בשלב המוקדם הזה החוקרים אינם בודקים עדיין את יעילות החיסון במניעת מחלה באוכלוסייה החשופה לנגיף. המטרות המרכזיות הן להעריך את:
mRNA-1469 משתמש בטכנולוגיית ה-mRNA ובחלקיקי שומן זעירים, בדומה לפלטפורמה שעליה התבסס חיסון הקורונה של מודרנה. התוכנית נשענת גם על מחקר קודם של החברה בנגיפים ממשפחת הפילו-וירוסים .
ההתפרצות הנוכחית דווחה לראשונה ב-14 במאי 2026 במחוז איטורי שבצפון-מזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. קונגו ואוגנדה הכריזו על התפרצות רשמית ב-15 במאי, וב-17 במאי הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO) על מצב חירום לבריאות הציבור בעל חשיבות בינלאומית — PHEIC .
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, נכון ל-30 ביולי 2026 אושרו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו 3,605 מקרי הדבקה ו-1,587 מקרי מוות. שיעור התמותה הגולמי עומד על כ-44% . גם אוגנדה ומדינות שכנות דיווחו על מקרים .
ההתפרצות כבר התפשטה בכמה אזורי בריאות ומחוזות, ובשבוע האחרון המלא של יולי נרשם המספר השבועי הגבוה ביותר עד כה — 567 מקרים ו-296 מקרי מוות .
התפרצות האבולה במערב אפריקה בשנים 2014–2016, שנגרמה מנגיף האבולה מזן זאיר, הייתה גדולה בהרבה: כ-28,600 מקרים וכ-11,300 מקרי מוות. עם זאת, ההתפרצות הנוכחית של זן בונדיבוגיו נחשבת לשנייה בגודלה בתולדות האבולה .
ההבדל בין הזנים הוא נקודה קריטית במענה הרפואי. החיסונים והטיפולים המאושרים הקיימים מיועדים לנגיף האבולה מזן זאיר — ולא לזן בונדיבוגיו. לכן, נכון לעכשיו, אין חיסון או טיפול מאושר המכוון באופן ספציפי להתפרצות הנוכחית .
הקואליציה לחדשנות במוכנות למגפות (CEPI) התחייבה להשקיע עד 50 מיליון דולר בתוכנית mRNA-1469 של מודרנה . המימון נועד לתמוך בבדיקות פרה-קליניות, בניסוי Phase 1, בייצור ובאפשרות לעבור לניסויים מתקדמים יותר אם התוצאות הראשוניות יהיו חיוביות .
ההשקעה במודרנה היא חלק מהקצאה רחבה יותר של כ-60 מיליון דולר מצד CEPI לשלושה מועמדים לחיסון נגד בונדיבוגיו: תוכניות של מודרנה, אוניברסיטת אוקספורד ו-IAVI — יוזמת חיסונים בינלאומית .
אם החיסון יאושר, מודרנה התחייבה להעמיד לפחות 500,000 מנות במחיר נגיש למדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. החברה גם מסרה כי תפעל לספק מנות לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ולמדינות נוספות שנפגעו, במסגרת המענה להתפרצות .
ההתחייבות אינה מהווה אישור לכך שהחיסון יהיה זמין לשימוש מיידי: mRNA-1469 נמצא עדיין בשלב הבדיקות המוקדם ביותר בבני אדם, ותוצאות הניסוי יקבעו אם ניתן יהיה להתקדם לשלבים הבאים.
מודרנה אינה החברה הראשונה שהכניסה חיסון ספציפי נגד בונדיבוגיו לניסוי בבני אדם. אוניברסיטת אוקספורד השיקה ב-13 ביולי 2026 את ניסוי BD-Ebov, והמתנדב הראשון קיבל את החיסון ב-24 ביולי .
הניסוי של אוקספורד נערך בקבוצת החיסונים של האוניברסיטה בבריטניה, וצפוי לכלול 50 מבוגרים בריאים בגילי 18–55. החיסון ChAdOx1 BDBV משתמש בפלטפורמת הווקטור הנגיפי ChAdOx1 — אותה טכנולוגיה ששימשה בחיסון אוקספורד–אסטרהזניקה נגד COVID-19 .
| מאפיין | מודרנה — mRNA-1469 | אוקספורד — ChAdOx1 BDBV |
|---|---|---|
| שם הניסוי | ניסוי Phase 1 של mRNA-1469 | ניסוי BD-Ebov |
| מיקום | שלושה אתרים בקנדה | אוקספורד, בריטניה |
| פלטפורמה | mRNA בתוך חלקיקי שומן | וקטור אדנו-ויראלי ChAdOx1 שמקורו בשימפנזה |
| מועד מתן המנה הראשונה | 4 באוגוסט 2026 | 24 ביולי 2026 |
| מועד הכרזת השקת הניסוי | 4 באוגוסט 2026 | 13 ביולי 2026 |
| גודל מתוכנן | כ-80 מבוגרים | 50 מבוגרים |
| תמיכת CEPI | עד 50 מיליון דולר | חלק מהקצאה כוללת של כ-60 מיליון דולר |
| שותף ייצור | ייצור פנימי של מודרנה | מכון הסרום של הודו |
| השלב הבא | בדיקת בטיחות ותגובה חיסונית, ובהמשך אפשרות לניסויים מתקדמים יותר | תכנון לבדיקות בתנאי התפרצות באוגנדה בהמשך 2026 |
שני הניסויים נמצאים בשלב מוקדם ומתמקדים בראש ובראשונה בבטיחות ובתגובה החיסונית. צוות אוקספורד מתכנן לבדוק את החיסון בתנאי התפרצות באוגנדה בהמשך 2026. אם הנתונים הראשוניים של מודרנה יהיו חיוביים, גם המועמד שלה עשוי לעבור למסלול מואץ דומה .
המרוץ בין שתי הפלטפורמות אינו מסתכם בשאלה איזה חיסון יגיע ראשון. האתגר הוא להוכיח שהמועמדים בטוחים ויעילים, לייצר אותם בכמות מספקת ולהביא אותם במהירות לאזורים שבהם ההתפרצות מתרחשת — כל זאת בזמן שאין עדיין אמצעי נגד מאושרים נגד זן בונדיבוגיו.