ב־4 באוגוסט 2026 תיעדו מצלמות אבטחה בשוק בחרסון רחפן רוסי מסוג FPV כשהוא מקיף את יוריי, מוכר ירקות בן 52. בסרטון נראה הרחפן עוקב אחריו כשהוא מנסה להימלט סביב הטנדר שלו, ואז צולל ומתפוצץ לצדו .
יוריי שרד את התקיפה, אך סבל מפגיעות רסיסים, מזעזוע מוח ומטראומה נפשית . ממיטתו בבית החולים הוא סיפר: ״הראיתי לרחפן — תראה, יש כאן ירקות — אבל הוא התחיל לטוס ישר אליי״ .
המשטרה הלאומית של אוקראינה הגדירה את האירוע פשע מלחמה. הנשיא וולודימיר זלנסקי פרסם את התיעוד ברשתות החברתיות וכינה אותו דוגמה ל״ספארי רחפנים״ נגד אזרחים . שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביחה אמר כי התקיפה מעידה, לטענתו, על מדיניות שיטתית ומכוונת של פגיעה באזרחים — ותשמש חלק מרכזי בתיק המשפטי של אוקראינה .
במקביל, רוסיה הגבירה את התקיפות האוויריות על זפוריז׳יה, העיר הגדולה בדרום־מזרח אוקראינה. לפי גורמים אוקראיניים, התקיפות חורגות מהפגיעה במטרות צבאיות סמוכות ומשבשות את החיים האזרחיים בעיר: בתי ספר, תחנות אוטובוס, תחנות דלק, משרדי ממשלה, בתים ושווקים נפגעו מרחפנים ומפצצות .
רחפני FPV, שבעבר לא הצליחו להגיע לעיר מעמדות רוסיות, מופעלים כעת בתוך זפוריז׳יה לראשונה, לצד שימוש גובר בפצצות גלישה — פצצות שהותאמו עם כנפיים ומערכות ניווט ומסוגלות לשאת מטען נפץ גדול . המודיעין האוקראיני דיווח כי ביוני קיבלו הכוחות הרוסיים הוראה ישירה להגדיל משמעותית את תקיפות הרחפנים המתאבדים נגד תשתיות אזרחיות בעיר .
בין התקיפות האחרונות שדווחו:
התובע הכללי של אוקראינה, רוסלן קравצ׳נקו, אמר כי התקיפה נגד מוכר הירקות בחרסון הייתה אחת מתוך יותר מ־2,600 תקיפות רוסיות נגד אזרחים שתועדו מאז תחילת 2026. לדבריו, בתקיפות אלה נהרגו 967 בני אדם .
משימת המעקב של האו״ם לזכויות אדם באוקראינה (HRMMU) דיווחה כי מספר הנפגעים האזרחים במחצית הראשונה של 2026 עלה ב־37% לעומת התקופה המקבילה ב־2025. לפי האו״ם, העלייה נבעה במידה רבה מהתרחבות השימוש ברחפנים .
בין ינואר ליוני 2026 אימת האו״ם 1,396 הרוגים אזרחים ו־7,978 פצועים ברחבי אוקראינה . יוני 2026 היה החודש הקטלני ביותר לאזרחים באוקראינה מאז אפריל 2022: לפחות 293 בני אדם נהרגו ו־1,990 נפצעו .
העלייה הקשורה לרחפנים קצרי־טווח הייתה חדה אף יותר. בין ינואר ליוני נהרגו 418 בני אדם ונפצעו 2,437 בתקיפות כאלה — עלייה של 65% במספר הנפגעים לעומת אותה תקופה ב־2025 .
פשעים נגד האנושות אינם מוגדרים רק לפי תקיפה בודדת, אלא לפי דפוס רחב או שיטתי של פגיעה באוכלוסייה אזרחית. לכן, השאלה המרכזית בתיק שקייב מכינה אינה רק מי הפעיל רחפן מסוים, אלא האם ניתן להוכיח מדיניות, תיאום או דפוס פעולה מכוון של פגיעה באזרחים.
אוקראינה אומרת שהתיק החדש יתבסס על כמה ממצאים קודמים של גופי חקירה בינלאומיים:
גם ארגון Human Rights Watch קבע כי כוחות רוסיים ביצעו לכאורה פשעי אנושות בחרסון באמצעות תקיפות רחפנים מרובעי־להבים. לפי הארגון, התקיפות היו חלק ממתקפה רחבה על האוכלוסייה האזרחית ונראו כמקדמות מדיניות רוסית .
הוועדה של האו״ם קבעה כי המטרה העיקרית של התקיפות הייתה להפיץ טרור בקרב האוכלוסייה האזרחית, בניגוד למשפט ההומניטרי הבינלאומי . דניאל בל, העומדת בראש משימת המעקב של האו״ם לזכויות אדם באוקראינה, אמרה כי רחפנים קצרי־טווח ״משנים מן היסוד את החיים האזרחיים בקהילות שבקו החזית״ .
האירוע בשוק בחרסון ממחיש את הטענה הזו באופן חד במיוחד: לא מדובר רק בפגיעה אקראית באזור מלחמה, אלא ברחפן שמזהה אדם, עוקב אחריו ומנסה להגיע אליו. כעת מבקשת אוקראינה להפוך את הדפוס הזה — לצד התקיפות המתרחבות בזפוריז׳יה — לתיק משפטי העוסק באחריות מערכתית, ולא רק באירועים בודדים.