שתי יוזמות ענק לשמירת חברות הטכנולוגיה באירופה

• מבנה המימון: עד 10 מיליארד אירו מתקציב האיחוד וממימון ציבורי של המדינות החברות. הנציבות מצפה שסכום זה ימשוך לפחות 20 מיליארד אירו נוספים מהשוק הפרטי — יעד כולל של כ-30 מיליארד אירו .
• לוח הזמנים: המכרז ייסגר ב-12 בנובמבר 2026. ההחלטה על הזוכים צפויה בתחילת 2027, והחוות שייבחרו יידרשו להתחיל לפעול בתוך 18 חודשים מחתימת החוזים .
• המטרה האסטרטגית: לבנות יכולת מחשוב בבעלות אירופית, שתאפשר לסטארט-אפים ולחוקרים לאמן מודלי AI מתקדמים באירופה — ולהפחית את התלות בתשתיות ענן אמריקאיות וסיניות .

העניין הראשוני בתוכנית היה משמעותי: קול קורא לא מחייב שהופץ קודם לכן קיבל 76 הצעות, שייצגו 60 אתרים ב-16 מדינות חברות .

במילים פשוטות, האיחוד אינו מסתפק במימון חברות AI. הוא מנסה לספק להן גם את ה"מפעל" הדיגיטלי שבו הן יוכלו לאמן את המודלים שלהן — משאבים שעד כה נשלטו במידה רבה בידי ספקיות ענן גדולות מחוץ לאירופה.

קרן Scaleup Europe: ניסיון לסגור את פער ההון

היוזמה השנייה מתמקדת בבעיה אחרת: פער הצמיחה. באירופה יש חברות טכנולוגיה שמצליחות להגיע להתאמה בין מוצר לשוק, אך מתקשות לגייס את מאות מיליוני האירו הדרושים להתרחבות בינלאומית, לבניית מפעלי ייצור או להמשך מחקר ופיתוח. המחסור בהון סבלני בשלבים המאוחרים עלול לדחוף אותן לגייס בארצות הברית — ולעיתים גם להעביר לשם את מרכז פעילותן .

• סטטוס: הקרן הפכה למבצעית באופן מלא ב-4 באוגוסט 2026, לאחר שהנציבות השלימה את ההליכים המשפטיים. חברת ההשקעות השוודית EQT AB נבחרה לנהל אותה במאי 2026, בתהליך תחרותי שבו השתתפו גם גופים כמו Atomico ו-Eurazeo .
• היקף: יעד הקרן הוא 5 מיליארד אירו, שהם כ-5.8 מיליארד דולר, להשקעות צמיחה והשקעות בשלבים מאוחרים. ההשקעה בחברה בודדת צפויה בדרך כלל להתחיל בכ-100 מיליון אירו .
• מקורות הכסף: הנציבות האירופית התחייבה למיליארד אירו, והיתרה צפויה להגיע ממשקיעים מוסדיים, בהם Novo Holdings, Allianz וקרן הפנסיה ההולנדית ABP .
• החברות הזכאיות: חברות deep tech אירופיות משלב Series B ומעלה, בתחומים אסטרטגיים כמו בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, שבבים, רובוטיקה, מערכות אוטונומיות, אנרגיה, חלל, ביוטכנולוגיה, טכנולוגיות רפואיות, חומרים מתקדמים וחקלאות-טק .
• ההשקעה הראשונה: ב-5 באוגוסט 2026 דווח על השקעה בחברת הלוויינים הפינית ICEYE — סימן לכך שהקרן החלה להזרים כסף זמן קצר לאחר שהפכה למבצעית .

למה שתי היוזמות מגיעות יחד?

לכל אחת מהתוכניות יש יעד שונה, אך האיחוד האירופי מתכנן שהן יחזקו זו את זו.

תשתית והון באותה שרשרת

חוות-העל אמורות להפחית את התלות של חברות AI אירופיות בשירותי ענן זרים לצורך אימון מודלים. קרן Scaleup Europe אמורה להקטין את התלות במרכזים פיננסיים מחוץ לאירופה כאשר אותן חברות מגיעות לסבבי גיוס גדולים.

כך נוצר מסלול אירופי רציף: חברה יכולה להתחיל במחקר ופיתוח, להשתמש בכוח מחשוב אירופי כדי לאמן את המוצר, ובהמשך לגייס הון משמעותי להתרחבות — בלי להעביר את הפעילות ליבשת אחרת.

חפיפה בתחומי הטכנולוגיה

שתי היוזמות מתמקדות בחלקן באותם תחומים — בעיקר AI, מחשוב קוונטי וטכנולוגיות deep tech. החפיפה הזו עשויה ליצור צינור שבו תשתית המחשוב תומכת בפיתוח, והקרן מספקת את ההון הנדרש כדי להפוך את הפיתוח לחברה גלובלית.

היקף שאפתני — אך גם מבחן ביצוע

המכרז לחוות-העל לבדו מכוון לגיוס כולל של כ-30 מיליארד אירו, כשעד 10 מיליארד אירו מגיעים ממקורות ציבוריים ולפחות 20 מיליארד אירו אמורים להגיע מהשוק הפרטי . לצד יעד הקרן של 5 מיליארד אירו, מדובר במהלך בהיקף כולל של כ-35 מיליארד אירו.

האתגר הבא של בריסל יהיה לא רק להכריז על הסכומים, אלא להפוך אותם למרכזי מחשוב פעילים ולהשקעות שמגיעות לחברות בזמן. אם זה יצליח, אירופה עשויה להציע לחברות הטכנולוגיה שלה את שני הדברים שהיו חסרים להן במשך שנים: כוח מחשוב בקנה מידה עולמי והון גדול מספיק כדי לצמוח — ולהישאר בבית.