משבר מצרי הורמוז: הקרב הדיפלומטי, גלי ההלם בשוק הנפט ומה צופן העתיד

עם זאת, דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאעי, חזר והדגיש כי טהראן מנהלת משא ומתן בלעדי עם עומאן ו'אינה מחייה עדיין שיחות עם ארה"ב' . ההבחנה הזו קריטית: איראן ממסגרת את השיחות כעניין דו-צדדי לניהול ימי, בעוד וושינגטון מציגה אותן כנתיב להסכם רחב יותר לסיום המלחמה בין ארה"ב לאיראן.

עמדת ארה"ב: אופטימיות יחד עם איומים

גורמים רשמיים בארה"ב הביעו ביטחון גובר. מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר ב-4 באוגוסט כי חלה התקדמות וכי וושינגטון מעורבת במשא ומתן . מזכיר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, הרחיק לכת והציע כי הסכם עשוי להתגבש 'היום או מחר' . הנשיא טראמפ כינה את השיחות 'הזדמנות אחרונה' של איראן להימנע מהסלמה מלחמתית .

במקביל, ארה"ב המשיכה להפעיל לחץ כבד. באמצע יולי, וושינגטון הציבה אולטימטום שדרש מאיראן להצהיר בפומבי כי המיצר 'בטוח ונגיש' או שתתמודד עם תקיפות מחודשות . טראמפ החזיר את המצור הימי על איראן באמצע יולי ואיים במכס של 20% על כל הסחורות העוברות במיצר . המסר סותר בעיצובו: ארה"ב מאותתת על פתיחות לעסקה תוך שהיא משאירה את האופציות הצבאיות על השולחן.

שתי מסגרות מתחרות לפתיחה מחדש

בליבת המהלך הדיפלומטי עומדת התנגשות בין שתי הצעות:

התוכנית של עומאן (בגיבוי מדינות המפרץ) מציעה מנגנון ניהול אזורי משותף למיצר, עם דמי מעבר מרצון בלבד – לא האגרות הכפויות שאיראן רוצה. מדינות המפרץ העניקו גיבוי לגישה זו .

הצעת הנגד של איראן היא הסדר זמני שיעניק לה שליטה גדולה יותר: כיוון תנועה אחד יעבור במים איראניים, וחלק מהנתיב הנגדי יהיה גם הוא במים איראניים. סגן שר החוץ האיראני, קאזם גריבאבאדי, אישר כי טהראן דחתה את הצעת הפיקוח המשותף של עומאן משום שהיא לא ענתה על דאגותיה הביטחוניות של טהראן .

המימד הפיננסי הוא נקודת מחלוקת מרכזית. איראן דורשת דמי שירות עבור מעבר כלי שיט, כאשר ההכנסות מתחלקות בין איראן לעומאן, אך השיעור המדויק נותר לא מוגדר. ההצעה של עומאן הופכת את האגרות לרצוניות; איראן רוצה שהן יהיו חובה .

טהראן גם קישרה כל פתיחה מחדש לדרישות רחבות יותר: הקלות בסנקציות, ערבויות ביטחוניות, הכרה בסמכותה הימית, והסרת המצור הימי האמריקאי .

שוקי הנפט: תקוות מגולמות במחיר, ספקנות נמשכת

האותות הדיפלומטיים שלחו את מחירי הנפט הגולמי לרכבת הרים. ב-3 באוגוסט, חוזי עתיד על נפט ברנט צנחו ב-4.08 דולר (4.64%) ל-83.85 דולר, ומדד WTI איבד כ-5% ונסגר סביב 80 דולר לחבית, לאחר שטראמפ ביטל תקיפות מתוכננות ואותת על שיחות . ב-4 באוגוסט, הנפט התאושש בכ-1% כאשר אנליסטים נותרו סקפטיים שהסכם באמת קרוב, לאור הפערים הטכניים והמדיניים שלא נפתרו .

האנליסט ג'וזף דאריה מ-Tickmill אמר לוול סטריט ג'ורנל כי נראה שאיראן 'מתקרבת להסכם עם עומאן', אך הזהיר כי הכחשת איראן למשא ומתן ישיר עם ארה"ב 'עדיין עשויה להגביל את מידת' ההקלה בשווקים . בתגובה נפרדת לרויטרס, הוא ציין כי השוק נותר תנודתי ולא ודאי . עד 5 באוגוסט, נפט ברנט נסחר סביב 79 דולר לחבית .

לחצים צבאיים והומניטריים

המסלול הדיפלומטי מתנהל לצד פעולות איבה פעילות. ארה"ב חידשה את התקיפות על איראן במטרה לסיים את שליטת טהראן במיצר, בעקבות הסלמה ביוני . ארה"ב קראה לבעלות בריתה לסייע בפתיחת נתיב המים מחדש . טראמפ איים להפציץ תשתיות איראניות – גשרים ותחנות כוח – על כל ספינה שתותקף במיצר .

המחיר האנושי עולה. הספנות המסחרית שובשה קשות מאז הכרזת הסגר המלאה של איראן באפריל 2026, עם התקפות מרובות על כלי שיט . משמרות המהפכה הכריזו על סגירת המיצר 'עד להודעה חדשה' ב-11 ביולי לאחר שפגעו בכלי שיט לא מורשה . הארגון הימי הבינלאומי דיווח ב-21 באפריל כי כ-20,000 ימאים ו-2,000 ספינות נפגעו מהסגר . ימאים תקועים וצוותים הפכו לדאגה הומניטרית גוברת.

במסלול משני, איראן אותתה על פתיחות לסיוע אירופאי בפעולות פינוי מוקשים במיצר, אך טרם הושג הסכם רשמי .

מה הלאה?

התהליך הדיפלומטי נמצא בנקודת מפנה קריטית. איראן ועומאן עשו התקדמות אמיתית במתווה טכני, אך הפער היסודי בין המודל של עומאן (אגרות מרצון וניהול משותף) לבין דרישת איראן לשליטה ריבונית ואגרות חובה נותר בלתי פתור. ארה"ב אופטימית בפומבי אך ממשיכה לאיים בפעולה צבאית, בעוד טהראן מתעקשת שאינה מנהלת משא ומתן ישיר עם וושינגטון. שוקי הנפט גילמו תקווה מסוימת להסכם, אך אנליסטים רואים בהסכם סופי כרחוק מלהיות ודאי. 48 עד 72 השעות הקרובות, כפי שהציעו בסנט ורוביו, יכריעו האם המיצר ייפתח מחדש – או שהסכסוך יסלים עוד יותר.