ביום שלישי התברר למשקיעים שהאי־ודאות הדיפלומטית עדיין גבוהה, בעוד גורמי היסוד התומכים במחירי הנפט — היצע מצומצם, מלאים נמוכים וסיכון לשיבושים נוספים — נותרו בעינם .
לאחר הפוגה קצרה, צבא ארה״ב חידש בסוף יולי את התקיפות נגד יעדים באיראן. עד 4 באוגוסט השוק כבר גילם את האפשרות שהפתרון הדיפלומטי אינו קרוב, ולכן הסיכון לשיבושים נוספים באספקת האנרגיה נותר גבוה . איראן הזהירה בעבר כי תגיב ב״תקיפות ארוכות וכואבות״ אם ההתקפות יחודשו .
מאז 4 במרץ 2026 הכריזו כוחות איראניים על סגירת מצר הורמוז, ואיימו על כלי שיט ואף תקפו כלי שיט שניסו לעבור בו באמצעות רחפנים, טילים בליסטיים וסירות תקיפה . בדרך כלל עוברות במצר כ־20% מסחר הנפט העולמי .
הסיכון הביטחוני הפך את הביטוח למעבר במצר ליקר במיוחד או לבלתי זמין, וגם צוותי ספנות אינם מוכנים להסתכן במסלול . כתוצאה מכך, הפקת הנפט במזרח התיכון ירדה ביותר מ־11 מיליון חביות ביום ביחס לרמות שלפני העימות . תקיפות נגד מכליות ותשתיות אנרגיה סיבכו גם את המשלוחים מהחוף המערבי של סעודיה, שהפך לחלופה חשובה למצרים דרך הורמוז .
סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) הזהירה כי שוק הנפט העולמי יישאר במצב של מחסור חמור לפחות עד הרבעון השלישי של 2026 . תפוקת הנפט העולמית צפויה לרדת ב־3.9 מיליון חביות ביום בממוצע שנתי במהלך 2026, ומפיקות במפרץ מתמודדות עם אובדן מצטבר של יותר ממיליארד חביות .
גם אם הלחימה תסתיים במהירות, התחזיות מצביעות על שוק שנשאר בגירעון עד סוף הרבעון השלישי . המשמעות היא שכל תקלה נוספת — במתקן, בצינור או בנתיב ימי — עלולה להשפיע במהירות על המחירים.
מינהל המידע של משרד האנרגיה האמריקאי (EIA) הזהיר כי מלאי הנפט במדינות בעלות הכלכלות הגדולות צפוי לרדת לשפל של כמה עשורים, שלא נראה לפחות מאז 2003 . פטיח בירול, מנכ״ל IEA, אמר כי המלאים המסחריים מתכלים במהירות וכי נותרו בשוק רק כמה שבועות של אספקה .
גולדמן זאקס העריך כי באפריל 2026 נמשכו מהמלאים העולמיים 11–12 מיליון חביות ביום — קצב שיא . לפי תחזית ה־EIA, מלאי הנפט במדינות OECD צפוי לרדת אל מתחת ל־2.3 מיליארד חביות עד דצמבר 2026 . כאשר המלאים נמוכים, לשוק יש פחות “כרית ביטחון” לספוג הפרעה פתאומית.
היחלשות הדולר האמריקאי הייתה גורם תומך נוסף במחיר הנפט ב־4 באוגוסט . מכיוון שנפט מתומחר בדולרים, דולר חלש הופך אותו לזול יותר עבור קונים המשתמשים במטבעות אחרים — מצב שבדרך כלל תומך בביקוש ובמחיר.
מדינות OPEC+ שמרו על מכסות ההפקה שלהן, במטרה לתמוך ביציבות המחירים בתקופה של תנודתיות חריגה . מדיניות זו מגבילה את היכולת להגדיל במהירות את ההיצע במקרה של מחסור נוסף.
השבתות לא מתוכננות בבתי זיקוק בצפון אירופה מוסיפות לחץ אזורי על שוק מוצרי הדלק. הן עשויות להגדיל את הצורך במטענים חלופיים, ובכך לתמוך גם בביקוש לנפט גולמי.
מחיר הברנט עמד בממוצע על כ־106 דולר לחבית בחודשים מאי–יוני 2026, לפני הירידה האחרונה, לפי ה־EIA . תרחיש הבסיס של הסוכנות מניח שהתנועה במצר הורמוז תחודש בהדרגה, שהפקת הנפט המושבתת תחזור לשוק — ובהתאם לכך המחיר יתמתן לכ־89 דולר לחבית בממוצע ברבעון הרביעי של 2026 .
אלא שעיתוי החזרה לשגרה אינו ודאי. ה־IEA צופה שהשוק יישאר במחסור עד הרבעון השלישי, ועודף אפשרי עשוי להופיע רק ברבעון הרביעי או מאוחר יותר — ורק אם תושג הפסקת אש יציבה .
בטווח הרחוק יותר, הסדר קבע עלול לפתוח את צוואר הבקבוק ולהחזיר לשוק מיליוני חביות ביום. במקרה כזה, ה־IEA צופה התאוששות משמעותית בהיצע העולמי עד 110.3 מיליון חביות ביום ב־2027, מצב שעלול ליצור עודף נפט ניכר .
מפיקות נפט בארה״ב, בים הצפוני, במערב אפריקה ובאמריקה נהנות ממרווחים רחבים במיוחד כאשר מחיר הברנט גבוה משמעותית מעל עלויות האיזון שלהן. כל עוד התפוקה שלהן אינה נפגעת, הן עשויות ליהנות מהמחירים הגבוהים ומהביקוש למקורות אספקה חלופיים.
המפיקות במזרח התיכון מתמודדות עם אובדן תפוקה והכנסות בהיקפים גדולים. התקיפות נגד מכליות פגעו גם ביכולת הייצוא מהחוף המערבי של סעודיה וסיבכו את אחד ממסלולי החלופה המרכזיים למצרים דרך הורמוז .
מחסור ממושך ומלאים נמוכים עלולים להקפיץ את הברנט בחדות במקרה של שיבוש נוסף, ולשפר את רווחי המפיקות שלא נפגעו. מנגד, מחיר גבוה לאורך זמן עלול לגרום לצרכנים ולחברות לצמצם נסיעות, ייצור ושימוש בדלק — תופעה המכונה הרס ביקוש .
התרחיש המרכזי שיקבע את כיוון השוק הוא מסלול העימות בין ארה״ב לאיראן. הפסקת אש ופתיחה מחדש של מצר הורמוז עשויות להוריד את מחיר הברנט בחדות, כאשר הפקה מושבתת בהיקף של מיליוני חביות ביום תחזור בהדרגה לשוק.
לעומת זאת, הסלמה נוספת — במיוחד אם תפגע בתשתיות נפט בסעודיה או במדינות אחרות במפרץ — עלולה לדחוף את המחיר שוב אל מעל ל־100 דולר לחבית. לכן ההתאוששות של 4 באוגוסט אינה רק תגובה לנתון יומי; היא משקפת שוק שמנסה לתמחר בו־זמנית תקווה דיפלומטית וסיכון ממשי למחסור עולמי.