שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי הכוחות הישראליים יישארו בעזה עד שחמאס יתפרק מנשקו ומנהרותיו יושמדו. לדבריו, השטח שבשליטה ישראלית משתרע כעת על 60%–70% מהרצועה . צה"ל מסר כי התקיפות כוונו לאנשי חמאס, אך גורמי בריאות פלסטיניים דיווחו גם על נזק למחסני ציוד רפואי ולתשתיות אזרחיות .
ניקולאי מלדנוב, השליח הבכיר של "מועצת השלום" לענייני עזה, הגיע לישראל ב-2 באוגוסט לשיחות על יישום השלב השני של התוכנית . ב-3 באוגוסט נפגש עם נתניהו ועם צוותו לשיחות שהוגדרו "בונות ומפורטות", ובמהלכן קרא לעצור את התקיפות .
גם המדינות המתווכות החריפו את הטון. מצרים, קטר וטורקיה פרסמו הצהרה משותפת שבה גינו "בחריפות" את התקיפות האחרונות, והזהירו כי הן "מערערות" את מפת הדרכים שנועדה ליישם את תוכנית השלום . המדינות טענו כי פגיעה במתקני בריאות ובתשתיות רפואיות היא "הפרה בוטה" של המשפט הבינלאומי .
למרות המאמצים, המתווכים אינם אופטימיים לגבי האפשרות לפריצת דרך לפני הבחירות בישראל בסתיו . פרשנים אף הגדירו את "מועצת השלום" כגוף כושל, לנוכח חוסר יכולתה לעצור את האלימות .
נכון ל-2 באוגוסט 2026 דיווח משרד הבריאות בעזה על 73,356 הרוגים מאז 7 באוקטובר 2023 ועל 174,185 פצועים . לפי הרשויות בעזה, לפחות 1,230 פלסטינים נהרגו מאז שנחתם הסכם הפסקת האש באוקטובר 2025 .
ב-4 באוגוסט דווח על עלייה נוספת, ל-73,377 הרוגים . על פי עלון מדיני של ממשלת בריטניה מיוני 2026, המלחמה כבר גבתה את חייהם של יותר מ-70 אלף פלסטינים, רוב אוכלוסיית עזה נעקרה מביתה והיא מתמודדת עם מחסור חמור במזון .
מחקר שעבר ביקורת עמיתים ופורסם בכתב העת הרפואי The Lancet בפברואר 2026 העריך כי יותר מ-75 אלף בני אדם נהרגו ב-16 חודשי המלחמה הראשונים בלבד. הממצאים מעלים אפשרות שהספירה הרשמית אינה כוללת את כל ההרוגים .
הבחירות הארציות בישראל נקבעו ל-27 באוקטובר 2026 — הראשונות מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 . סמיכות התאריך ליום השנה למתקפה הופכת אותו לרגיש במיוחד מבחינה פוליטית .
נתניהו צפוי להתמודד עם זעם ציבורי על כשלי הביטחון שהובילו למתקפת 7 באוקטובר, ומעמדו הפוליטי מתואר כמעורער יותר ויותר . בימים האחרונים של הכנסת לפני פגרת הבחירות, הקואליציה שלו האיצה את קידומן של הצעות חוק שנויות במחלוקת, בניסיון לשמר את תמיכת השותפות הקואליציוניות .
הלחץ על ראש הממשלה אינו מגיע רק מעזה. הוא מתמודד גם עם מלחמה לא מוכרעת מול איראן, עם אי-השלמת היעדים שהציבה הממשלה מול חמאס וחיזבאללה, ועם משבר ביחסים עם טראמפ סביב הסכם השלום עם איראן. טראמפ אף האשים את נתניהו ב"אי-ציות" .
מפלגות האופוזיציה מצדן ממשיכות לדבוק בעמדה שלא ייכנסו לממשלה בראשות נתניהו, בשל אופן ניהול המלחמה והאחריות המיוחסת לממשלה לכשלי הביטחון . לכן, הבחירות הקרובות עשויות להכריע לא רק את עתיד הקואליציה, אלא גם את המשך כהונתו של נתניהו ואת הכיוון שבו תבחר ישראל להתמודד עם המלחמה והמשבר המדיני.
שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי הכוחות הישראליים יישארו בעזה עד שחמאס יתפרק מנשקו ומנהרותיו יושמדו. לדבריו, השטח שבשליטה ישראלית משתרע כעת על 60%–70% מהרצועה . צה"ל מסר כי התקיפות כוונו לאנשי חמאס, אך גורמי בריאות פלסטיניים דיווחו גם על נזק למחסני ציוד רפואי ולתשתיות אזרחיות .
ניקולאי מלדנוב, השליח הבכיר של "מועצת השלום" לענייני עזה, הגיע לישראל ב-2 באוגוסט לשיחות על יישום השלב השני של התוכנית . ב-3 באוגוסט נפגש עם נתניהו ועם צוותו לשיחות שהוגדרו "בונות ומפורטות", ובמהלכן קרא לעצור את התקיפות .
גם המדינות המתווכות החריפו את הטון. מצרים, קטר וטורקיה פרסמו הצהרה משותפת שבה גינו "בחריפות" את התקיפות האחרונות, והזהירו כי הן "מערערות" את מפת הדרכים שנועדה ליישם את תוכנית השלום . המדינות טענו כי פגיעה במתקני בריאות ובתשתיות רפואיות היא "הפרה בוטה" של המשפט הבינלאומי .
למרות המאמצים, המתווכים אינם אופטימיים לגבי האפשרות לפריצת דרך לפני הבחירות בישראל בסתיו . פרשנים אף הגדירו את "מועצת השלום" כגוף כושל, לנוכח חוסר יכולתה לעצור את האלימות .
נכון ל-2 באוגוסט 2026 דיווח משרד הבריאות בעזה על 73,356 הרוגים מאז 7 באוקטובר 2023 ועל 174,185 פצועים . לפי הרשויות בעזה, לפחות 1,230 פלסטינים נהרגו מאז שנחתם הסכם הפסקת האש באוקטובר 2025 .
ב-4 באוגוסט דווח על עלייה נוספת, ל-73,377 הרוגים . על פי עלון מדיני של ממשלת בריטניה מיוני 2026, המלחמה כבר גבתה את חייהם של יותר מ-70 אלף פלסטינים, רוב אוכלוסיית עזה נעקרה מביתה והיא מתמודדת עם מחסור חמור במזון .
מחקר שעבר ביקורת עמיתים ופורסם בכתב העת הרפואי The Lancet בפברואר 2026 העריך כי יותר מ-75 אלף בני אדם נהרגו ב-16 חודשי המלחמה הראשונים בלבד. הממצאים מעלים אפשרות שהספירה הרשמית אינה כוללת את כל ההרוגים .
הבחירות הארציות בישראל נקבעו ל-27 באוקטובר 2026 — הראשונות מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 . סמיכות התאריך ליום השנה למתקפה הופכת אותו לרגיש במיוחד מבחינה פוליטית .
נתניהו צפוי להתמודד עם זעם ציבורי על כשלי הביטחון שהובילו למתקפת 7 באוקטובר, ומעמדו הפוליטי מתואר כמעורער יותר ויותר . בימים האחרונים של הכנסת לפני פגרת הבחירות, הקואליציה שלו האיצה את קידומן של הצעות חוק שנויות במחלוקת, בניסיון לשמר את תמיכת השותפות הקואליציוניות .
הלחץ על ראש הממשלה אינו מגיע רק מעזה. הוא מתמודד גם עם מלחמה לא מוכרעת מול איראן, עם אי-השלמת היעדים שהציבה הממשלה מול חמאס וחיזבאללה, ועם משבר ביחסים עם טראמפ סביב הסכם השלום עם איראן. טראמפ אף האשים את נתניהו ב"אי-ציות" .
מפלגות האופוזיציה מצדן ממשיכות לדבוק בעמדה שלא ייכנסו לממשלה בראשות נתניהו, בשל אופן ניהול המלחמה והאחריות המיוחסת לממשלה לכשלי הביטחון . לכן, הבחירות הקרובות עשויות להכריע לא רק את עתיד הקואליציה, אלא גם את המשך כהונתו של נתניהו ואת הכיוון שבו תבחר ישראל להתמודד עם המלחמה והמשבר המדיני.