החוקרים ניתחו את מדד Daily Severity Rating (DSR) — מדד המשלב טמפרטורה, לחות, רוח ומשקעים ומעריך עד כמה התנאים מקשים על התמודדות עם שריפות. המסקנה הייתה שמזג האוויר הקיצוני שנצפה במהלך השריפות נעשה סביר בערך פי שניים בגלל ההתחממות הגלובלית . בעולם שהיה קריר יותר ב-1.4 מעלות צלזיוס, ללא ההשפעה האנושית על האקלים, תנאים כאלה היו נדירים בהרבה .
יותר מ-3.8 מיליון הקטרים נשרפו בעונת השריפות של 2026, ובהם יותר מ-730 אלף הקטרים באונטריו בלבד . פרידריקה אוטו, מדענית אקלים באימפריאל קולג' בלונדון ומממחברות המחקר, אמרה: "שוב ושוב אנו מגיעים לאותן תוצאות: שינוי האקלים הוא גורם מרכזי מאחורי שריפות בלתי נשלטות ושריפות חסרות תקדים" .
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הטיל את האחריות על קנדה, וטען כי הממשלה הקנדית מתרשלת בניהול היערות. הוא אף איים להוסיף למכסים על מוצרים קנדיים את "העלות הבלתי ניתנת לחישוב" של זיהום העשן שחצה את הגבול . בפוסט שפרסם ב-17 ביולי 2026 ברשת Truth Social כתב טראמפ: "אנו מטילים על קנדה את האחריות לכך שהיא אינה מתחזקת כראוי את היערות שלה" .
המחקר של WWA מצביע על גורם מרכזי אחר: שינוי האקלים העולמי, ולא ניהול היערות לבדו, הוא שהפך את תנאי השריפה הקיצוניים לסבירים הרבה יותר. מדעני שריפות ואקלים מקנדה ומארצות הברית מדגישים כי לניהול יערות עשויה להיות השפעה מקומית על התנהגותה של שריפה, אך החום החריג, הלחות הנמוכה והבצורת שאפשרו לאש להתפשט במהירות קשורים באופן בסיסי להתחממות האקלים .
בדיקת עובדות של FactCheck.org הגיעה למסקנה דומה: שינוי האקלים — ולא מחסור ב"פינוי פסולת", כפי שטען טראמפ — הוא הגורם המרכזי להחמרת השריפות ולזיהום העשן בקנדה . מומחים הוסיפו כי ניהול רחב־היקף של היער הבוריאלי העצום בקנדה, חגורת היערות הצפוניים המקיפה חלקים נרחבים של האזור הארקטי, אינו מעשי ככל הנראה וגם לא צפוי לפתור את הבעיה .
מדענים הצביעו גם על פליטות גזי החממה ההיסטוריות הגדולות של ארצות הברית, שמקורן בשריפת פחם, נפט וגז .
המחקר של WWA התמקד בייחוס תנאי מזג האוויר לשינוי האקלים, ולא בניתוח אי־השוויון החברתי. עם זאת, נתונים שנאספו לצד פרסום הממצאים מצביעים על פער חריף בפגיעות:
הפער משקף תופעה רחבה יותר: האוכלוסיות שתרמו פחות מכל להתחממות הגלובלית הן לעיתים קרובות אלה שסופגות את הנזקים הקשים ביותר שלה . קהילות מרוחקות של האומות הראשונות בצפון אונטריו ובטריטוריות הצפון־מערביות מתמודדות עם אפשרויות פינוי מוגבלות ועם השקעה חסרה לאורך שנים בתשתיות להגנה מפני שריפות — גורמים שמעצימים את הסיכון .
בסוף יולי 2026, בזמן שהשריפות השתוללו, הצבא הקנדי נערך להטיס את תושבי פורט הופ — קהילה מרוחקת בצפון־מערב אונטריו המונה כ-600 בני אדם — לאחר שהאזור נפגע מכמה מהשריפות העזות ביותר .