שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי הכוחות הישראליים יישארו בעזה עד שחמאס יתפרק מנשקו ומנהרותיו יושמדו. לדבריו, השטח שבשליטה ישראלית משתרע כעת על 60%–70% מהרצועה . צה"ל מסר כי התקיפות כוונו לאנשי חמאס, אך גורמי בריאות פלסטיניים דיווחו גם על נזק למחסני ציוד רפואי ולתשתיות אזרחיות .
ניקולאי מלדנוב, השליח הבכיר של "מועצת השלום" לענייני עזה, הגיע לישראל ב-2 באוגוסט לשיחות על יישום השלב השני של התוכנית . ב-3 באוגוסט נפגש עם נתניהו ועם צוותו לשיחות שהוגדרו "בונות ומפורטות", ובמהלכן קרא לעצור את התקיפות .
גם המדינות המתווכות החריפו את הטון. מצרים, קטר וטורקיה פרסמו הצהרה משותפת שבה גינו "בחריפות" את התקיפות האחרונות, והזהירו כי הן "מערערות" את מפת הדרכים שנועדה ליישם את תוכנית השלום . המדינות טענו כי פגיעה במתקני בריאות ובתשתיות רפואיות היא "הפרה בוטה" של המשפט הבינלאומי .
למרות המאמצים, המתווכים אינם אופטימיים לגבי האפשרות לפריצת דרך לפני הבחירות בישראל בסתיו . פרשנים אף הגדירו את "מועצת השלום" כגוף כושל, לנוכח חוסר יכולתה לעצור את האלימות .
נכון ל-2 באוגוסט 2026 דיווח משרד הבריאות בעזה על 73,356 הרוגים מאז 7 באוקטובר 2023 ועל 174,185 פצועים . לפי הרשויות בעזה, לפחות 1,230 פלסטינים נהרגו מאז שנחתם הסכם הפסקת האש באוקטובר 2025 .
ב-4 באוגוסט דווח על עלייה נוספת, ל-73,377 הרוגים . על פי עלון מדיני של ממשלת בריטניה מיוני 2026, המלחמה כבר גבתה את חייהם של יותר מ-70 אלף פלסטינים, רוב אוכלוסיית עזה נעקרה מביתה והיא מתמודדת עם מחסור חמור במזון .
מחקר שעבר ביקורת עמיתים ופורסם בכתב העת הרפואי The Lancet בפברואר 2026 העריך כי יותר מ-75 אלף בני אדם נהרגו ב-16 חודשי המלחמה הראשונים בלבד. הממצאים מעלים אפשרות שהספירה הרשמית אינה כוללת את כל ההרוגים .
הבחירות הארציות בישראל נקבעו ל-27 באוקטובר 2026 — הראשונות מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 . סמיכות התאריך ליום השנה למתקפה הופכת אותו לרגיש במיוחד מבחינה פוליטית .
נתניהו צפוי להתמודד עם זעם ציבורי על כשלי הביטחון שהובילו למתקפת 7 באוקטובר, ומעמדו הפוליטי מתואר כמעורער יותר ויותר . בימים האחרונים של הכנסת לפני פגרת הבחירות, הקואליציה שלו האיצה את קידומן של הצעות חוק שנויות במחלוקת, בניסיון לשמר את תמיכת השותפות הקואליציוניות .
הלחץ על ראש הממשלה אינו מגיע רק מעזה. הוא מתמודד גם עם מלחמה לא מוכרעת מול איראן, עם אי-השלמת היעדים שהציבה הממשלה מול חמאס וחיזבאללה, ועם משבר ביחסים עם טראמפ סביב הסכם השלום עם איראן. טראמפ אף האשים את נתניהו ב"אי-ציות" .
מפלגות האופוזיציה מצדן ממשיכות לדבוק בעמדה שלא ייכנסו לממשלה בראשות נתניהו, בשל אופן ניהול המלחמה והאחריות המיוחסת לממשלה לכשלי הביטחון . לכן, הבחירות הקרובות עשויות להכריע לא רק את עתיד הקואליציה, אלא גם את המשך כהונתו של נתניהו ואת הכיוון שבו תבחר ישראל להתמודד עם המלחמה והמשבר המדיני.