התקיפה עוררה שורת תגובות דיפלומטיות מהירות מווילנה: מחאה רשמית, זימון נציג רוסי, הבטחה לפעול להשגת פיצויים, וקריאה פומבית לנאט״ו לאמץ עמדה צבאית ומדינית חזקה יותר . האירוע התרחש על רקע מתיחות מוגברת, שכללה ימים ספורים קודם לכן חדירת טיל שיוט רוסי למרחב האווירי של פולין .
הדיווח שלהלן מבוסס על הצהרות של שר החוץ הליטאי, קיאסטוטיס בודריס, בכירים ליטאים ואוקראינים, ודיווחים של רויטרס, NPR, LRT וכלי תקשורת נוספים . המקורות הזמינים כוללים אי-בהירות מסוימת — במיוחד בשאלה האם הטילים הספציפיים שפגעו בסמוך לשגרירות היו טילי היפרסוניק מסוג צירקון — וליטא עצמה הודתה שאין בידה הוכחה למתקפה מכוונת .
רוסיה שיגרה 35 טילים — 27 מהם בליסטיים — ו-185 כטב״מי תקיפה לעבר קייב בליל ה-1 באוגוסט . שני טילים נחתו במרחק של כ-5 ו-150 מטרים ממתחם השגרירות הליטאית ברובע פצ׳רסק, אחד האזורים הצפופים בעיר . הפיצוצים ניפצו חלונות, גרמו נזק לקולטי שמש על הגג ופיזרו פסולת בחצר . לא נפגעו אנשי צוות השגרירות .
ברחבי העיר נפגעו 18 בנייני מגורים, בית ספר ומבני תשתית . המתקפה הרסה גם חמש אמבולנסים ופגעה ב-20 רכבי רפואה נוספים במתקן של חברת קייב-רפואה-תחבורה מיוחדת .
מערכות ההגנה האווירית של אוקראינה יירטו רק שניים מתוך 27 הטילים הבליסטיים ו-154 מתוך 185 הכטב״מים .
הסיקור התקשורתי מזכיר טילי שיוט היפרסוניים מסוג 3M22 צירקון. כאן יש ניואנס חשוב: ניתוח וידאו של משתמש ברשת מנה 4 טילי צירקון/אוניקס נגד ספינות בין כלי הנשק ששוגרו . עם זאת, הדיווחים המרכזיים של רויטרס ו-NPR על הנזק לשגרירות — מקורות בעלי האמינות הגבוהה ביותר — אינם מציינים במפורש טילי צירקון כסוג הטיל שפגע בסמוך לשגרירות . סביר להניח שהמתקפה הכוללת של רוסיה כללה טילי צירקון, אך הדיווחים הזמינים אינם קובעים באופן חד-משמעי שהטילים הספציפיים שנחתו ליד השגרירות היו מדגם זה .
שר החוץ הליטאי, קיאסטוטיס בודריס, הצהיר כי ליטא "אינה יכולה לשלול" את האפשרות שרוסיה תקפה במכוון את הנציגות הדיפלומטית . נימוקו: אין אתרים צבאיים או תשתיות קריטיות בסמוך למתחם השגרירות בפצ׳רסק . המבנה הקרוב שרוסיה תקפה שוב ושוב הוא תחנת כוח במרחק של כ-1.5 קילומטרים .
עם זאת, בודריס גם הודה במפורש בהיעדר ראיה חותכת למתקפה מכוונת . ב-5 באוגוסט הוא אמר לרשת LRT כי "אין ראיות" לכך שהשגרירות הייתה מטרה מכוונת, תוך שהדגיש שרוסיה נותרה אחראית על פי המשפט הבינלאומי לביטחון הנציגויות הדיפלומטיות .
ב-1 באוגוסט זימנה ליטא נציג משגרירות רוסיה בווילנה ומסרה לו פתק מחאה רשמי . הפתק גינה בחריפות את המתקפה ואת הנזק שנגרם לבניין השגרירות הליטאית, וכינה אותה הפרה בוטה של אמנת וienna בדבר יחסים דיפלומטיים משנת 1961 . ליטא הצהירה כי המתקפה מדגימה "חוסר כבוד לכל נורמה בינלאומית, כולל אמנת וienna" . פתק המחאה גם שמר לזכותה של ליטא את הזכות לנקוט בצעדי תגמול נוספים נגד רוסיה .
בודריס אישר כי ליטא בוחנת באופן פעיל דרכים משפטיות לתבוע פיצויים מרוסיה בגין הנזק . הוא ציין כי היקף הנזק המלא עדיין נבדק על ידי מומחים, וכי מנגנונים משפטיים קיימים "לפחות בתיאוריה" כדי לנהל תביעה כזו .
"את כל זה יהיה צורך להעריך," אמר בודריס לכתבים. "ברצוני להדגיש כי ליטא פועלת באופן פעיל מאוד ליצירת מנגנונים משפטיים בינלאומיים שיאפשרו להעריך, לתעד ולגבות פיצויים עבור נזק שנגרם בשטח אוקראינה. כבר הוקם מרשם נזקים, ועכשיו הוקמה ועדת תביעות, שליטא הצטרפה אליה."
מרשם הנזקים הקיים עבור אוקראינה, שליטא הצטרפה אליו, יהיה ערוץ טבעי לכל תביעת פיצויים .
ב-4 באוגוסט קרא בודריס במפורש ל"תגובה נחושה" מצד נאט״ו, בטענה שהברית חייבת לחזק את נוכחותה הצבאית ולאמץ עמדה מדינית חזקה יותר .
"יש רצון להישאר רגועים, אבל להגיב בנחישות," אמר בודריס בראיון לטלוויזיה של LRT. "הצלחנו להישאר רגועים. אבל התגובה הנחושה הזו צריכה לבוא בעקבות האירוע הזה, קודם כל באמצעות יכולות צבאיות."
הוא הזהיר כי "יש רצון להישאר רגועים, אבל אפשר להישאר רגועים רק כשהמצב ברור" .
התקיפה בשגרירות לא התרחשה בחלל ריק. ב-30 ביולי 2026 — יומיים קודם לכן — טיל שיוט רוסי מסוג Kh-101 הפר את המרחב האווירי של פולין והתרסק סמוך לכפר זמושץ׳ במזרח פולין . פולין אישרה שהטיל היה רוסי, זימנה את השגריר הרוסי, ונאט״ו הצהירה כי "תנקוט בכל האמצעים הדרושים" כדי להגן על שטח הברית .
יחד, הפרת המרחב האווירי הפולני והתקיפה בשגרירות הזינו אזהרות ליטאיות ופולניות כי רוסיה עשויה לבחון את סף התגובה של נאט״ו . מוקדם יותר ביולי, נשיא ליטא גיטנאס נאוסדה כבר הזהיר מפני הערכות מודיעין לפיהן רוסיה מתכננת התקפות פוטנציאליות על תשתיות קריטיות במדינות הבלטיות או בפולין . הקרמלין דחה האשמות אלה כ"סיפורי אימה" שנועדו להצדיק מיליטריזציה נגד רוסיה .