איראן תכננה לתקוף שלושה יעדים באוקראינה. התנצלות מקייב עצרה את המבצע

רזאאי מסר את הדברים בריאיון לטלוויזיה הממלכתית האיראנית PressTV. לדבריו, ההכנות הצבאיות הושלמו, היעדים נקבעו והטילים הוטענו, אך התקיפה לא יצאה לפועל לאחר שאוקראינה הגדירה את האירוע שהוביל אליה כטעות .

האירוע שהצית את התוכנית: תקיפה בים הכספי

לפי הדיווחים, התוכנית האיראנית הייתה תגובה לתקיפה אוקראינית על כלי שיט איראני בים הכספי, בסביבות 25 ביולי 2026 . מקורות שונים תיארו את כלי השיט כספינת סוחר או כספינה מסחרית שהובילה מטען בין איראן לרוסיה .

סוכנות הידיעות האיראנית פַארְס, המזוהה עם המדינה, דיווחה כי בתקיפה נהרג איש צוות אחד . רזאאי אמר כי בעקבות האירוע זוהו שלושה יעדים באוקראינה וכי איראן הייתה מוכנה לבצע פעולת תגמול.

מדוע איראן ביטלה את התקיפה?

על פי גרסתו של רזאאי, אוקראינה פנתה לאיראן, התנצלה וטענה שהפגיעה בספינה נעשתה בטעות. בעקבות זאת החליטה טהרן לבטל את התקיפה שתכננה .

״היינו מוכנים לתקוף שלושה יעדים באוקראינה, אך לאחר שהמדינה התנצלה — ביטלנו את התקיפה״, אמר רזאאי, לפי הדיווחים .

הטענה האיראנית מציגה את הביטול כתוצאה של מהלך דיפלומטי, ולא כוויתור צבאי או שינוי רחב במדיניותה של טהרן. עם זאת, אין אישור עצמאי לכך שההכנות למתקפה אכן הושלמו, וגם לא הוצגו ראיות פומביות המאמתות את טענת רזאאי. גורמים אוקראיניים לא אישרו בפומבי שהתנצלות רשמית נמסרה בעקבות תקיפה מכוונת .

החזית האוקראינית בתוך המלחמה בין ארה״ב לאיראן

החשיפה מגיעה בזמן שמלחמת ארה״ב–איראן נמשכת כבר יותר מחמישה חודשים, מאז מרץ 2026 לערך . אם הדיווח האיראני נכון, התוכנית נגד אוקראינה ממחישה את נכונותה של טהרן לאיים בפתיחת זירות נוספות — מהים הכספי ועד מזרח אירופה — לצד העימות הישיר עם וושינגטון.

במקביל, נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע בכמה הזדמנויות כי החליט לדחות או לבטל תקיפות שתוכננו נגד איראן. ב־2 באוגוסט אמר כי איראן ומדינות נוספות במזרח התיכון ביקשו זמן נוסף כדי לאפשר מגעים דיפלומטיים . הבית הלבן בחן גם תוכניות לתקיפות רחבות היקף נגד תשתיות האנרגיה באיראן, אף שטראמפ לא נתן להן אישור סופי .

ב־3 באוגוסט טען טראמפ כי שיחות בין וושינגטון לטהרן עומדות להתחיל, וכי הפסקת התקיפות בסוף השבוע נועדה ליצור ״מרחב לדיפלומטיה״ .

כל שינוי בחזית מורגש מיד במחירי הנפט

המסר החוזר של הסלמה אפשרית ולאחריה עצירה דיפלומטית טלטל גם את שוקי האנרגיה:

• ב־2–3 באוגוסט 2026, לאחר שטראמפ ביטל את התקיפות שתוכננו נגד איראן, חוזי הנפט מסוג ברנט ירדו ב־4.4% לכ־84 דולר לחבית, וחוזי WTI ירדו ב־4.5% לכ־81 דולר לחבית. המשקיעים תימחרו ירידה בסיכון הגיאופוליטי .
• גם ביולי נרשמו ירידות של 4%–5% בעקבות הפסקות דומות, בעוד שמתיחות סביב מצר הורמוז הובילה לזינוקים חדים במחירים .

מצר הורמוז הוא נתיב ימי מרכזי לייצוא נפט מהמפרץ הפרסי. לכן כל איום על חופש השיט בו מעלה את החשש לשיבושים באספקת הנפט העולמית — וכל סימן להסדרה מוריד את פרמיית הסיכון .

מה המשמעות הרחבה יותר?

הפרשה מצביעה על דפוס של דיפלומטיה coercive — שימוש באיום צבאי כדי להשיג מנוף מדיני — בכמה זירות במקביל. איראן טענה כי הייתה מוכנה לתקוף, אך נסוגה לאחר שקיבלה התנצלות; טראמפ, מצדו, איים שוב ושוב בתקיפות נגד איראן ולאחר מכן עצר אותן בטענה שהדיפלומטיה עשויה להניב תוצאה.

הדמיון בין שני המקרים אינו מעיד על הסכם שלום. נכון לתחילת אוגוסט 2026 לא נחתם הסכם רשמי, והעימות נותר תלוי בין פריצת דרך דיפלומטית לבין טעות חישוב שעלולה להצית הסלמה רחבה בהרבה.