העניין הראשוני בתוכנית היה משמעותי: קול קורא לא מחייב שהופץ קודם לכן קיבל 76 הצעות, שייצגו 60 אתרים ב-16 מדינות חברות .
במילים פשוטות, האיחוד אינו מסתפק במימון חברות AI. הוא מנסה לספק להן גם את ה"מפעל" הדיגיטלי שבו הן יוכלו לאמן את המודלים שלהן — משאבים שעד כה נשלטו במידה רבה בידי ספקיות ענן גדולות מחוץ לאירופה.
היוזמה השנייה מתמקדת בבעיה אחרת: פער הצמיחה. באירופה יש חברות טכנולוגיה שמצליחות להגיע להתאמה בין מוצר לשוק, אך מתקשות לגייס את מאות מיליוני האירו הדרושים להתרחבות בינלאומית, לבניית מפעלי ייצור או להמשך מחקר ופיתוח. המחסור בהון סבלני בשלבים המאוחרים עלול לדחוף אותן לגייס בארצות הברית — ולעיתים גם להעביר לשם את מרכז פעילותן .
לכל אחת מהתוכניות יש יעד שונה, אך האיחוד האירופי מתכנן שהן יחזקו זו את זו.
חוות-העל אמורות להפחית את התלות של חברות AI אירופיות בשירותי ענן זרים לצורך אימון מודלים. קרן Scaleup Europe אמורה להקטין את התלות במרכזים פיננסיים מחוץ לאירופה כאשר אותן חברות מגיעות לסבבי גיוס גדולים.
כך נוצר מסלול אירופי רציף: חברה יכולה להתחיל במחקר ופיתוח, להשתמש בכוח מחשוב אירופי כדי לאמן את המוצר, ובהמשך לגייס הון משמעותי להתרחבות — בלי להעביר את הפעילות ליבשת אחרת.
שתי היוזמות מתמקדות בחלקן באותם תחומים — בעיקר AI, מחשוב קוונטי וטכנולוגיות deep tech. החפיפה הזו עשויה ליצור צינור שבו תשתית המחשוב תומכת בפיתוח, והקרן מספקת את ההון הנדרש כדי להפוך את הפיתוח לחברה גלובלית.
המכרז לחוות-העל לבדו מכוון לגיוס כולל של כ-30 מיליארד אירו, כשעד 10 מיליארד אירו מגיעים ממקורות ציבוריים ולפחות 20 מיליארד אירו אמורים להגיע מהשוק הפרטי . לצד יעד הקרן של 5 מיליארד אירו, מדובר במהלך בהיקף כולל של כ-35 מיליארד אירו.
האתגר הבא של בריסל יהיה לא רק להכריז על הסכומים, אלא להפוך אותם למרכזי מחשוב פעילים ולהשקעות שמגיעות לחברות בזמן. אם זה יצליח, אירופה עשויה להציע לחברות הטכנולוגיה שלה את שני הדברים שהיו חסרים להן במשך שנים: כוח מחשוב בקנה מידה עולמי והון גדול מספיק כדי לצמוח — ולהישאר בבית.