרויות הצבאיות שלה.

המסר הגיע ימים לאחר שיפן ביצעה את ניסוי השיגור הראשון שלה בטיל שיוט אמריקאי מסוג טומהוק מספינת מלחמה. לפי משרד ההגנה היפני, ב-29 ביולי, לפי השעון המקומי ביפן, שיגרה המשחתת JS Chokai טיל טומהוק באוקיינוס השקט, בסיוע הצי האמריקאי .

מדוע היא האשימה את יפן בהפיכתה ל"מדינת מלחמה"?

קים הציגה כמה נימוקים מרכזיים:

• רכישת יכולת תקיפה ארוכת־טווח: לדבריה, השימוש של יפן בטיל טומהוק — טיל שיוט אמריקאי המסוגל לפגוע במטרות יבשתיות ממרחק רב — הוא סימן לכך שטוקיו מתקדמת מעבר לתפיסה של הגנה בלבד .
• שינוי המדיניות הביטחונית היפנית: קים טענה כי יפן מתרחקת מהמדיניות הרשמית שלה, המוגדרת כ"הגנתית בלבד", ומאיצה בניית יכולות התקפיות. היא תיארה זאת כ"הפיכה למדינת מלחמה" וכחזרה ל"מדינה פושעת מלחמה" .
• תמיכה אמריקאית בהתעצמות: היא האשימה את וושינגטון בכך שהיא מאפשרת ליפן להתחמש מחדש ולפתח יכולות תקיפה, במקום לבלום את המהלך .
• ניצול המתיחות הבינלאומית: לפי הצהרתה, יפן מנצלת את העימותים הגיאופוליטיים ואת היריבות בין הגושים כדי להרחיב את היכולת הצבאית ההתקפית שלה .

הרקע: שינוי צבאי רחב יותר ביפן

ניסוי הטומהוק הוא חלק מתוכנית יפנית רחבה להרחבת יכולות ההרתעה והתגובה של המדינה. יפן מתכננת לרכוש מאות טילי טומהוק, בהשקעה של יותר משני מיליארד דולר . הקבינט היפני אישר גם תקציב ביטחון שיא של יותר מ-9 טריליון ין לשנת הכספים 2026, כחלק מתוכנית להכפיל כמעט את ההוצאה הביטחונית השנתית ולהביאה ל-2% מהתוצר עד 2027 .

במסמך הביטחון השנתי שפרסמה יפן ב-4 באוגוסט — יום לפני הצהרתה של קים — תואר המצב הביטחוני סביב המדינה כ"החמור והמורכב ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה". המסמך הצביע על האיומים מצד סין, רוסיה וצפון קוריאה, וכן על שיתוף הפעולה הצבאי הגובר ביניהן . שר ההגנה שינג'ירו קואיזומי קרא לחזק את יכולות הצבא בתחושת "דחיפות ומשבר" .

מנגד, משרד ההגנה היפני מציג את יכולת התקיפה מרחוק כחלק ממדיניות של הגנה עצמית והרתעה, ולא כהכנה למלחמת תוקפנות . גם סין הביעה התנגדות לניסוי, וטענה כי הוא משקף כוונה יפנית לפגוע באינטרסים שלה והזהירה מפני התחזקות מחודשת של המיליטריזם היפני .

מה עומד מאחורי האיום הצפון־קוריאני?

הצהרתה של קים משמשת גם כמסר חיצוני וגם כהצדקה למדיניות הביטחון של פיונגיאנג. אנליסטים ציינו כי הצגת יפן ככוח צבאי מתעצם, הנתמך בידי ארצות הברית, מאפשרת לצפון קוריאה להציג את פיתוחי הטילים והנשק שלה כצעדי הגנה ותגובה לאיום אזורי .

לכן, האזהרה ב-5 באוגוסט לא כללה פירוט של מערכת נשק או פעולה מיידית, אך היא הבהירה כי פיונגיאנג רואה בשינוי הצבאי של יפן איום ישיר — ומאיימת להגיב באמצעות הרחבת האפשרויות הצבאיות שלה.