עיראק, יצרנית הנפט השנייה בגודלה באופ"ק, ראתה התאוששות משמעותית ביולי לאחר שהייצוא שלה צנח לכ-500,000 חביות ליום בלבד בחודשים מאי-יוני . בחודש יולי, שר הנפט בסאם מוחמד ח'ודייר דיווח על משלוחים ממוצעים של כ-1.5 מיליון חביות ליום דרך מיצרי הורמוז וצינור קייהאן . עיראק העלתה את התפוקה בשלושה שדות מרכזיים בדרומה – מערב קורנה 1, צפון רומיילה וערטאווי – לקיבולת מלאה, עם תחילת הגעת המכליות, על פי הוראה של חברת בצרה לנפט שבבעלות המדינה . אופ"ק החלה גם להשיב לעיראק את מכסת הייצור שלפני המלחמה, שעמדה על 4.378 מיליון חביות ליום לחודש יולי, אם כי התפוקה בפועל נותרה הרבה מתחת לרמה זו בשל השיבושים בהורמוז .
הבסיס להתאוששות הקצרה ביולי היה מזכר הבנות (MoU) שעליו חתמו ארה"ב ואיראן ביוני, שנועד להבטיח מעבר בטוח במיצרי הורמוז . אולם העסקה התפוצצה בפני חותמיה ביולי. מבקרים טענו שניסוחה העניק לאיראן "כוח רשמי במיצר" והיה מעורפל מדי בנוגע למנגנוני אכיפה . ב-1 ביולי הסתיים סיבוב שיחות עקיפות בין ארה"ב לאיראן בדוחא מבלי ש"נמצאה התקדמות" לעבר שלום בר-קיימא או בטיחות השיט בהורמוז . ב-11 ביולי הכריזה איראן על סגירת מיצרי הורמוז לאחר שתקפה כלי שיט ש"סיכן את הביטחון הימי", תוך איום ב"תגובה חמורה" לכל פעולת תגמול . ב-14 ביולי, הצבא האמריקאי הטיל מחדש מצור ימי על נמלי איראן ופתח בגלי תקיפות אוויריות על תשתיות איראניות . איראן הגיבה בכטב"מים וטילים על מדינות המפרץ בעלות ברית לארה"ב, ומעגל ההסלמה התלקח במלוא עוזו .
בתחילת יולי תקפה איראן לפחות שלוש מכליות ששטו במיצרים . ב-11 ביולי היא תקפה כלי שיט ש"כיבה את מערכותיו" בנתיב לא מאושר . משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) איימו כי הורמוז הוא "קו אדום" וכי יתקפו את כל התשתיות במפרץ אם ארה"ב תתקוף תשתיות איראניות . ארה"ב הגיבה בלילות תקיפה רצופים במחצית יולי .
משרד האנרגיה האמריקאי דיווח כי יותר מ-8 מיליון חביות נפט עברו במיצרי הורמוז ב-13 ביולי בסיוע צבאי אמריקאי . ובכל זאת, תנועת המכליות הכוללת במיצרים ירדה לכ-10% מרמות טרום המלחמה עד סוף יולי, לפי מנכ"ל עראמקו .
ב-4 באוגוסט, מנכ"ל עראמקו הסעודית אמין נאצר הציג הערכה חמורה: הסכסוך עם איראן הוציא 2.6 מיליארד חביות נפט גולמי מההיצע העולמי מאז פברואר 2026 . נאצר הזהיר שגם אם מיצרי הורמוז ייפתחו מחדש לאלתר, העולם יזדקק ל-18 חודשים בקצב ממוצע של 2.1 מיליון חביות ליום כדי לחדש את המאגרים המדוללים . הוא גם ציין כי העולם מאבד יותר מ-100 מיליון חביות על כל שבוע שהנתיב נשאר סגור .
השיבושים לא הסתכמו בהורמוז בלבד. דו"ח רויטרס מ-5 באוגוסט על נתוני יולי ציין במפורש "איומים בים האדום" – התקפות החות'ים סמוך למיצרי באב אל-מנדב – כגורם שהאט את העמסת הנפט במסוף ינבו הסעודי בחוף הים האדום ואילץ מכליות לשנות נתיב . זה הוסיף שיבוש של נקודת חנק נוספת על גבי הורמוז, והגביר את הלחץ על זרימות הנפט הסעודיות המופנות בדרך כלל דרך ים סוף לשווקים באירופה ובצפון אמריקה .
הפסקת האש הזמנית ביוני הובילה לירידה חדה במחירי הנפט הגולמי: מחיר צפון הים (North Sea Dated) ירד ב-31 דולר לחבית במהלך יוני לכ-68 דולר לחבית בתחילת יולי, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) . קריסת המסגרת והתחדשות הלחימה ביולי הפכו מגמה זו, והחזירו את סיכון השיבושים לאספקה למרכז תמחור השוק. על פני השטח, הממוצע החודשי של יולי – 10.7 מיליון חביות ליום – נראה יציב, אך הוא הסווה זינוק תוך-חודשי חזק ואחריו קריסה שהותירה את היצוא ביותר מ-40% מתחת לקו הבסיס שלפני המלחמה עד סוף החודש .