המדע קובע: שינויי האקלים הכפילו את הסיכוי לתנאי השריפות הקיצוניים בקנדה

החוקרים בחנו את תנאי מזג האוויר באזורים שנפגעו במיוחד: הטריטוריות הצפון-מערביות ובצפון-מערב מחוז אונטריו . המנגנון מוכר: התחממות שנגרמת בעיקר מפליטות דלקים מאובנים מייבשת מהר יותר את הקרקע ואת הצמחייה. כך נוצרים תנאי "חבית אבק שריפה" שבהם היערות הופכים לדלק זמין להתפשטות האש .

לפי המחקר, כל תוספת של התחממות צפויה להפוך עונות שריפות קיצוניות כאלה לתכופות ולעוצמתיות יותר . על סמך נתוני תצפית בלבד, תנאי מזג אוויר קיצוניים כמו אלה שנצפו השנה צפויים כיום להתרחש אחת לשנתיים עד שש שנים בטריטוריות הצפון-מערביות, ואחת לשש עד 15 שנים באונטריו . בעולם שהיה קריר יותר ללא השפעת שינויי האקלים, אירועים כאלה היו נדירים בהרבה.

האם ניהול לקוי של היערות הוא הגורם העיקרי?

הוויכוח התגבר לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ האשים את קנדה בניהול לקוי של השריפות ואף דיבר על צעדים נגדה . אולם הטענה שניהול היערות לבדו מסביר את ממדי האסון אינה עולה בקנה אחד עם עיקר הראיות המדעיות.

יש להבחין בין שני דברים: ניהול יערות יכול להשפיע על התנהגות האש ברמה המקומית, במיוחד במפגש שבין אזורים מיוערים ליישובים; אך הוא אינו מסביר לבדו תנאי מזג אוויר קיצוניים המשתרעים על פני אזורים עצומים.

הנקודות המרכזיות במחקרים הן:

• מחקר WWA בחן בנפרד את תנאי מזג האוויר לשריפות — טמפרטורה, לחות, רוח ויובש — ולא ערבב אותם עם משתני ניהול היערות. לפי הניתוח, שינויי האקלים הכפילו את הסבירות לתנאים הקיצוניים האלה, בלי קשר לאופן שבו היערות נוהלו .
• מחקר על עונת השריפות שוברת השיאים של קנדה ב-2023, שפורסם בכתב העת npj Climate and Atmospheric Science, מצא ששינויי האקלים מעשה ידי אדם הגדילו ביותר מפי שניים את הסבירות לשטחים נרחבים שנשרפו במזרח ובדרום-מערב קנדה, והפכו עונת שריפות ארוכה לסבירה ביותר מפי חמישה .
• מחקר ייחוס מ-2019 מצא שיותר מ-95% מההסתברות לחריגות הטמפרטורה הקיצוניות שנמדדו בעונות השריפות בקנדה יוחסו לגורמים אנתרופוגניים — כלומר להשפעת האדם על האקלים .
• בודקי העובדות של AFP דחו גם טענות שלפיהן השריפות "יוצרו" או נגרמו אך ורק מניהול לקוי. לדבריהם, המדענים קושרים את היקף השריפות ביערות הבוריאליים לעלייה עונתית בחום וליובש .

השורה התחתונה: מדיניות ניהול יערות יכולה להשפיע על הסיכון ועל התנהגות האש סביב קהילות מסוימות, אך תנאי מזג האוויר הקיצוניים בקנה מידה רחב — אלה שאפשרו לשריפות להתפשט ולהפוך כה הרסניות — מונעים בעיקר משינויי האקלים, ולא ממדיניות יערות בלבד .

מדוע קהילות First Nations נפגעות יותר?

ההשפעה של השריפות אינה מתחלקת באופן שווה. קהילות העמים הילידיים, ובמיוחד קהילות First Nations, נפגעות באופן לא-מידתי.

• כ-42% מפינויי השריפות בקנדה קשורים לקהילות First Nations, אף שאוכלוסיות ילידיות מהוות כ-5% בלבד מאוכלוסיית המדינה . הפער הזה מתועד במקורות ממשלתיים ואקדמיים, ובהם דוח של Statistics Canada מיולי 2026 .
• באונטריו לבדה נדרשו 13 קהילות — רובן קהילות First Nations — להתפנות ב-2026. לפי דיווחים, חלק מהקהילות לא קיבלו התראה רשמית ונאלצו להתפנות בכוחות עצמן .
• קהילת Namaygoosisagagun (Collins) First Nation בצפון אונטריו הייתה בין הנפגעות הקשות ביותר. בתים נהרסו ותושבים נעקרו ממקומם. גורמים במחוז דיווחו כי שריפה שהתפשטה במהירות דילגה מעל מחסומי אש טבעיים והשתלטה על חלק ניכר מהיישוב בתוך פחות משעה, forcing residents to evacuate by boat with little time to gather belongings .
• דוח של Statistics Canada, שפורסם ב-28 ביולי 2026, קבע כי עמים ילידיים מתמודדים עם שיעורי פינוי גבוהים במיוחד, פגיעה בגישה לאדמות, השלכות נפשיות מתמשכות ואובדן תרבותי בעקבות שריפות .
• דוח של הסנאט הקנדי מיוני 2026 ציין כי קהילות ילידיות "נותרות ללא משאבים מספקים ונדחקות לשוליים" בניהול השריפות, אף שהן מחזיקות בידע מסורתי עמוק על טיפול באש ובשטחים. הדוח הוסיף כי כבאים ילידיים נתקלים בחסמים שמונעים מהם להשתתף באופן מלא במערך התגובה .
• כ-80% מהקהילות הילידיות ממוקמות באזורים מיוערים המועדים לשריפות, עובדה שמגבירה עוד יותר את חשיפתן לסיכון .

הפגיעה אינה מוגבלת לקהילות First Nations. יישובים מרוחקים וצפוניים חשופים יותר בגלל תשתיות פינוי מוגבלות והקרבה לאזורי היערות הבוריאליים. גם אנשים בעלי הכנסה נמוכה ואוכלוסייה מבוגרת נמצאים בסיכון גבוה יותר בזמן פינוי ובאירועי עשן .

מגמה שהולכת ומחריפה

הנתונים של 2026 אינם עומדים בפני עצמם. דף מידע קנדי מציין ששינויי האקלים יותר מהכפילו את הסבירות לתנאי מזג אוויר קיצוניים לשריפות במזרח קנדה מאז 2023 לפחות . מאז הקמתו ב-2014 ביצע WWA יותר מ-100 מחקרי ייחוס, שבחנו כיצד ההתחממות מעשה ידי אדם משנה את הסבירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים .

המשמעות היא כפולה: הפחתת פליטות דלקים מאובנים חיונית כדי לצמצם את הסיכון העתידי, ובמקביל נדרשת היערכות טובה יותר למציאות שכבר השתנתה. עבור קהילות First Nations, מחקרים ודוחות מצביעים על צורך במערכי מוכנות, מניעה ותגובה שמונהגים בשיתוף מלא עם הקהילות הילידיות ומכירים בידע שלהן בניהול אש ובשמירה על הקרקע .