האירוע עבר כמעט בלי כותרות, אבל המשמעות שלו גדולה: האנושות מסוגלת כיום להקים תשתיות חשמל נקיות בקצב שהיה בלתי נתפס רק לפני שנים ספורות. עם זאת, ככל שהשמש מתרחבת, השאלה כבר אינה רק כמה פאנלים אפשר להתקין — אלא כיצד להעביר, לאגור ולנצל את החשמל שהם מייצרים.
המסלול אל 3 הטרה־ואט ממחיש את האצה של התעשייה. לאחר שהקיבולת העולמית חצתה 100 גיגה־ואט ב-2012, נדרשו יותר מעשר שנים כדי להגיע לטרה־ואט הראשון. הטרה־ואט השני הושלם בתוך פחות משלוש שנים, והשלישי — בתוך פחות משנתיים .
גם קצב ההתקנות השנתי השתנה דרמטית: מפחות מ-100 גיגה־ואט ב-2016 ליותר מ-650 גיגה־ואט ב-2025 . עם זאת, 2026 עשויה להביא האטה קלה. BloombergNEF צופה תוספת של 649 גיגה־ואט השנה — ירידה של 0.9%, שתהיה ההתכווצות השנתית הראשונה בתולדות התעשייה המודרנית . SolarPower Europe צופה בתרחיש הביניים שלה ירידה חדה יותר, ל-612 גיגה־ואט .
התחזיות אינן מצביעות בהכרח על ירידה בביקוש. הסיבות המרכזיות הן עומס על רשתות החשמל, עיכובים בהיתרים, מחסור באגירה והתאמות מדיניות בשווקים מרכזיים . לפי שתי התחזיות, הצמיחה צפויה להתחדש ב-2027 .
סין נותרה הכוח הדומיננטי בשוק הסולארי העולמי. היא מקימה יותר מתקני רוח ושמש מכל שאר העולם יחד , והייתה אחראית לכ-60% מכלל התקנות ה-PV החדשות ב-2025 .
אלא שהרשת הסינית מתקשה לעמוד בקצב. חלק ניכר מהמתקנים נמצא בצפון ובצפון־מערב המרוחקים, בעוד שמרכזי הביקוש הגדולים נמצאים במזרח. צווארי בקבוק בקווי ההולכה מונעים מהחשמל להגיע למפעלים ולערים שבהם הוא נחוץ .
התוצאה מכונה קיטום אנרגיה: חשמל שנוצר, אך אינו מוזרם לצרכנים. שיעור הקיטום הסולארי עלה ל-9.2% בינואר–פברואר 2026, לעומת 6.1% בתקופה המקבילה שנה קודם לכן. גם שיעור הקיטום באנרגיית רוח עלה ל-8.5%, לעומת 6.2% . בכמה מחוזות עתירי משאבים הגיע הקיטום הסולארי ל-10%–17% .
ניתוח של Carbon Brief מצא כי הבעיה אינה רק היעדר תשתיות, אלא גם ניהול קשיח של תחנות פחם ושל רשת החשמל . כללי שוק נוקשים ותמריצים לתחנות פחמיות גורמים לכך שמפעילים מצמצמים ייצור מתחדש, גם כאשר פארקים סולאריים חדשים ממשיכים להתחבר לרשת . בקווי ההולכה הסיניים במתח־על, רוח ושמש מספקות כיום כ-20% מהחשמל, לעומת 42% שמקורו בפחם .
כך נוצר פרדוקס: שיאים חדשים בהתקנות של אנרגיה מתחדשת מתקיימים לצד עלייה בייצור הפחם ובפליטות. לפי Carbon Brief, פליטות הפחמן הדו־חמצני של סין עלו ב-2% בתחילת 2026, בין היתר משום שחשמל סולארי ואנרגיית רוח שלא נוצלו הותירו מקום לייצור מדלקים מאובנים . שוק השמש הסיני אף עשוי לרשום ב-2026 את ההתכווצות השנתית הראשונה שלו מאז 2019 .
במקביל למגבלות של סין, במדינות מתפתחות מתרחשת מהפכה מסוג אחר: משקי בית ועסקים מתקינים פאנלים על גגות כדי להתמודד עם מחירי חשמל גבוהים, הפסקות חשמל ועלות הולכת ויורדת של הציוד.
פקיסטן היא אחת הדוגמאות הבולטות. הקיבולת הסולארית על הגגות במסגרת מדידה־נטו — מנגנון המאפשר לקזז חשמל שמוזרם לרשת — זינקה מפחות מגיגה־ואט ב-2023 ל-5.3 גיגה־ואט באפריל 2025 . המדינה ייבאה כ-16 גיגה־ואט של פאנלים ב-2024 , ובתחילת 2025 הסולארי על הגגות כבר סיפק לפי הערכות כרבע מאספקת החשמל במדינה .
הצמיחה מונעת משילוב של תעריפי חשמל גבוהים, מדיניות מדידה־נטו ומחירי פאנלים סיניים שצנחו ביותר ממחצית בשנים האחרונות . גורם ממשלתי בכיר אמר לרויטרס כי בכמה מוקדים תעשייתיים מרכזיים, ייצור החשמל מהגגות עשוי לעלות על הביקוש לחשמל מהרשת בשעות היום .
גם אפריקה רשמה ב-2025 את שנת הצמיחה המהירה ביותר שלה בתחום הסולארי: כ-4.5 גיגה־ואט של מערכות PV חדשות, עלייה של 54% לעומת השנה הקודמת . דרום אפריקה הובילה עם 1.6 גיגה־ואט, ואחריה ניגריה עם 803 מגה־ואט ומצרים עם 500 מגה־ואט . בניגריה, הקיבולת המצטברת עלתה מכ-385 מגה־ואט בסוף 2024 לכמעט 1.19 גיגה־ואט בסוף 2025 — צמיחה שנתית של 141% .
רף 3 הטרה־ואט מסמן מעבר מהתמקדות בהתקנות בלבד לאתגר מערכתי: ירידת הערך של החשמל הסולארי בשעות השיא. כאשר פאנלים רבים מייצרים חשמל בצהריים, אך הביקוש נמוך יחסית, נוצר עומס על הרשת. בחלק מהשווקים, בהם קליפורניה ואוסטרליה, הדבר כבר מוביל לקיטום ייצור ולמחירי חשמל סיטונאיים שליליים .
הפתרון המרכזי הוא אגירה. סוללות יכולות לטעון את עצמן בצהריים ולהזרים חשמל בערב, כשהביקוש עולה. כך הן מפחיתות את התלות בתחנות גיבוי, מצמצמות את תופעת "קניבליזציית המחירים" — מצב שבו עודף חשמל סולארי מוריד את מחיר החשמל ואת ההכנסות של יצרנים — ומסייעות לשמור על כדאיות ההשקעות .
BloombergNEF צופה שקיבולת אגירת הסוללות תגדל פי 17, מ-223 גיגה־ואט ב-2025 ל-3.8 טרה־ואט ב-2035 . ללא השקעה עצומה באגירה, בהולכה ובניהול גמיש יותר של הרשת, עודף החשמל בשעות הצהריים עלול לפגוע בתשואות ולהאט את קצב ההתקנות .
למרות ההאטה האפשרית ב-2026, המגמה ארוכת הטווח נותרת תלולה. BloombergNEF צופה שהשמש תהפוך למקור החשמל היחיד הגדול בעולם עד 2032, בזכות עודפי היצע גדולים, התקדמות טכנולוגית וירידת מחירים . לפי תחזיות שונות, הקיבולת המצטברת תגיע ל-6–7 טרה־ואט עד 2030 וליותר מ-9 טרה־ואט עד 2036 .
SolarPower Europe צופה בתרחיש הביניים שלה כ-6.6 טרה־ואט עד 2030 . במקביל, תוכנית מערכות ה-PV של סוכנות האנרגיה הבינלאומית דיווחה כי החדירה התיאורטית של פוטו־וולטאי הגיעה בסוף 2025 ל-10.5% מהביקוש העולמי לחשמל .
לכן, 3 הטרה־ואט אינם רק מספר מרשים. זו נקודת המפנה שבה הסולארי כבר גדול מספיק כדי לשנות את שוקי החשמל, לחשוף את מגבלות הרשתות ולחייב את העולם לקבל החלטות קשות על אגירה, הולכה וכללי השוק. השאלה של העשור הבא לא תהיה אם אפשר לבנות עוד פאנלים — אלא אם מערכות החשמל יוכלו להשתמש בכל האנרגיה שהם מייצרים.