עניין רב כבר בהתחלה. תוך ימים ספורים מתחילת התהליך, דיווחה אוניל כי מספר חברות כבר הביעו עניין ברכישת היחידה .
חוסר יציבות במדיניות הבריטית. אוניל ציינה כי שינויים חוזרים ונשנים במדיניות הממשלה הבריטית בתחום הנפט והגז תרמו להחלטה לעזוב את האזור . היא אף קראה לשר האנרגיה הבריטי, אד מיליבנד, להמשיך לתעדף את ייצור הנפט והגז המקומי, גם לאחר ש-BP תצא מהאזור .
הסיבה הרשמית. אוניל הסבירה כי עסקי הים הצפוני "ימוקמו טוב יותר כחלק מעסק אחר", בעוד BP ממקדת את תיק הנכסים שלה בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר .
לצד דוחות הרבעון השני, אוניל (שציינה כ-100 ימים בתפקיד) הודתה ש-BP לא מימשה את מלוא הפוטנציאל שלה והציגה חמש עדיפויות אסטרטגיות :
חיזוק המאזן. BP הפחיתה את החוב הנקי ב-3 מיליארד דולר מהרבעון הקודם כדי לסייע במימון התוכנית .
פישוט תיק הנכסים והתמקדות באיכות. בנוסף לים הצפוני, BP פתחה בתהליכים למכירת עסקי הגז הטבעי המתחדש שלה (Archaea Energy) ויצאה מעמדת ה-Badenswaard שלה, במטרה להתמקד בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר . BP גם השלימה את מכירת בית הזיקוק בגלזנקירכן והסכימה למכור את עסקי הקמעונאות שלה באוסטריה .
משמעת עלויות והון. BP צופה הוצאות הון של 13.5–14 מיליארד דולר ב-2026 ויעד לתקבולים ממכירות נכסים בהיקף של 8–9 מיליארד דולר .
שיפור אמינות תפעולית. אוניל ציינה כי האמינות של מתקני ההפקה ותפוקת בתי הזיקוק היו נמוכות מהציפיות ודורשות שיפור .
הגדלת תשואה לבעלי המניות. BP העלתה את הדיבידנד ב-4% כאות ביטחון .
אוניל תיארה את הסביבה הנוכחית כ"אחת התקופות התנודתיות ביותר בשוקי האנרגיה העולמיים". הרווח ברבעון השני זכה לדחיפה מעליית מחירי הנפט בעקבות הסכסוך באיראן, מרווחי זיקוק חזקים ומביצועי מסחר חזקים . תזרים המזומנים התפעולי הגיע ל-10.9 מיליארד דולר, וסייע ל-BP להקדים את יעד הפחתת החוב שלה בשנה אחת . למרות התוצאות הפיננסיות החזקות, אוניל הדגישה כי "יש עוד מה לעשות" משום ש-BP "לא מנצלת את מלוא הפוטנציאל" שלה .