אפס יירוטים בקייב: כיצד ירידה של פי שלושה בטילים נגד טילים הותירה את אוקראינה חסרת הגנה מול מטח אוגוסט 2026 של רוסיה

חשיפת זלנסקי ב-5 באוגוסט: ירידה של פי שלושה במשלוחי טילים

בישיבה עם גורמים צבאיים וממשלתיים ב-5 באוגוסט, הצהיר הנשיא זלנסקי כי משלוחי טילים נגד טילים בליסטיים משותפים ירדו פי שלושה לעומת 2025 . הוא הדגיש כי הירידה אינה תופעת קיץ חולפת, אלא מגמה שנמשכה לאורך כל המחצית הראשונה של 2026 . באופן קריטי, זלנסקי הדגיש כי למדינות השותפות יש עדיין טילים במלאי, אך הן אינן מספקות אותם . הוא רמז כי ייתכן שמדובר במניעים פוליטיים – אולי ניסיון להפוך את אוקראינה ל"נוחה יותר" . ההסבר הרשמי של בעלות הברית, כולל ארה"ב ומדינות אירופה, הוא שהטילים המיירטים שלהן מופנים לצרכים הולכים וגדלים של הגנה אווירית במזרח התיכון .

המטח של 5 באוגוסט: אפס טילים מיורטים

בלילה שבין 4 ל-5 באוגוסט 2026, רוסיה שיגרה מתקפה שתוארה על ידי חיל האוויר האוקראיני כשימוש ב-28 טילים ו-115 כטב"מים . רכיב הטילים כלל 24 טילים בליסטיים מסוג איסקנדר-M ו-4 טילים נגד ספינות מסוג צירקון/אוניקס . המטרה העיקרית הייתה קייב והאזור הסובב אותה . אוקראינה יירטה 98 מתוך 115 הכטב"מים, אך אף טיל אחד לא יורט . לפחות 17 אזרחים נהרגו ועשרות נפצעו .

זה לא היה כישלון בודד. רק ארבעה ימים קודם לכן, ב-1 באוגוסט, ההגנה האווירית של אוקראינה יירטה רק 1 מתוך 27 טילים בליסטיים במתקפה נפרדת . תוצאת אפס היירוטים ב-5 באוגוסט הראתה כי מלאי הטילים המיירטים המתקדמים של אוקראינה, במיוחד עבור מערכות פטריוט, אזל למעשה .

טקטיקות רוסיות חדשות: רוויה בליסטית וגלים מעורבים

דיווחים רבים מצביעים על כך שרוסיה עברה לטקטיקה של הרוויה של רשת ההגנה האווירית של אוקראינה בטילים בליסטיים וכמעט-בליסטיים (איסקנדר-M, צירקון/אוניקס), שקשה מאוד ליירט ללא מערכות כמו הפטריוט . Kyiv Independent דיווחה כי טקטיקה רוסית חדשה – מטחי המונים של טילים בליסטיים המתוזמנים להציף מלאים מדולדלים של מיירטים – מחריפה את הפער . רוסיה גם מערבבת כמויות גדולות של כטב"מים עם גלי טילים בליסטיים כדי לסבך את התקיפה ולמצות את כל המיירטים שנותרו . המכון לחקר המלחמה (ISW) תיאר את המבצע של 4-5 באוגוסט כמתקפה "צנועה יחסית" שהצליחה בזכות חוסר היכולת של אוקראינה להתמודד עם איומים בליסטיים .

אספקת מיירטי פטריוט אמריקאים: ההיפוך של טראמפ והצהרת וויטאקר

ההיפוך של טראמפ ביולי: המצב מול הפטריוט מסתבך גם בשל מדיניות ארה"ב. בתחילת יולי 2026, הנשיא דונלד טראמפ אותת על נכונות לאפשר לאוקראינה לייצר מיירטי פטריוט בעצמה, באומרו "אנחנו ניתן להם את הזכות לייצר פטריוטים. נראה להם איך עושים את זה" . אך ב-31 ביולי, טראמפ חזר בו ואמר לכתבים כי ארה"ב "לא הסכימה" לעסקה כזו וכי יש להיות "זהירים מאוד" בשיתוף הטכנולוגיה . ה-Financial Times דיווח כי בפגישה בבית הלבן בשבוע הקודם, טראמפ דחה אישית את בקשת זלנסקי למאות טילי פטריוט נוספים, תוך ציון מלאים אמריקאים מדולדלים ודרישות גוברות במזרח התיכון .

הצהרת וויטאקר ב-3 באוגוסט: שגריר ארה"ב בנאט"ו, מת'יו וויטאקר, אמר ב-3 באוגוסט כי הסכם ארוך טווח על ייצור משותף של מיירטי פטריוט עם אוקראינה לא ייחתם עד החורף . וויטאקר הדגיש כי העדיפות המיידית היא הבטחת מלאי מיירטים קיימים מבעלות ברית או הגדלת תפוקת המפעלים בארה"ב . עם זאת, רויטרס דיווחה ב-5 באוגוסט כי וויטאקר מוביל מגעים מתמשכים, עם אפשרויות הכוללות בניית רכיבי פטריוט באוקראינה להרכבה סופית בגרמניה . גם בתרחיש אופטימי, טילים מיירטים שייוצרו מחדש לא יגיעו לפחות שנה .

טילים צפון קוריאניים: לא אושר תפקיד בהתקפת 5 באוגוסט

החומר הזמין אינו מזכיר במפורש שימוש בטילים צפון קוריאניים במתקפה של 5 באוגוסט. התחמושת המדווחת הייתה רוסית בלבד: 24 טילים בליסטיים איסקנדר-M, 4 טילים נגד ספינות צירקון/אוניקס, ו-115 כטב"מים מסוג שע'יד . לא ניתן לאשר שאלה זו ממקורות המידע הזמינים.

פתרונות ארוכי טווח: מה מאושר

באשר להצעות ספציפיות שהוזכרו בדיון הציבורי, המקורות הזמינים אינם כוללים דיווח על פרויקט "FP7.X" או "Freya", ואינם כוללים ציטוט ישיר של זלנסקי הקורא ל"מערכת הגנה אווירית כלל-אירופית" בחלון זמן ספציפי זה. מה שמאושר הוא שאוקראינה פועלת באופן פעיל לייצור מקומי של מיירטי פטריוט ברישיון אמריקאי פוטנציאלי, להסדרי ייצור משותף עם שותפים אירופיים, ולאספקה דחופה של מלאי מיירטים קיימים מבעלות ברית . ייצור חדש נמצא במרחק שנה לפחות . וויטאקר הודה כי קיימות הזדמנויות לייצור משותף עם אוקראינים ואירופים להרחבת התעשייה הביטחונית, אך אלו מאמצים ארוכי טווח שצפויים לא לסייע לפני החורף .