ואז הגיע ההיפוך החד ביותר בהיסטוריה. ב-31 ביולי, זינק מדד קוספי ב-18% ביום מסחר אחד לאחר שממשלת דרום קוריאה הודיעה על הזרמה של 20 טריליון וון (13.9 מיליארד דולר) לקרן העושר הריבונית לצורך השקעות אסטרטגיות ב-AI, מרכזי נתונים ותשתיות . הניו יורק טיימס ציין שלפני העלייה הזו, השוק היה בירידה בגלל חששות שההשקעות הגלובליות של יותר מטריליון דולר ב-AI "היו מוגזמות"
.
האותות המעורבים נמשכו גם באוגוסט. ב-1 באוגוסט, דיווחה דרום קוריאה כי היצוא ביולי עלה על התחזיות, עם זינוק של 179% ביצוא מוליכים למחצה, על רקע ביקוש גלובלי לשבבי AI . עם זאת, הנתון החזק הזה ישב בחוסר נוחות לצד הקריסה בשוק המניות — שיקוף של שוק שאינו יכול להחליט אם הביקוש הנוכחי מצדיק את היקף ההון המושקע.
בזמן שהמניות תפסו את הכותרות, שוקי האשראי שלחו אות מדאיג אף יותר. מרווחי ה-CDS (ביטוח מפני חדלות פירעון) של אלפבית (גוגל), אמזון, מטא ואנבידיה זינקו לשיאים בסוף יולי, כאשר משקיעים חששו יותר מהחוב שנלקח למימון מרכזי נתונים, שבבים ומודלים מתקדמים . מחירי ה-CDS פועלים כביטוח מפני חדלות פירעון; מרווחים גבוהים יותר מסמנים דאגה גוברת ליכולתה של חברה לנהל את חובה.
שוק האשראי, ולא הערכות השווי, הפך לאינדיקטור המוביל ללחץ — כאשר ה-CDS "עוקף את הרווח למניה" כמדד המרכזי . ה-CDS לחמש שנים של אורקל נסחר ברמה של 215 נקודות בסיס בסוף יולי, כלומר משקיעים נדרשו לשלם 215,000 דולר בשנה כדי לבטח 10 מיליון דולר של חוב מפני חדלות פירעון
. עלויות ביטוח האשראי של ענקיות הטכנולוגיה יותר מהוכפלו מאז תחילת 2025
.
CNBC דיווח ב-24 וב-26 ביולי כי מרווחי האשראי של חברות הטכנולוגיה המובילות את בניית ה-AI מתרחבים בחדות, ומשקיעי אג"ח נעשים יותר ויותר לא נוחים עם היקף ההון העצום הנדרש . המספרים מדהימים: הנפקות אג"ח של ענקיות הענן (Hyperscalers) הגיעו ל-182 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026 — קפיצה של 1,300% לעומת השנה הקודמת
.
אנליסטים הצביעו על דינמיקה מדאיגה של "מימון מעגלי" . הדפוס פועל כך: חברות ענק טכנולוגיות לוות כסף כדי לקנות שבבי אנבידיה ולהקים מרכזי נתונים, שבתורם מפעילים שירותי AI. אבל הביקוש הסופי של משתמשי הקצה לאותם שירותי AI נותר לא מוכח. אם הביטחון בתשואות הללו יתערער, כל הלולאה עלולה להתפרק — מאנבידיה ועד לכל מגזר הענן בקנה מידה עצום
.
החשש הוא שההוצאה על AI עברה מהימור ספקולטיבי על מניות לחשיפה סיסטמית לאשראי. פיץ' עצמה מנתה ארבעה טריגרים פוטנציאליים לתיקון: תשואות מסחריות נמוכות מהצפוי, רגולציה מחמירה, תחרות גוברת ושיבוש בשוק העבודה .
תחזית פיץ' הציבה את סיכון תיקון ה-AI באותה רמה כמו ההסלמה הצבאית בין ארה"ב לאיראן והמצור הפוטנציאלי על מיצרי הורמוז, כשני האיומים הגדולים ביותר על האשראי הגלובלי בטווח הקצר . סיכון שלישי — תופעת אל ניניו חזקה — צוין כמוסיף לחץ על מדינות בעלות דירוג נמוך (זבל)
.
האזהרות לא היו בודדות. הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS), בדוח השנתי שלו ליוני 2026, ציין את קיימות ההשקעות הקשורות ל-AI כנקודת לחץ מרכזית בתנאים הפיננסיים הגלובליים . תחזית האשראי של מאן גרופ למחצית השנייה של 2026 (9 ביולי) ציינה ששוקי האשראי "כבר מרגישים את המשקל" של היצע אגרות החוב של ענקיות הענן, עם עלייה בהנפקות וירידה ביחסי כיסוי הריבית, מה שעלול להוביל להרחבת מרווחים נוספת
. מחקר אליאנץ (8 ביולי) ציין שלמרות שה-AI תומך בצמיחה הגלובלית ומקזז את הגרר ממשבר האנרגיה ומלחמת הסחר, הנפקות אג"ח עולות ויחסי כיסוי ריבית מתדרדרים עלולים להוביל ל"הרחבה מתונה של המרווחים" ולעלייה של 4% בפשיטות רגל גלובליות ב-2026
.
הדאגה העיקרית — המסוכמת בביטוי של פיץ' לפיו ההשקעה ב-AI "רצה לפני תשואות עתידיות לא ודאיות" — עברה מוויכוח בשוק המניות למציאות בשוק האשראי. בטווח של כמה ימים בסוף יולי 2026, משקיעים ראו את המדד המוביל של דרום קוריאה מתנודד ביותר משליש, מרווחי ה-CDS של חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם קובעים שיאים, ושוק אג"ח גלובלי מתחיל לתמחר מחדש את סיכון חוב ה-AI ברצינות.
שאלת טריליון הדולר — האם ההשקעה בתשתיות AI תניב תשואות שיצדיקו את עלותה — עדיין נותרה ללא מענה. מה שהשתנה ביולי 2026 הוא שהשוק החל לדרוש תשובה.