התלמידים שפתחו חשבון אישי כבר בכיתה ו׳, בגיל 11–12, השיגו תוצאות נמוכות משמעותית בהשוואה לתלמידים שהמתינו עד כיתה ט׳, בגיל 14–15, או מאוחר יותר . בכיתה ח׳ עמד הפער על כ-0.22 סטיות תקן באיטלקית ועל 0.18 סטיות תקן במתמטיקה . החוקרים מציינים שפער של כ-0.2 סטיות תקן שקול בערך לשישה חודשי לימוד .
הפער לא נעלם בשנים שלאחר מכן. בכיתה י׳, בגיל 15–16, הפער באיטלקית נותר 0.22 סטיות תקן, ואילו במתמטיקה הוא התרחב ל-0.27 סטיות תקן . גם תלמידים שפתחו חשבון בכיתה ז׳ או בכיתה ח׳ הציגו פערים קטנים יותר, אך עדיין מובהקים, לעומת תלמידים שהצטרפו רק בכיתה ט׳ או מאוחר יותר .
החוקרים מתארים דפוס של הצטברות לאורך זמן: ככל שהחשיפה מתחילה מוקדם יותר, כך הפער המצטבר בשנות הלימודים המאוחרות גדול יותר. בין ההסברים האפשריים שמוזכרים נמצאים הסחות דעת מתמשכות, החלפת זמן לימודים בזמן מסך ופגיעה בהרגלי הלמידה . סקירה נפרדת של המרכז המשותף למחקר של הנציבות האירופית קושרת גם היא שימוש פנאי בלתי מוסדר באמצעים דיגיטליים — במיוחד גלילה פסיבית ברשתות חברתיות וריבוי משימות במדיה — להישגים לימודיים נמוכים יותר, באמצעות הסחת דעת והסטת זמן .
אחד הממצאים המפתיעים במחקר נוגע למבחני האנגלית. החוקרים לא מצאו השפעה שלילית מובהקת סטטיסטית על הציונים במקצוע זה .
הם מעלים כמה אפשרויות להסבר: באיטליה אנגלית היא שפה זרה, ולכן חלק גדול מהלמידה שלה מתרחש במסגרת פורמלית בכיתה, עם פחות חשיפה לתוכן מסיח ברשתות החברתיות בשפה זו. אפשרות אחרת היא שתלמידים נחשפים לתוכן באנגלית ברשתות החברתיות באופן שעשוי לפצות באופן חלקי על הזמן שאינו מוקדש ללימודים . מדובר בהשערות של החוקרים, ולא במסקנה שהמחקר הוכיח.
פרסום המחקר מגיע בתקופה שבה מדינות רבות מחמירות את הכללים הנוגעים לשימוש ילדים ברשתות החברתיות:
מחברי המחקר כותבים כי הממצאים מספקים "ראיות משכנעות לכך שמעורבות מוקדמת ברשתות החברתיות פוגעת בתוצאות הלמידה", ותומכים בהיגיון שמאחורי הגבלות גיל . עם זאת, הם מדגישים שמדובר במחקר תצפיתי. ההשוואה בין תלמידים שהצטרפו מוקדם לבין תלמידים שהצטרפו מאוחר, באמצעות מודלים של הפרש-ההפרשים, אינה מוכיחה קשר של סיבה ותוצאה .
ייתכן שגורמים אחרים — כמו הבדלים מוקדמים ביכולת הוויסות העצמי, בסביבה המשפחתית או בהרגלי השימוש בטלפון — תרמו גם הם לפערים .
ובכל זאת, הנתונים מצביעים על דפוס עקבי של תגובה מדורגת: ככל שהחשבון נפתח בגיל צעיר יותר, כך נרשם פער גדול יותר בשנים המאוחרות. עבור הורים וקובעי מדיניות שמתלבטים מתי לאפשר לילד לפתוח חשבון אישי, המחקר מציע נקודת נתונים ברורה: המתנה עד גיל 14–15 לפחות עשויה להיות קשורה ליתרון לימודי משמעותי — אף שהמחקר לבדו אינו יכול להוכיח שההמתנה היא שגרמה לו.