הלילה שבו קייב נותרה חסרת הגנה: מתקפת הטילים הקטלנית של רוסיה, קריאתו של זלנסקי, ותגובת המערב

המתקפה: מה קרה בליל 4–5 באוגוסט

כלי נשק והיקף

רוסיה שיגרה 24 טילים בליסטיים (שזוהו כ-Iskander-M), ארבעה טילים מהירים נוספים שתוארו כהיפרסוניים (זירקון) או על-קוליים (אוניקס), ו-115 כטב"מי תקיפה, רבים מהם מונעי סילון . דיווחים אחרים מונים 28 טילים מהירים בסך הכל . המתקפה נמשכה כשעתיים ופגעה בלפחות שבעה יעדים נפרדים ברחבי הבירה ומחוז קייב .

מטרות

הנשיא זלנסקי אמר כי התקיפות כוונו נגד מחסנים של עסקים אזרחיים, תשתיות ותחנת רכבת. בין האתרים שנפגעו היו מבשלת בירה, מחסן חומרי בניין ומשרד מיון דואר — מקומות שלדבריו "אין להם קשר למלחמה" . משרד ההגנה הרוסי טען, ללא ראיות, כי חלק מהעסקים הסוו קשרים לצבא .

נפגעים

לפחות 17 בני אדם נהרגו ו-44 נפצעו, לפי הרשויות באוקראינה . המתקפה הייתה מכת הטילים הבליסטיים הגדולה השלישית על קייב בתוך שבוע אחד .

כשלון היירוט

חיל האוויר האוקראיני דיווח כי אף אחד מהטילים הבליסטיים שנכנסו לא יורט . הצבא האוקראיני ייחס את הכישלון ישירות למחסור קריטי בתחמושת ליירוט, במיוחד למערכות הפטריוט האמריקאיות — הנשק היחיד במלאי האוקראיני המסוגל לעצור טילים בליסטיים באופן אמין .

על פי חיל האוויר, הכוחות האוקראיניים הפעילו מטוסים, יחידות נ"מ, יחידות לוחמה אלקטרונית וכטב"מים, וצוותי אש ניידים, אך 17 כטב"מים גם כן חדרו ופגעו במטרות סביב הבירה . חוסר היכולת לעצור אף אחד מ-28 הטילים סימן הסלמה ניכרת ביכולתה של רוסיה לנצל את הפרצות בהגנה האווירית של אוקראינה.

תגובת מקרון: "רוסיה חייבת לשלם את המחיר"

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, גינה את המתקפה בהודעה ברשת X, כינה אותה "מדיניות טרור בלתי מקובלת" והבטיח כי האיחוד האירופי "יגביר את הסנקציות על מוסקבה ויחזק את התמיכה הצבאית באוקראינה" .

"כל מתקפה חדשה מחזקת אמת מובנת מאליה: רוסיה חייבת לשלם את המחיר על תוקפנותה ולתת את הדין על פשעיה," כתב מקרון . הוא הוסיף: "כתף אל כתף עם אוקראינה, לא ניכנע לעייפות או להפחדה" .

דבריו של מקרון הדהדו עמדה מערבית מתקשה: כי הפגיעה המכוונת של רוסיה באזרחים — והכישלון החוזר ליירט את טיליה — מחייבים לא רק גינוי אלא סנקציות קונקרטיות חדשות והאצת הסיוע הצבאי.

הפצרת זלנסקי לטילי יירוט

הנשיא זלנסקי התייחס ישירות למתקפה והצהיר: "טילי יירוט בליסטיים הם מה שיכול היה להציל את חייהם של מי שנהרגו היום" . הוא האשים את בעלות הברית המערביות באי-אספקת תחמושת ההגנה האווירית שהובטחה בקנה המידה הדרוש.

ירידה דרמטית באספקה

זלנסקי חשף כי בעלות הברית סיפקו רק שליש מכמות טילי ההגנה האווירית במחצית הראשונה של 2026 לעומת התקופה המקבילה ב-2025 . הוא הדגיש כי המחסור אינו תופעה חדשה: "וזה לא רק תופעה של קיץ — זה תקף לכל תקופה במחצית הראשונה של השנה" .

"עידוד" התקפות רוסיות

זלנסקי הזהיר באופן חד כי המחסור "מעודד את רוסיה לבצע התקפות שגובות חיי אדם" . הוא טען כי כל יום ללא טילי פטריוט משמעותו נפגעים נוספים, וקרא ישירות לוושינגטון ולבירות אירופה: "זה קריטי שבני הזוג ישמעו שיכולות אלה דרושות לא אי שם במחסנים לתרחישים היפותטיים, אלא כאן ועכשיו" .

המתקפה ב-4–5 באוגוסט הגיעה ימים ספורים לאחר מטח דומה ב-1 באוגוסט, שבו אוקראינה יירטה רק טיל בליסטי אחד מתוך 27 . במהלך חודש יולי, רוסיה תקפה את קייב בממוצע כל שלושה ימים .

חבילת הסנקציות ה-22 של האיחוד האירופי: ריסון העקיפה

דגש על אכיפה, לא על סקטורים חדשים

האיחוד האירופי מתכונן לחבילת הסנקציות ה-22 נגד רוסיה. לפי מקורות דיפלומטיים אירופיים, החבילה הקרובה לא תציג כיוונים סקטוריאליים חדשים אלא תתמקד במאבק בעקיפת הסנקציות שכבר הוטלו . זה מסמן שינוי מחבילות קודמות שכוונו נגד תעשיות חדשות (אנרגיה, פיננסים, קריפטו ומסחר) לעבר הידוק ההגבלות הקיימות וסגירת פרצות.

ציר זמן

חבילת הסנקציות ה-21 של האיחוד האירופי אומצה ב-23 ביולי 2026 . החבילה ה-22 נמצאת כעת בהכנה, כאשר הנציבות האירופית מנסחת את הצעדים. מקור דיפלומטי אירופי אחד ציין כי ניתן יהיה לאשר את החבילה עד לישיבת מועצת החוץ ב-12 באוקטובר 2026 . דיווחים אחרים מצביעים על מועד סיום ב"שבועות הקרובים", ככל הנראה עד סוף הקיץ או תחילת הסתיו 2026, אם כי לא אושר תאריך אימוץ מדויק .

הדגש על מאבק בעקיפה משקף הכרה בכך שרבות מהסנקציות הקיימות — כולל מגבלות מחיר הנפט, הגבלות פיננסיות ואיסורי יצוא דו-שימושי — התערערו על ידי מתווכים ממדינות שלישיות, חברות קש ופלטפורמות קריפטו. החבילה ה-21 כבר הציגה כלי איסור ייעודי למדינות שלישיות עבור שירותי קריפטו ; החבילה ה-22 צפויה ללכת רחוק יותר בסגירת ערוצים אלה.

התמונה הרחבה: משבר ההגנה האווירית החריף

המתקפה ב-4–5 באוגוסט לא התרחשה בחלל ריק. היא הייתה שיאה של מסע רוסי שנמשך שבועות לניצול המלאי המדולדל של טילי הפטריוט באוקראינה. ב-1 באוגוסט, מטח דומה הרג תשעה בני אדם בקייב, ואוקראינה הצליחה להפיל רק טיל בליסטי אחד . זלנסקי אמר באותה עת: "המחסור הזה בטילי יירוט בליסטיים רק מעודד את רוסיה לבצע התקפות כאלה שגובות חיי אדם" .

בעלות בריתה של אוקראינה, כולל ארצות הברית ומדינות אירופה, הכירו פומבית בצורך לספק עוד מערכות פטריוט וטילי יירוט. אך האספקה איטית. לפי זלנסקי, מדינות שותפות מחזיקות בטילים זמינים אך לא מעבירות אותם בקצב הנדרש .

המתקפה פגעה גם בתשתיות אזרחיות — מבשלת בירה, מחסן חומרי בניין, משרד מיון דואר — מה שמדגיש את המחיר האנושי של הפער בהגנה האווירית . התקיפות הרגו עובדים, הרסו פרנסות ואילצו את קייב להתחנן שוב לכלי ההגנה הבסיסיים.

מה צפוי בהמשך

• סנקציות האיחוד האירופי: החבילה ה-22 צפויה להיות מאושרת עד אוקטובר 2026, תוך התמקדות בעקיפת סנקציות. היא תכלול ככל הנראה פיקוח הדוק יותר על העברת מסרים פיננסיים (עקיפות SWIFT), עסקאות קריפטו וייצוא מחדש של סחורות מוגבלות דרך מדינות שלישיות .
• סיוע צבאי: התחייבותו של מקרון לתמיכה צבאית מוגברת מרמזת על כך שמערכות הגנה אווירית נוספות וטילי יירוט עשויים להיות בצנרת, אם כי לא פורסמו נתונים או לוחות זמנים ספציפיים .
• לחץ דיפלומטי: זלנסקי צפוי להגביר את קריאותיו בעצרת הכללית של האו"ם ובפגישות דו-צדדיות עם מנהיגי ארה"ב ואירופה לאספקה מיידית של טילי פטריוט.

המתקפה על קייב ב-4–5 באוגוסט 2026 הייתה תזכורת חדה לכך שללא הגנה אווירית אמינה, עריה של אוקראינה נותרות פגיעות. הכישלון ליירט אף טיל, בשילוב עם ירידה של פי שלושה במשלוחי טילי היירוט, הפך פער טקטי למשבר אסטרטגי. תגובת המערב — בסנקציות, בסיוע צבאי ובנחישות פוליטית — תקבע האם מתקפה זו תהפוך לנקודת מפנה או לתחילתה של דפוס מסוכן יותר.