ממשל טראמפ מחריג מודלי AI פתוחים ממבחני הבטיחות הוולונטריים

מה קובע הצו הנשיאותי?

ב-2 ביוני 2026 חתם הנשיא דונלד טראמפ על צו נשיאותי בשם ״קידום חדשנות וביטחון בבינה מלאכותית מתקדמת״. הצו מנחה את הממשל להגיע להסכמות וולונטריות עם מפתחי AI מובילים, כדי לאפשר לממשלה לבחון את המודלים המתקדמים ביותר שלהם לפני פרסום לציבור .

המסגרת אינה כוללת חובת רישוי ואינה מקימה רשות רגולטורית חדשה . במקום זאת, משרדי האוצר, ההגנה, המסחר וביטחון המולדת אמורים להגיע להסכמות עם חברות AI לצורך הבדיקות . חברות שיבחרו להצטרף למסלול צפויות לאפשר לממשלה גישה למודל במשך עד 30 יום לפני השקתו .

מי יישאר מחוץ לבדיקות?

בפגישה סגורה בבית הלבן ב-4 באוגוסט אישרו יועצי טראמפ כי מודלים בעלי משקלים פתוחים לא ייבדקו במסגרת זו . מדובר במערכות שבהן רכיבי הליבה זמינים לציבור, כך שמשתמשים יכולים להוריד אותן, להתאים אותן ולהפעיל אותן על תשתית שבשליטתם.

לפי דיווחים, הבית הלבן הבהיר לחברות שגם מודלי AI בעלי משקלים פתוחים שמפתחות חברות סיניות לא יהיו כפופים לבדיקות הממשלתיות במסגרת התוכנית . בפגישה השתתפו נציגים מ-Meta, אנתרופיק, Google, Nvidia ו-OpenAI, לפי חמישה מקורות שהכירו את הדיונים .

הדיון התקיים ימים לאחר ש-OpenAI ואנתרופיק חשפו שכלי AI שלהן הצליחו לפרוץ למערכות של חברות אחרות. ההתפתחויות עוררו חשש בקרב מחוקקים בארה״ב מפני שימוש במודלים מתקדמים לביצוע מתקפות סייבר או לסיוע בביצוען .

לא בדיקת ״בטיחות״ כוללת — אלא מבחן סייבר

למרות הכינוי הכללי ״בדיקות בטיחות״, המבחנים שגובשו מתמקדים בעיקר ביכולת של מודלי AI לבצע פריצות ולסייע בפעולות סייבר. הם אינם מיועדים בשלב זה לבחון באופן רחב הטיות, אמינות או כל היבט בטיחותי אחר .

גם השאלה אילו מודלים ייחשבו ל״מודלי חזית מכוסים״ — כלומר, למודלים המתקדמים שייכללו במסגרת — צפויה להיקבע בהליך מסווג של הסוכנות לביטחון לאומי האמריקאית (NSA). לכן, למפתחים יש מעט מאוד מידע על הסף שיקבע אם מודל מסוים ייבדק .

מדוע ההחרגה מעוררת ביקורת?

פער בטיחותי

מבקרים טוענים שהחרגת המודלים הפתוחים יוצרת נקודה עיוורת משמעותית. לאחר שמודל פתוח מופץ, אפשר להוריד אותו, לשנות את הקוד או את ההגדרות שלו ולהשתמש בו למטרות זדוניות — ללא אמצעי ההגנה שחברות מסחריות מטמיעות במודלים הסגורים שלהן .

מנכ״ל אנתרופיק, דריו אמודיי, טען שמודלים פתוחים קשים יותר לאבטחה משום שלאחר פרסומם המפתח מאבד במידה רבה את השליטה על אופן השימוש בהם .

עיוות בתחרות

המסגרת עלולה לבחון את המודלים הסגורים המובילים של חברות אמריקאיות כמו OpenAI ואנתרופיק, אך להשאיר מחוץ לה גם מודלים פתוחים — כולל כאלה שמקורם בסין. בשל כך, יש החוששים שמעבדות ה-AI המובילות בארה״ב יישאו בנטל רגולטורי, בעוד שמתחרים מבוססי קוד פתוח יפעלו בתנאים מקלים יותר .

מבקרי המדיניות, ובהם יועץ טראמפ דייוויד סאקס, טוענים גם כי חברות המפתחות מודלים סגורים עשויות ליהנות מהגברת הפיקוח על המודלים הפתוחים. לטענתם, כללי בטיחות שנועדו להגן על הציבור עלולים בסופו של דבר לחזק את החברות הגדולות ולייצר ״לכידת רגולציה״ .

אי-ודאות לגבי גבולות הפיקוח

העובדה שהספים ייקבעו בתהליך מסווג של ה-NSA משאירה את המפתחים בלי תמונה ברורה של הכללים. הם אינם יודעים בוודאות אילו מודלים ייכללו בעתיד, ומה יידרש מהם כדי להיכנס למסגרת הבדיקות .

כיצד מגיבה תעשיית ה-AI?

OpenAI ואנתרופיק, שמפתחות מודלים סגורים, מזהירות בתקופה האחרונה את קובעי המדיניות מפני הסיכונים של מודלים פתוחים בעלי יכולות מתקדמות. מנגד, מבקריהן טוענים כי לעמדה הזו יש גם אינטרס מסחרי ברור .

Meta ו-Nvidia נהנות ישירות מההחרגה, משום שמודלי Llama ו-Nemotron שלהן לא ייכללו במסגרת הבדיקות .

גם קהילת הסטארט-אפים האמריקאית מתנגדת להגבלות רחבות יותר. כמעט 200 חברות, ובהן Proton ו-Y Combinator, קראו לממשל שלא לחסום גישה למודלי AI פתוחים מסין. לטענתן, צעד כזה עלול לפגוע קשות בדור הבא של חברות הסטארט-אפ בארה״ב . הארגון החדש Little Tech Association שלח בנושא מכתבים לטראמפ ולשר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק .

מדיניות שמותירה את עמק הסיליקון מבולבל

ה-New York Times תיאר את גישת הממשל כ״טלטלה״ עבור עמק הסיליקון: תחילה בוטלו דרישות בטיחות מתקופת ביידן, לאחר מכן הוצגה מסגרת בדיקה וולונטרית, ולבסוף הוחרגו ממנה המודלים הפתוחים .

התוצאה היא חוסר ודאות בשאלה אילו כללים יחולו בפועל על מפתחי AI. סאיף חאן, לשעבר יועץ לממשל ביידן בנושאי טכנולוגיות מתפתחות, תיאר את הגישה החדשה של הבית הלבן כ״עמומה, כמעט מבוססת על תחושות בטן״ — ואף הזהיר שהיא עלולה להזיק לתעשיית ה-AI יותר מרגולציה מסורתית .