לפי התוכנית, שווייה הראשוני של החברה היה אמור לעמוד על כ־20 מיליארד דולר, ופיפ״א הייתה מציעה למשקיעים חיצוניים נתח של עד 20%. המהלך היה צפוי לגייס כ־4.2 מיליארד דולר . המשקיע המוביל המתוכנן היה Thrive Eternal, זרוע השקעות ארוכת־טווח של Thrive, שהוקמה בידי ג׳ושוע קושנר — אחיו של ג׳ארד קושנר, שהיה יועץ בכיר בממשל טראמפ .
פיפ״א טענה כי היא תשמור בידיה את השליטה הבלעדית בתחרויות, בתקנונים, בממשל הספורטיבי ובלוחות המשחקים, וכי הכסף יופנה לפיתוח הכדורגל ברחבי העולם . המודל הושפע בחלקו מהמבנה העסקי של פורמולה 1, שבו הפעילות המסחרית מופרדת מהגוף המנהל את הספורט .
התוכנית הייתה כפופה לאישורן של 211 התאחדויות הכדורגל החברות בפיפ״א — אך לא הגיעה כלל להצבעה .
ההתנגדות לא התפתחה בהדרגה. היא פרצה כמעט מיד, והפכה בתוך ימים למרד מתואם של גופי הכדורגל ושל בכירים בתוך פיפ״א.
אופ״א, הגוף המנהל את הכדורגל האירופי, טענה כי זכויותיו המסחריות של הכדורגל העולמי אינן נכס פרטי של הנהלת פיפ״א. היא כינתה את המהלך ״עסקה עלובה ואחורית״ והודיעה כי 55 ההתאחדויות החברות בה יחרימו את אירועי פיפ״א אם התוכנית תצא לפועל .
האיום היה דרמטי במיוחד משום שהוא כלל מעצמות כדורגל אירופיות, והעלה אפשרות שהמונדיאלים ותחרויות פיפ״א יאבדו את השתתפותן של נבחרות מרכזיות.
אופ״א לא הייתה לבדה. שלוש מתוך שש הקונפדרציות היבשתיות של פיפ״א — אופ״א, CONCACAF, המאגדת את התאחדויות צפון, מרכז אמריקה והקריביים, וה־AFC האסייתית — התנגדו באופן רשמי לתוכנית .
CONCACAF האשימה את אינפנטינו ב״כשל ממשלי חמור״ ודרשה בדיקה מקיפה של הנהגת פיפ״א ושל תהליכי קבלת ההחלטות בה .
גם בתוך הארגון התוכנית לא זכתה לתמיכה מלאה. היועץ הבכיר של אינפנטינו, קרלוס קורדיירו, התפטר בעקבות המהלך. סמנכ״ל התפעול של פיפ״א, קווין למור, תיאר את FFE כ״פרויקט של אדם אחד״ — אמירה שהמחישה עד כמה התוכנית נתפסה כמהלך אישי שלא הוטמע כראוי בתוך הארגון .
המבקרים חששו כי מכירת נתח מההכנסות המסחריות של המונדיאל למשקיעים פרטיים תהפוך את נכסי הדגל של הכדורגל העולמי למוצר פיננסי. הקשר של המשקיע המוביל למשפחת קושנר הוסיף למהלך מטען פוליטי וחשדות סביב שקיפות, ממשל תקין וניגודי עניינים .
ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם, ונשיא לה ליגה, חאבייר טבאס, אף קראו לאינפנטינו להתפטר .
ב־31 ביולי, פחות מ־72 שעות לאחר פרסום התוכנית, הודיע אינפנטינו כי פיפ״א לא תמשיך בה. לדבריו, לאחר שהקשיב לעמדות השונות, התברר כי המיזם ״יצר פילוגים מסוג שאינם תואמים עוד את מטרות פיפ״א, ללא קשר לרמת התמיכה בו״ .
אלא שהביטול לא סיים את הפרשה. מבחינת מתנגדיו של אינפנטינו, עצם הנסיגה הייתה הוכחה לכך שהתוכנית הוכנה בחיפזון וללא הסכמה מספקת בתוך משפחת הכדורגל.
אופ״א הצהירה רשמית כי ״הנהגת פיפ״א הנוכחית איבדה לא רק את אמונה של אופ״א, אלא גם את אמונם של חברים רבים נוספים במשפחת הכדורגל״. הארגון הוסיף כי ״שום אפשרות לא צריכה להיות מחוץ לשולחן״ בכל הנוגע לעתידו של אינפנטינו .
אופ״א אף שוקלת צעדים משפטיים בנוגע לאופן שבו קודמה התוכנית .
קריאות ההתפטרות מצד ברנהאם וטבאס הצטרפו ללחץ מצד גורמים בתוך עולם הכדורגל. יריביו של אינפנטינו צפויים להגביר את המאמצים להדיחו, בעוד CONCACAF וגופים נוספים דורשים חשבון נפש מקיף על אופן ניהול פיפ״א .
אינפנטינו היה צפוי להתמודד על כהונה נוספת בקונגרס פיפ״א באביב 2027. אך בתוך ימים ספורים נפגעו קשות האמינות שלו, מעמדו הפוליטי ויכולתו לבנות קואליציה בין ההתאחדויות החברות . מקורות תיארו את קצב היחלשותו כ״יוצא דופן״ .
נכון לתחילת אוגוסט 2026, אינפנטינו עדיין מכהן כנשיא פיפ״א. אולם גופי כדורגל מרכזיים כבר פועלים להגביל את כוחו או להביא לסיום כהונתו לפני הקונגרס הבא .
המשבר אינו עוסק רק במבנה העסקי של FFE. מקור שצוטט ב־סאנדיי טיימס טען כי אינפנטינו עשוי היה להרוויח אישית עשרות מיליוני ליש״ט מהעסקה — טענה שמגבירה את החששות לניגוד עניינים, אף שהפרטים אינם מוצגים כהכרעה רשמית בנושא .
בסופו של דבר, התוכנית לא קרסה בגלל התנגדות נקודתית אחת. היא קרסה משום שההתנגדות הגיעה כמעט מכל חזית: מאופ״א ומהקונפדרציות היבשתיות, מבכירים בתוך פיפ״א וממבקרים שראו במהלך ניסיון לא שקוף למסחר את הנכסים היקרים ביותר של הכדורגל העולמי. בתוך 72 שעות, המהלך העסקי הפך למשבר מנהיגות — והעמיד בספק את עתידו הפוליטי של האיש שהוביל אותו.