שתי פריצות דרך בנוזלים קוונטיים שנחשפו ביולי 2026

מה אפשר ללמוד מה״האזנה״ לעל־נוזל?

• זוגות קופר ועל־נוזליות פרמיונית: התנהגות הקול מספקת דרך עקיפה לבחון את מנגנון ההצמדה הפרמיוני — היווצרותם של זוגות קופר — שעליו נשענת העל־נוזליות. אותו סוג של הצמדה עומד גם בבסיס מוליכות־על בחומרים מסוימים, אך קשה למדוד אותו ישירות .
• סחרור כמותי: אינטרפרומטריית סגנאק מציעה דרך חדשה למדוד מערבולות קוונטיות ואת הכימות של הסחרור, תופעה אופיינית לעל־נוזלים פרמיוניים . לפי תיאור המחקר, זו הפעם הראשונה שסחרור כמותי זוהה במערכת פרמיונית בעלת קורלציות חזקות באמצעות קול.

במילים פשוטות, הקול הופך כאן לכלי אבחון של חומר קוונטי: במקום להסתמך רק על מדידות ישירות, החוקרים בוחנים כיצד תנודות קול עוברות דרך מערכת שקשה לצפות במבנה הפנימי שלה בשיטות רגילות .

2. ניסוי BEC מהענן מאשר מנהור חריג

ב־31 ביולי 2026 פורסם ב־Communications Physics מחקר בהובלת הפיזיקאים התאורטיים איפיי דנשיטה מאוניברסיטת קינדאי ודאיצ׳י קגמיהארה מאוניברסיטת צ׳ואו. החוקרים השתמשו ב־Oqtant, פלטפורמה נגישה דרך הענן לניסויי עיבוי בוז–איינשטיין (BEC), שמסופקת על ידי חברת Infleqtion, כדי לבחון מרחוק את השפעתו של מנהור חריג על עירורים קולקטיביים , . זהו המחקר המדעי הראשון שעבר ביקורת עמיתים והתבסס על פלטפורמת Oqtant .

מהו מנהור חריג?

במנהור קוונטי רגיל, ככל שאנרגיית החלקיק נמוכה יותר, כך קטנה ההסתברות שלו לעבור דרך מחסום. בעיבוי בוז–איינשטיין מתרחש מצב הפוך: גלי קול בעלי אנרגיה נמוכה — שהם עירורים קולקטיביים של העיבוי — יכולים לעבור כמעט ללא הפרעה גם דרך מחסומים גבוהים. בגבול של אנרגיה אפס, הסתברות המעבר מתקרבת לאחד, כלומר להעברה מושלמת .

המדידות בניסוי התאימו לתחזיות התאורטיות ואישרו לראשונה את האפקט המנוגד לאינטואיציה הזה במסגרת הניסוי המתואר . משמעותו עשויה לחרוג מעבר ל־BEC: לפי התחזיות, מנהור חריג עשוי להופיע גם במערכות חומר אחרות, ובהן מגנטים, ולכן האישור הניסויי חשוב גם לפיזיקה של חומר מעובה .

3. כשהמעבדה הקוונטית עוברת לענן

החידוש בניסוי ה־BEC אינו רק התוצאה הפיזיקלית. ניסויי אטומים קרים במיוחד דורשים בדרך כלל שנים של הכשרה, ציוד מורכב ותשתית מעבדתית ייעודית. מצב זה מקשה על פיזיקאים תאורטיים לבדוק בעצמם תחזיות באמצעות ניסוי .

Oqtant שינתה את נקודת המוצא: החוקרים יכלו לתכנן ולהפעיל ניסוי בעיבוי בוז–איינשטיין מרחוק, בלי לבנות ולהפעיל בעצמם את המתקן המתקדם , . החוקרים ציינו כי גישה כזו עשויה להרחיב משמעותית את האפשרויות העומדות בפני פיזיקאים תאורטיים, ואף לעודד העברה של מתקני מחקר מתקדמים נוספים לסביבת הענן .

המגמה מזכירה את שירותי המחשוב הקוונטי בענן שמציעות חברות כמו IBM ו־Google, אך כאן מדובר בגישה מרחוק למכשור ניסויי ממשי. אם המודל יתרחב, קבוצות מחקר רבות יותר יוכלו לבדוק רעיונות במערכות קוונטיות מתקדמות בלי להחזיק מעבדה עצמאית.

אותה תובנה, שתי דרכי גישה

שני הניסויים אינם קשורים זה לזה ישירות, אך יש ביניהם חוט מקשר: שניהם מאפשרים לחקור נוזלים קוונטיים בדרך שהייתה בעבר קשה או בלתי אפשרית. האחד משתמש בקול כדי לחשוף תנע זוויתי, זוגות קופר וסחרור כמותי; השני משתמש בפלטפורמה מקוונת כדי להביא ניסוי מורכב אל החוקרים — במקום לחייב אותם להגיע אל המעבדה.

יחד, התוצאות מקדמות לא רק את ההבנה של על־נוזליות ומנהור קוונטי, אלא גם את השאלה מי יכול לבצע מחקר פיזיקלי בחזית המדע.