ההתחממות באוקיינוס השקט הייתה מהירה במיוחד. מדד Niño3.4 — המדד המקובל להערכת עוצמת אל ניניו — עלה מ-0.7 מעלות צלזיוס מעל הממוצע ב-11 ביוני ל-1.4 מעלות בסוף יולי .
התחזיות המרכזיות מצביעות על התמונה הבאה:
האקליםולוג זיק האוספאת'ר, שבחן ביולי 667 הרצות של 14 מודלים עונתיים, תיאר את התחזית כאפשרות ל«אירוע אל ניניו שינפץ שיאים», ואמר שהוא עשוי להיות החזק ביותר בפער «שקשה להאמין לו» . חוקרים ששוחחו עם כתב העת Nature העריכו ב-23 ביולי כי האירוע נמצא במסלול להיות החזק ביותר מזה לפחות 150 שנה .
אל ניניו מגיע כשהעולם כבר חם במיוחד. הטמפרטורה הממוצעת העולמית בינואר–יוני 2026 הייתה גבוהה ב-1.14 מעלות צלזיוס מקו הבסיס — הנתון השלישי בגובהו ברשומה בת 177 השנים, אחרי התקופות המקבילות ב-2024 וב-2025 .
הוויכוח בין החוקרים נוגע בעיקר לעיתוי: אם שיא אל ניניו יגיע מספיק מוקדם, החום עשוי להעלות את הממוצע השנתי של 2026 מעל לשיא של 2024. אם השיא יגיע מאוחר יותר, עיקר ההשפעה עשוי להירשם דווקא ב-2027.
ההערכות שונות זו מזו:
הפערים בין התחזיות אינם מעידים בהכרח על מחלוקת לגבי עצם התחזקותו של אל ניניו. הם נובעים בעיקר מהבדלים בין מאגרי הנתונים ומהשאלה אם שיא התופעה יירשם בתוך הממוצע השנתי של 2026 או יגלוש לתחילת 2027 .
אחד הסיכונים החריפים ביותר של אל ניניו 2026 הוא ליער האמזונס. היער נכנס לאירוע כשהוא עדיין מתאושש מהבצורת החריגה של 2023–2024.
מחקר שפורסם בכתב העת PNAS באפריל 2026 מצא כי 53.7% משטחי יער הגשם הבלתי מופרעים שנפגעו מהבצורת לא צפויים להתאושש גם שבע שנים לאחר האירוע . אובדן ביומסה מחליש את יכולת היער למחזר מים ולשמור על המיקרו-אקלים שלו.
מחקרים בהובלת המכון הברזילאי הלאומי לחקר החלל, INPE, מצאו ביולי כי באמזונס הברזילאי כבר נרשמות עונות יובש ארוכות יותר ושינויים במשטר הגשמים שנחזו בעבר רק לשנות ה-30 וה-40 של המאה. המשמעות היא שהעמידות של המערכת האקולוגית נשחקת מהר מהצפוי .
במהלך אל ניניו של 2023–2024, הטמפרטורות באמזונס היו גבוהות ב-2–4 מעלות צלזיוס מהממוצע ההיסטורי של היער . אירוע חזק אף יותר עלול להוביל לתנאים קיצוניים במיוחד בצפון-מזרח האמזונס, בצפון ברזיל, בקולומביה ובוונצואלה — כולל סיכון מוגבר לשריפות וירידה חדה במפלס הנהרות .
ברזיל כבר הגדילה את תקציב המאבק בשריפות וגייסה מספר שיא של כבאים פדרליים לקראת בצורת קיצונית אפשרית . במקביל, ארגון World Weather Attribution הזהיר כי 2026 עלולה להפוך ל«שנה חסרת תקדים של שריפות עולמיות», בשל השילוב בין אל ניניו לבין החום והיובש הקיימים .
אל ניניו הוא מחזור טבעי של התחממות מי האוקיינוס השקט המשווני, המשפיע על דפוסי הטמפרטורה והגשמים ברחבי העולם. אולם האירוע הנוכחי מתרחש על רקע התחממות של כ-1.3 מעלות צלזיוס שנגרמה מפעילות אנושית .
לכן אל ניניו אינו פועל בחלל ריק. הוא מוסיף «דחיפה» זמנית של חום למערכת שכבר התחממה במשך עשרות שנים. התוצאה היא שאירועי אל ניניו כיום מתחילים מנקודת מוצא חמה יותר ומשפיעים על טמפרטורות עולמיות גבוהות יותר מאירועים דומים בעבר.
גם החזרה המהירה של אל ניניו — שלוש שנים בלבד לאחר האירוע הקודם — נחשבת חריגה. צוות המחקר של הנסן הציע כי ההתחממות הבסיסית הקיצונית עשויה לשנות את הדינמיקה של מחזור ENSO, הכולל את אל ניניו ולה ניניה .
שינוי האקלים גם מקשה לחזות את ההשלכות האזוריות. מומחים מהלשכה המטאורולוגית האוסטרלית אמרו ביוני כי השפעות אל ניניו «נעשות בלתי צפויות יותר ויותר בשל שינוי האקלים», וכי דפוסי הקישור האקלימי המסורתיים משתנים .
ארגוני מדע, סוכנויות או"ם וגופי מחקר קוראים לממשלות לפעול עוד לפני שיא האירוע:
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ניסח זאת כך: «תנאי אל ניניו ישפכו דלק על האש של עולם מתחמם. ההשפעות יפגעו בעוצמה רבה יותר, יתפשטו למרחקים גדולים יותר ויחצו גבולות במהירות הרסנית» .
אל ניניו 2026 מתחזק בקצב חריג, עם 81% סיכוי להיות בין האירועים הגדולים ביותר שנמדדו ועם אפשרות ממשית להגיע לדרגת סופר אל ניניו. ההסתברות ש-2026 תעקוף את 2024 כשנה החמה ביותר נעה לפי המקורות בין 35% להערכות גבוהות יותר, בעוד ש-2027 מסתמנת כמועמדת חזקה אף יותר לשיא.
האמזונס נמצא בסיכון מיוחד משום שהוא עדיין לא התאושש מהבצורת הקודמת. עבור המדענים, זהו אינו משבר טבעי בלבד: אל ניניו הוא הטריגר הזמני, אך ההתחממות מעשה ידי אדם היא זו שמעלה את נקודת הפתיחה ומחמירה את התוצאות. המסר המרכזי שלהם הוא שההיערכות — ממערכות התרעה ועד הגנה על מים, מזון, בריאות ויערות — צריכה להתחיל לפני שהאירוע יגיע לשיאו בסוף השנה.