איך התפרק מפעל ה־EV של BYD בטורקיה — ולמה הונגריה הפכה לעדיפות

מדוע BYD הקפיאה את הפרויקט בטורקיה?

המפעל שתוכנן במניסה היה אמור להשתרע על שטח של 1.6 מיליון מ״ר ולהגיע בתחילה ליכולת ייצור של 150 אלף כלי רכב בשנה . בפועל, עבודות הבנייה כלל לא התחילו.

לפי הדיווחים, מדובר בשינוי סדרי עדיפויות אסטרטגי: BYD מפנה את ההון, את מערך הלוגיסטיקה ואת תשומת הלב הניהולית לביסוס פעילות ייצור בתוך אירופה, במקום לקדם בשלב זה את המפעל הטורקי .

לי אמרה לרויטרס כי "הונגריה היא העדיפות מספר אחת כרגע", וכי העדיפות השנייה היא מציאת אתר ייצור אירופי נוסף . מבחינת BYD, הקמת מפעל פיזי בתוך האיחוד האירופי דחופה יותר מהקמת מפעל בטורקיה, שאינה מעניקה לה את אותו מסלול ישיר לשוק הרכב האירופי ולחמוק ממכסי האיחוד על כלי רכב מתוצרת סין .

תגובת טורקיה: הטבות המס בוטלו והחזרי הטבות נשקלים

משרד התעשייה והטכנולוגיה הטורקי השעה בתחילת 2026 את הפטורים ממסי היבוא שניתנו ל־BYD, לאחר שלדבריו לא נרשמה התקדמות בפרויקט . ההחלטה נגעה, בין היתר, לפטור ממכס נוסף בשיעור של 40% על כלי רכב מיובאים .

המשמעות היא ש־BYD איבדה את ההטבה שהפכה את כלי הרכב שלה לתחרותיים יותר בשוק הטורקי. שר התעשייה והטכנולוגיה, מהמט פאטיח קג'יר, אמר למחוקקים כי אם הפרויקט יבוטל רשמית, ייפתח הליך משפטי להשבת הטבות ההשקעה — בתוספת ריבית . גם הקרקע בשטח של 1.6 מיליון מ״ר שהוקצתה באזור התעשייה המאורגן במניסה עשויה להילקח בחזרה .

במקביל, פאנל של ארגון הסחר העולמי קבע בסוף יולי 2026 כי חלקים מההיטל הנוסף של 40% שמטילה טורקיה על כלי רכב חשמליים מסין, וכן מגבלות יבוא מסוימות, אינם תואמים לכללי הסחר הבינלאומיים . הפסיקה מוסיפה מורכבות למדיניות המכסים של אנקרה, אך אינה משנה את העובדה שהטבות BYD הושעו בשל הקיפאון בפרויקט.

המכירות בטורקיה: מ־3,866 מכוניות ל־152 בחודש

הפסקת הפטור ממכס פגעה ישירות בכושר התחרות של BYD בשוק הטורקי. ללא הפטור ממכס של 40%, כלי הרכב התייקרו באופן משמעותי, והחברה דיווחה על ירידה ניכרת במכירות המקומיות .

הנתונים ממחישים את עוצמת המכה:

• בינואר 2026 מכרה BYD בטורקיה 3,866 כלי רכב.
• במאי 2026, לאחר שהשעיית ההטבות נכנסה לתוקף, נמכרו 152 כלי רכב בלבד .
• בכל שנת 2025 מכרה החברה בטורקיה 45,537 כלי רכב .

כלומר, בתוך חודשים ספורים הפכה הטבת המכס מגורם שסייע ל־BYD לצבור נוכחות בשוק למרכיב שנעלם — עם השפעה מיידית על המחיר ועל הביקוש.

למה הונגריה עדיפה על טורקיה?

המפעל של BYD בסגד שבהונגריה אמור להתחיל בהרכבת כלי רכב ברבעון הרביעי של 2026 — באיחור של כשנה לעומת התכנון המקורי . עבור החברה, המיקום מעניק יתרון מרכזי: ייצור בתוך מדינה החברה באיחוד האירופי מאפשר גישה לשוק האחיד האירופי בלי להתמודד עם המכסים הנוספים המוטלים על כלי רכב חשמליים שמיוצרים בסין .

טורקיה נמצאת באיחוד מכסים עם האיחוד האירופי בכל הנוגע למוצרים תעשייתיים, אך היא אינה מדינה החברה באיחוד. לכן, ייצור בטורקיה אינו מספק ל־BYD את אותה ודאות רגולטורית וגישה ישירה לשוק הרכב האירופי כמו ייצור בתוך מדינת איחוד .

BYD כבר בוחנת גם אפשרות להשתלט על מפעל קיים בדרום אירופה עבור אתר ייצור שני . המהלך מצביע על שינוי רחב יותר: החברה אינה מסתפקת ביצוא מסין, אלא מנסה לבנות לעצמה רשת ייצור מקומית שתצמצם את החשיפה למכסי סחר ולכללי תוכן מקומי.

גם התוכנית במלזיה תקועה

הקשיים אינם מוגבלים לטורקיה. גם תוכנית ההרכבה של BYD בטנג'ונג מאלים שבמלזיה — השקעה מתוכננת של 1.3 מיליארד רינגיט, כ־280 מיליון דולר — נמצאת באי־ודאות. החברה קיבלה רישיון ייצור זמני בספטמבר 2025, אך נקלעה למחלוקת עם משרד ההשקעות, הסחר והתעשייה המלזי (MITI) סביב תנאי הפעילות .

שני התנאים המרכזיים הם:

• חובת יצוא של 80%: לפחות 80% מכלי הרכב שיורכבו במפעל יידרשו להיות מיועדים ליצוא, ולא לשוק המקומי .
• רף מחיר למכירות המקומיות: לפי דיווחים ראשוניים, 20% הנותרים שיועדו לשוק המלזי היו אמורים להימכר במחיר מינימום של 200 אלף רינגיט. לאחר מכן הבהיר MITI כי הרף הרלוונטי הוא 100 אלף רינגיט . גם הרף הנמוך יותר עלול להגביל את האפשרות לייצר ולמכור במלזיה דגמים עממיים יותר, כמו Atto 3 או Dolphin .

שר ההשקעות, הסחר והתעשייה, ג'והארי עבדול גאני, טען שהתנאים אינם מכוונים נגד BYD, אלא חלים על כל מיזם הרכבה חדש בהיקף גבוה במתכונת CKD — כלומר, הרכבת כלי רכב מחלקים שמיובאים בנפרד — מאז ספטמבר 2025 .

לפי הדיווחים, BYD בוחנת מחדש את תוכניותיה ואינה יכולה להסכים לתנאים כפי שנקבעו, ולכן עתיד המפעל נותר לא ברור .

מה הסיפור אומר על האסטרטגיה הגלובלית של BYD?

האירועים בטורקיה ובמלזיה ממחישים את האתגר שניצב בפני יצרניות רכב סיניות שמנסות להתרחב בעולם. המודל שעליו נבנתה הצלחת BYD התבסס במידה רבה על ייצור בסין ויצוא לשווקים זרים. כעת, מכסים, דרישות לייצור מקומי, מכסות יצוא ותנאי מחיר משנים את כדאיות המודל הזה.

באירופה, המכסים הפכו את הקמת המפעל בהונגריה לצעד דחוף. במלזיה, תנאי היצוא והמחיר מקשים על התוכנית. בטורקיה, ביטול ההטבות לאחר שההשקעה נתקעה פגע במכירות והעלה אפשרות להליך משפטי ולהשבת הטבות.

המקורות שסופקו אינם מספקים ראיות שמאמתות טענות על קמפיין תקשורתי סיני מסוים או על נסיעה מסובסדת של עיתונאים לשינג'יאנג כחלק ממה שמכונה "ניהול נזקים דיפלומטי" סביב פרשת טורקיה. לכן לא ניתן לקבוע על בסיס המידע הזמין כי מהלכים כאלה אכן התרחשו או היו קשורים לפרויקט.

בשורה התחתונה, BYD לא נטשה את השאיפה לייצר קרוב לשווקי היעד — אך היא נעשית בררנית יותר לגבי המקום שבו כדאי להשקיע. הונגריה מעניקה לה שער ישיר לאיחוד האירופי; טורקיה ומלזיה ממחישות עד כמה שער כזה תלוי כיום במכסים, ברגולציה ובתנאים שמציבות ממשלות מקומיות.