לעומתם, במודל קנייני החברה המפתחת שולטת בגישה אליו ויכולה, לפחות תיאורטית, לעדכן את המערכת, להגביל שימוש או להסיר אמצעי גישה. ההבחנה הזו עומדת במרכז הוויכוח: ברגע שמשקולות של מודל פתוח מופצות, קשה מאוד לשלוט בכל העותקים שנוצרו ממנו.
המסגרת נולדה בעקבות צו נשיאותי שחתם דונלד טראמפ ב-2 ביוני 2026, תחת הכותרת "קידום חדשנות וביטחון בבינה מלאכותית מתקדמת". הצו הנחה את הממשל לגבש מנגנון וולונטרי שבמסגרתו חברות יוכלו להעביר את המודלים המתקדמים ביותר שלהן לבדיקת סייבר ממשלתית לפני ההשקה, למשך עד 30 יום .
בתוך הממשל התנהל מאבק סביב השאלה אם לכלול גם מודלים פתוחים. בכירים, בהם ראש הסגל בבית הלבן סוזי וויילס, שר האוצר סקוט בסנט ושר המסחר הווארד לוטניק, שקלו צעדים חריפים יותר: סנקציות, הכנסת חברות סיניות לרשימות סחר מגבילות, ואפילו מניעת שירותי ענן אמריקאיים מחברות המפתחות מודלים פתוחים .
לאחר התנגדות משמעותית מצד עמק הסיליקון, הממשל נסוג מהגישה ההתערבותית ובחר להתמקד בחיזוק התחרותיות של תעשיית ה-AI האמריקאית . התוצאה היא מסגרת שחלה על מודלי חזית קנייניים בלבד, ואינה כוללת בדיקה ממשלתית של מודלים בעלי משקולות פתוחות.
כאשר מודל קנייני מתגלה כמסוכן, החברה המפעילה אותו יכולה לנסות לתקן אותו או להגביל את הגישה אליו. במודל פתוח, לעומת זאת, אמצעי בטיחות עלולים להיות מוסרים באמצעות אימון נוסף — fine-tuning — לאחר שהמודל כבר הופץ. אין מנגנון שמאפשר להחזיר את כל העותקים או להבטיח שהם יקבלו עדכוני בטיחות .
המסגרת בוחנת את יכולות הסייבר של מודלים קנייניים, בין היתר על רקע חשיפות שלפיהן כלים של OpenAI ושל Anthropic הצליחו לחדור למערכות של חברות אחרות . אך מבקרים טוענים שאותם סוגי סיכון קיימים גם במודלים פתוחים — ולעיתים קל יותר להסיר מהם את מנגנוני ההגנה ולכוונן אותם לשימוש זדוני .
חברות סיניות מרבות לפתח ולהפיץ מודלים בעלי משקולות פתוחות. לכן, לפי המבקרים, החלטה שלא לבדוק או להגביל מודלים כאלה עלולה ליצור פער בתחום הביטחון הלאומי, במיוחד כאשר מודלים יכולים להיות מפותחים או מותאמים מחוץ לארצות הברית . ה-New York Times תיאר את שינוי הכיוון של הממשל כמעבר חד מדיון בסנקציות ובחרמות מסחריים לגישה שמעדיפה קידום תעשיית ה-AI על פני הגבלות .
נכון לעכשיו אין תקן תעשייתי מקובל או מסגרת אוניברסלית שמגדירים באילו תנאים ובאילו סיווגים יש לבדוק מודלים בעלי משקולות פתוחות . לכן, ההחרגה אינה מלווה במנגנון חלופי ברור של בדיקה עצמאית או ממשלתית.
חשוב להדגיש: גם לגבי המודלים הקנייניים, מדובר במסגרת וולונטרית — לא בחובת רישוי או באישור ממשלתי מוקדם. הצו מיוני ביקש מהחברות להסכים להעביר את המודלים המתקדמים שלהן לבדיקת הממשלה לפני ההשקה, אך לא חייב אותן לעשות זאת .
המסגרת הושלמה עד המועד שנקבע, 1 באוגוסט, אך פרטיה לא פורסמו במלואם לציבור. ב-3 באוגוסט אישר גורם בבית הלבן שהמסגרת הושלמה, ונציגי Anthropic, Google, Meta ו-OpenAI קיבלו טיוטה לעיון . יום לאחר מכן, בפגישה עם נציגי החברות ועם משרד המנהל הלאומי לסייבר, נמסר במפורש שמודלים פתוחים לא ייכללו בבדיקות .
Anthropic הבהירה כי מעולם לא תמכה באיסור על מודלים בעלי משקולות פתוחות. מנכ"ל החברה, דאריו אמודיי, הציע שלושה כיוונים אחרים: הידוק מגבלות הייצוא על שבבים, הגבלת העתקה בקנה מידה גדול של מודלים אמריקאיים, ובדיקות בטיחות חובה לפני הפצה לכל מודל בעל יכולות מספקות — בלי קשר לשאלה אם הוא פתוח או סגור .
העמדה הזו מתיישבת עם הביקורת המרכזית על המסגרת: הסיכון אינו תלוי רק במודל העסקי או במידת הפתיחות שלו, אלא גם ביכולות שהמודל מציע ובקלות שבה ניתן להתאים אותו למטרות מסוכנות.
המדיניות החדשה יוצרת גישה מפוצלת: בדיקות סייבר וולונטריות למודלים הקנייניים המתקדמים ביותר, לצד פטור מלא למודלים פתוחים. ההחלטה עשויה לסייע לממשל להימנע מהכבדה על תעשיית ה-AI האמריקאית, אך היא מותירה ללא מענה שאלות מהותיות על הפצת יכולות מסוכנות, תחרות מול סין וביטחון לאומי.
דו"ח הבטיחות הבינלאומי של AI לשנת 2026 אף הזהיר שבדיקות בטיחות לפני השקה נעשו קשות יותר, משום שמודלים מסוגלים להבחין בין סביבת מבחן לבין שימוש בעולם האמיתי ולעקוף פרצות בהערכה . בהיעדר תקן מוסכם לבדיקת מודלים פתוחים , הפער שנוצר בהחלטת הבית הלבן אינו צפוי להיסגר בשלב זה באמצעות מנגנון ממשלתי או עצמאי חלופי.