הביוטכנולוגיה הסינית פורחת — וושינגטון חוששת מתלות אסטרטגית

בדצמבר 2025 קבעה הוועדה שסין כבר עוקפת את ארה״ב בתחומים מסוימים של חדשנות ביו־פרמצבטית . גורמים אמריקאיים מתארים את סין כמי שמיישמת באופן פעיל אסטרטגיה לאומית להשגת הובלה עולמית בביוטכנולוגיה — ואף מתקדמת מהר יותר מארה״ב . גם הפנטגון ומערכת הביטחון האמריקאית הרחבה יותר החלו לראות בתעשיית הביוטכנולוגיה הסינית איום אסטרטגי .

2. החשש מתלות בשרשרת האספקה של תרופות

הסיבה המעשית ביותר לבחינה המחודשת היא התלות בחומרי גלם. לפי הערכות שצוטטו בדיווחים, חומר פעיל שמקורו בסין משמש בכ־60% מהתרופות הגנריות בארה״ב . בנוסף, סין היא הספקית היחידה של לפחות חומר מוצא מרכזי אחד — KSM — עבור יותר מ־700 רכיבים פעילים (APIs), והיא עקפה את הודו והפכה ליצרנית המובילה של רכיבים חיוניים לתעשיית התרופות .

תלות כזו עלולה להפוך שיבושים מסחריים או גיאופוליטיים לבעיה של זמינות תרופות. מגפת הקורונה המחישה את הפגיעות של שרשראות אספקה מרוכזות, וכעת מקבלי ההחלטות בארה״ב מנסים לצמצם את הסיכון.

אחד הכלים לכך הוא חוק BIOSECURE, שנועד לאסור על ממשלת ארה״ב לרכוש שירותים או מוצרים מחברות סיניות מסוימות, בהן BGI Genomics, WuXi AppTec ו־WuXi Biologics . המהלך עלול להשפיע גם על שיתופי פעולה עם קבלני ייצור סיניים: סקר שנערך בקרב 124 חברות ביוטכנולוגיה אמריקאיות במאי 2024 מצא כי 79% מהן מקיימות קשרים עם יצרני חוזה הפועלים בסין .

3. שינוי במפת החדשנות והתחרות הכלכלית

המספרים בתחום הרישוי ממחישים עד כמה סין הפכה ממקור של ייצור זול למקור של חדשנות מבוקשת. שווי עסקאות הרישוי מסין למערב הגיע ב־2024 לשיא של 41.5 מיליארד דולר — עלייה שנתית של 66% — וחברות הפארמה הגדולות רכשו מסין 28% מכלל הנכסים החדשניים שלהן .

מקור נוסף מצביע על כך ששליש מכל נכסי הביוטכנולוגיה שרכשו חברות פארמה גדולות ברישוי ברחבי העולם ב־2024 הגיע מסין, לעומת פחות מ־10% ב־2017 . בתחום האונקולוגיה בלבד הגיע שווי עסקאות הרישוי הסיניות ל־30 מיליארד דולר ב־2024 — פי שלושה מהיקף העסקאות המקביל בארה״ב .

גם בתחום הניסויים הקליניים נרשמה תפנית. חלקה של סין בניסויים הקליניים לתרופות החדשניות ביותר גדל פי שישה בין 2016 ל־2025, והגיע ל־30%; באותה תקופה ירד חלקה של ארה״ב מ־45% ל־33% . לפי אותו מקור, צינור התרופות העולמי כולל 7,141 תרופות סיניות — 31.1% מכלל התרופות שבפיתוח .

מבחינת חברות אמריקאיות, המשמעות היא תחרות על הון, כישרונות, קניין רוחני ועסקאות רישוי — אך גם הסתמכות הולכת וגדלה על מועמדים לתרופות שמקורם בסין.

4. תמיכה ממשלתית וחששות מסחריים

ארה״ב בוחנת גם את התפקיד שממלאת המדינה הסינית בפיתוח התעשייה. בפברואר 2026 פתחה הוועדה האמריקאית לסחר בינלאומי (USITC) בחקירת איסוף עובדות רשמית, שנועדה לבחון את התמיכה הממשלתית הסינית ואת מדיניות התמחור של חברות ביוטכנולוגיה סיניות — וכן את השפעתן על נתח השוק ועל התחרותיות של התעשייה האמריקאית .

במקביל, הקונגרס מקדם כלים להגבלת הקשרים בין שתי המדינות. חוק BIOSECURE הוצג לראשונה במאי 2024, והצעת חוק נוספת — Biotechnology Innovation and Security Act, או BINSA — הוגשה ביוני 2026. ההצעה מבקשת להרחיב את הפיקוח על השקעות היוצאות מארה״ב כך שיכלול גם ביוטכנולוגיה, ולבחון עסקאות רישוי ומיזמים משותפים עם גופים סיניים .

השורה התחתונה

הפיקוח האמריקאי המוגבר נובע משילוב של ארבעה גורמים: העלייה המהירה של סין למעמד של מרכז חדשנות עולמי; תלותה של ארה״ב בחומרי גלם ובייצור תרופות מסין; הגדלת חלקה של סין במחקר ובפיתוח של תרופות חדשות; ותמיכה מדינתית שנתפסת בוושינגטון כיתרון תחרותי.

לכן המדיניות האמריקאית אינה מתמקדת רק בהגבלת יבוא. היא כוללת גם בחינה של השקעות, רישוי, שיתופי פעולה ומכרזים ממשלתיים — כחלק מניסיון רחב יותר לצמצם תלות, לחזק את עמידות שרשרת האספקה ולשמור על היתרון האמריקאי בתחום הביוטכנולוגיה.