המגנטר 1E 1547.0−5408 הוא כוכב ניטרונים בעל שדה מגנטי עוצמתי במיוחד, הנאמד בכ-10¹⁴ עד 10¹⁵ גאוס – חזק פי מיליארדי מונים מכל שדה שנוצר אי פעם במעבדה על פני כדור הארץ . תצפיות IXPE, שנערכו בין מרץ לאפריל 2025, גילו מידת קיטוב ליניארי של 47.7% ± 2.9% בתחום האנרגיה של 2–8 keV . ערך זה גבוה בערך פי שלושה מהקיטוב שנמדד במגנטרים אחרים . מודלים סטנדרטיים של פליטת קרינה תרמית מהשטח, המנבאים קיטוב של 15%–20% בלבד, אינם מסוגלים להסביר ערך חריג זה .
הקיטוב הגבוה באופן חריג יכול להיווצר רק אם תופעת השבירה הכפולה בריק מסננת באופן פעיל פוטונים של קרני רנטגן בעוברם דרך המגנטוספירה של המגנטר, תוך שהיא בוחרת במצב קיטוב אחד על פני האחר ובכך מגבירה את הקיטוב הכולל .
בתנאים רגילים, הריק (החלל הריק) הוא הומוגני ואיזוטרופי מבחינה אופטית – האור מתקדם באופן זהה בכל הכיוונים. תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית (Quantum Electrodynamics – QED), לעומת זאת, חוזה כי בנוכחות שדה מגנטי חזק במיוחד, הריק הופך לדו-פרצופי (birefringent). הוא מתנהג כמו גביש שקוף המכופף אור בצורה שונה בהתאם לכיוון הקיטוב שלו .
האפקט נובע מכך שזוגות של חלקיקים וירטואליים (אלקטרון-פוזיטרון) בתוך הריק הקוונטי נעשים מקוטבים בהשפעת השדה המגנטי, ולמעשה גורמים לריק להתנהג כתווך דו-פרצופי . תופעה זו תוארה לראשונה על ידי הפיזיקאי הגרמני ורנר הייזנברג בשנת 1936, ומעולם לא נצפתה באופן ישיר עד כה .
מגנטרים הם העצמים המגנטיים ביותר ביקום. עוצמת השדה המגנטי שלהם, המגיעה לערכים עצומים, יוצרת תנאים שאי אפשר לשחזר בשום מעבדה ארצית . מערכת התצפיות המתואמת הייתה הראשונה מסוגה שביצעה מדידת קיטוב בו-זמנית בקרני רנטגן ובגלי רדיו של מגנטר. כך יכלו החוקרים לשלול הסברים חלופיים ולאשר את הגאומטריה המדויקת של מקור הקרינה .
זווית הקיטוב שמדד IXPE נמצאה תואמת למודלים (Rotating Vector Models) המשלבים את אפקט השבירה הכפולה בריק. גם תצפיות הרדיו המקבילות מפארקס אישרו את הגאומטריה של אזור הפליטה .
תגלית זו מסמנת את האישור התצפיתי הישיר הראשון של תופעת השבירה הכפולה בריק – אפקט QED טהור שנותר חמקני מבחינה ניסיונית במשך כמעט 90 שנה . התוצאות פותחות צוהר חדש לחקר התכונות הקוונטיות של הריק בתנאים קיצוניים, והופכות את המגנטרים למעבדות טבעיות לבדיקת חוקי הפיזיקה הבסיסיים .
החוקרים שהיו מעורבים במחקר, בהם רייצ'ל סטיוארט מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון והואה דין טי מאוניברסיטת רייס, הדגישו כי הגישה הרב-תחומית והרב-גלית (X-ray ורדיו) הייתה חיונית. סימולציות הראו שכדי לקיים במקביל את האילוצים מקרני הרנטגן ומגלי הרדיו, חייבת להיות נוכחות של תופעת השבירה הכפולה בריק סביב כוכב הניטרונים .
הזיהוי מאשר שהריק אינו באמת 'ריק' – הוא ניתן לקיטוב ומסוגל לשנות את אופן התקדמות האור בדרכים הניתנות לזיהוי רק בסביבות המגנטיות הקיצוניות ביותר ביקום. יכולת זו, בתורה, מספקת כלי חדש לחקר המבנה הקוונטי של מרחב-זמן עצמו .