בין הטילים הבליסטיים שנעשה בהם שימוש היו Iskander-M, טילי KN-23 מתוצרת צפון קוריאה, טילי זירקון — טילים היפרסוניים נגד ספינות שנעשה בהם שימוש גם נגד מטרות יבשתיות — וכן טילי S-300 ו-S-400 ששימשו לתקיפות קרקעיות .

בלילה שבין 18 ל-19 ביולי דיווח חיל האוויר האוקראיני על יותר מ-42 טילים בליסטיים ששוגרו לעבר קייב. לפי הדיווח, המטח כלל 10 טילי זירקון, 25 טילי Iskander-M ו-KN-23, וכן שבעה טילי S-300 ו-S-400 .

בסוף החודש, בלילה שבין 29 ל-30 ביולי, רוסיה שיגרה גם מטח משולב של 284 כטב״מי Shahed ו-Gerbera, לצד טילי שיוט וטילים בליסטיים — מטח הכטב״מים הגדול ביותר בלילה יחיד מאז תחילת המלחמה .

ההגנה מפני טילים בליסטיים כמעט קרסה

מיירטי ה-PAC-3, המשמשים את מערכת הפטריוט ליירוט טילים בליסטיים, היו במחסור קריטי כבר במהלך יוני, ולפי גורמים אוקראיניים המלאי למעשה אזל עד 1 ביולי .

בשתי המתקפות הגדולות הראשונות של החודש, ב-2 וב-6 ביולי, אוקראינה לא הצליחה ליירט אף אחד מ-23 טילי Iskander-M או את ששת טילי הזירקון והאוניקס ששוגרו לעבר קייב . בשתי התקיפות יחד פגעו במטרותיהם 49 מתוך 53 טילים בליסטיים — שיעור הצלחה של יותר מ-92% עבור רוסיה .

במבט על כל החודש, אוקראינה יירטה כ-36 מתוך 126 הטילים הבליסטיים ששוגרו לעברה — כ-29% בלבד. במילים אחרות, בערך שלושה מכל ארבעה טילים בליסטיים הצליחו לחדור את מערך ההגנה . עד סוף יולי ירד שיעור היירוט של טילים בליסטיים ל״כמעט אפס״ .

הפער לא היה אחיד מול כל סוגי האיומים. אוקראינה המשיכה ליירט כ-90% מהכטב״מים וכ-69% עד 89% מטילי השיוט, הנחשבים מטרות נגישות יותר עבור מערכות ההגנה הקיימות . כך נוצר מצב שבו המערך האוקראיני עדיין הצליח להתמודד עם חלק גדול מהכטב״מים, אך התקשה במיוחד מול הטילים המהירים והבליסטיים.

המחיר האזרחי: יותר נפגעים בערים הרחק מקו החזית

ההסלמה האווירית התבטאה בשורה של תקיפות קטלניות ברחבי אוקראינה:

• 1–2 ביולי: מתקפה שכללה מאות כטב״מים ועשרות טילים פגעה בקייב והרגה לפחות 30 בני אדם. זו הייתה התקיפה הקטלנית ביותר בבירה במהלך 2026 עד אותה נקודה .
• 6 ביולי: מתקפה על קייב, ערב פסגת נאט״ו, גרמה למותם של 11 בני אדם .
• 11 ביולי: מתקפות טילים וכטב״מים ברחבי המדינה הרגו שישה בני אדם ופצעו עשרות .
• 16 ביולי: תקיפות רוסיות בכמה אזורים באוקראינה גרמו למותם של לפחות 13 אזרחים .
• 26 ביולי: קייב ואזורים נוספים הותקפו; אם נהרגה וילדיה נפצעו, ובמקומות נוספים דווח על קורבנות .
• 30 ביולי: מטח שפגע בעשרה אזורים הרג לפחות שמונה אזרחים, בהם ילדים, ופצע עשרות נוספים .

לפי נתוני האו״ם, מספר הנפגעים האזרחים באוקראינה במחצית הראשונה של 2026 עלה ב-37% לעומת התקופה המקבילה ב-2025. נציגת האו״ם אמרה כי טילים בליסטיים ארוכי-טווח וכטב״מים פוגעים ב״אזורים עירוניים צפופי אוכלוסין המרוחקים מקו החזית״ .

תקווה לייצור פטריוט באוקראינה — ואז נסיגה אמריקנית

במקביל להחמרת המחסור, התפתח משבר דיפלומטי סביב האפשרות לייצר את מיירטי הפטריוט באופן עצמאי.

ב-8 ביולי הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי וושינגטון תעניק לאוקראינה רישיון לייצר בשטחה מיירטי פטריוט . למחרת אישר הנשיא וולודימיר זלנסקי כי הושג הסכם עקרוני ברמה המדינית .

אולם ב-31 ביולי טראמפ נסוג מההצהרה. הוא אמר שארצות הברית ״לא הסכימה״ שאוקראינה תבנה את הטילים, והוסיף כי וושינגטון צריכה להיות ״זהירה מאוד לפני שהיא מאפשרת למישהו לייצר אותם״ .

גם אילו ההסכם היה מתקדם ללא עיכובים, מומחים העריכו כי הקמת קו ייצור הייתה אורכת לפחות שנה . לכן, ייצור מקומי לא היה פותר את המחסור המיידי שנוצר בקיץ.

רוסיה מנצלת את הפער, ואוקראינה מתאימה את שיטות ההגנה

במהלך יולי המשיכה רוסיה בקצב תקיפות גבוה, ונראה כי היא ניצלה את המחסור במיירטים כדי להעדיף טילים בליסטיים — האיום שאוקראינה התקשתה יותר ויותר לעצור .

אוקראינה, מצדה, המשיכה להפעיל מערכה ארוכת-טווח משלה באמצעות כטב״מים נגד אזורים בעורף הרוסי. במקביל, צוותי אש ניידים ומטוסי קרב שינו את שיטות הפעולה נגד כטב״מי Shahed. ב-30 ביולי הצליחו הכוחות האוקראיניים ליירט 93% מהכטב״מים במתקפה גדולה — שיעור שיא .

אך ההישגים מול הכטב״מים לא פתרו את הבעיה המרכזית: קצב הייצור הרוסי של טילים וכטב״מים המשיך לעלות על קצב אספקת המיירטים מצד בעלות בריתה של אוקראינה . יולי המחיש לכן לא רק את עוצמת המתקפה הרוסית, אלא גם עד כמה מלאי של טילי הגנה מתקדמים יכול להפוך לגורם המכריע במערכה על שמי הערים.

בין הטילים הבליסטיים שנעשה בהם שימוש היו Iskander-M, טילי KN-23 מתוצרת צפון קוריאה, טילי זירקון — טילים היפרסוניים נגד ספינות שנעשה בהם שימוש גם נגד מטרות יבשתיות — וכן טילי S-300 ו-S-400 ששימשו לתקיפות קרקעיות .

בלילה שבין 18 ל-19 ביולי דיווח חיל האוויר האוקראיני על יותר מ-42 טילים בליסטיים ששוגרו לעבר קייב. לפי הדיווח, המטח כלל 10 טילי זירקון, 25 טילי Iskander-M ו-KN-23, וכן שבעה טילי S-300 ו-S-400 .

בסוף החודש, בלילה שבין 29 ל-30 ביולי, רוסיה שיגרה גם מטח משולב של 284 כטב״מי Shahed ו-Gerbera, לצד טילי שיוט וטילים בליסטיים — מטח הכטב״מים הגדול ביותר בלילה יחיד מאז תחילת המלחמה .

ההגנה מפני טילים בליסטיים כמעט קרסה

מיירטי ה-PAC-3, המשמשים את מערכת הפטריוט ליירוט טילים בליסטיים, היו במחסור קריטי כבר במהלך יוני, ולפי גורמים אוקראיניים המלאי למעשה אזל עד 1 ביולי .

בשתי המתקפות הגדולות הראשונות של החודש, ב-2 וב-6 ביולי, אוקראינה לא הצליחה ליירט אף אחד מ-23 טילי Iskander-M או את ששת טילי הזירקון והאוניקס ששוגרו לעבר קייב . בשתי התקיפות יחד פגעו במטרותיהם 49 מתוך 53 טילים בליסטיים — שיעור הצלחה של יותר מ-92% עבור רוסיה .

במבט על כל החודש, אוקראינה יירטה כ-36 מתוך 126 הטילים הבליסטיים ששוגרו לעברה — כ-29% בלבד. במילים אחרות, בערך שלושה מכל ארבעה טילים בליסטיים הצליחו לחדור את מערך ההגנה . עד סוף יולי ירד שיעור היירוט של טילים בליסטיים ל״כמעט אפס״ .

הפער לא היה אחיד מול כל סוגי האיומים. אוקראינה המשיכה ליירט כ-90% מהכטב״מים וכ-69% עד 89% מטילי השיוט, הנחשבים מטרות נגישות יותר עבור מערכות ההגנה הקיימות . כך נוצר מצב שבו המערך האוקראיני עדיין הצליח להתמודד עם חלק גדול מהכטב״מים, אך התקשה במיוחד מול הטילים המהירים והבליסטיים.

המחיר האזרחי: יותר נפגעים בערים הרחק מקו החזית

ההסלמה האווירית התבטאה בשורה של תקיפות קטלניות ברחבי אוקראינה:

• 1–2 ביולי: מתקפה שכללה מאות כטב״מים ועשרות טילים פגעה בקייב והרגה לפחות 30 בני אדם. זו הייתה התקיפה הקטלנית ביותר בבירה במהלך 2026 עד אותה נקודה .
• 6 ביולי: מתקפה על קייב, ערב פסגת נאט״ו, גרמה למותם של 11 בני אדם .
• 11 ביולי: מתקפות טילים וכטב״מים ברחבי המדינה הרגו שישה בני אדם ופצעו עשרות .
• 16 ביולי: תקיפות רוסיות בכמה אזורים באוקראינה גרמו למותם של לפחות 13 אזרחים .
• 26 ביולי: קייב ואזורים נוספים הותקפו; אם נהרגה וילדיה נפצעו, ובמקומות נוספים דווח על קורבנות .
• 30 ביולי: מטח שפגע בעשרה אזורים הרג לפחות שמונה אזרחים, בהם ילדים, ופצע עשרות נוספים .

לפי נתוני האו״ם, מספר הנפגעים האזרחים באוקראינה במחצית הראשונה של 2026 עלה ב-37% לעומת התקופה המקבילה ב-2025. נציגת האו״ם אמרה כי טילים בליסטיים ארוכי-טווח וכטב״מים פוגעים ב״אזורים עירוניים צפופי אוכלוסין המרוחקים מקו החזית״ .

תקווה לייצור פטריוט באוקראינה — ואז נסיגה אמריקנית

במקביל להחמרת המחסור, התפתח משבר דיפלומטי סביב האפשרות לייצר את מיירטי הפטריוט באופן עצמאי.

ב-8 ביולי הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי וושינגטון תעניק לאוקראינה רישיון לייצר בשטחה מיירטי פטריוט . למחרת אישר הנשיא וולודימיר זלנסקי כי הושג הסכם עקרוני ברמה המדינית .

אולם ב-31 ביולי טראמפ נסוג מההצהרה. הוא אמר שארצות הברית ״לא הסכימה״ שאוקראינה תבנה את הטילים, והוסיף כי וושינגטון צריכה להיות ״זהירה מאוד לפני שהיא מאפשרת למישהו לייצר אותם״ .

גם אילו ההסכם היה מתקדם ללא עיכובים, מומחים העריכו כי הקמת קו ייצור הייתה אורכת לפחות שנה . לכן, ייצור מקומי לא היה פותר את המחסור המיידי שנוצר בקיץ.

רוסיה מנצלת את הפער, ואוקראינה מתאימה את שיטות ההגנה

במהלך יולי המשיכה רוסיה בקצב תקיפות גבוה, ונראה כי היא ניצלה את המחסור במיירטים כדי להעדיף טילים בליסטיים — האיום שאוקראינה התקשתה יותר ויותר לעצור .

אוקראינה, מצדה, המשיכה להפעיל מערכה ארוכת-טווח משלה באמצעות כטב״מים נגד אזורים בעורף הרוסי. במקביל, צוותי אש ניידים ומטוסי קרב שינו את שיטות הפעולה נגד כטב״מי Shahed. ב-30 ביולי הצליחו הכוחות האוקראיניים ליירט 93% מהכטב״מים במתקפה גדולה — שיעור שיא .

אך ההישגים מול הכטב״מים לא פתרו את הבעיה המרכזית: קצב הייצור הרוסי של טילים וכטב״מים המשיך לעלות על קצב אספקת המיירטים מצד בעלות בריתה של אוקראינה . יולי המחיש לכן לא רק את עוצמת המתקפה הרוסית, אלא גם עד כמה מלאי של טילי הגנה מתקדמים יכול להפוך לגורם המכריע במערכה על שמי הערים.