AI Spark היא יוזמה אמריקאית במסגרת תוכנית רחבה יותר בשם Pax Silica. היא מעניקה סיוע כספי וטכני לממשלות בדרום־מזרח אסיה המעוניינות לפרוס את "מערך ה-AI האמריקאי" ביישומים של המגזר הציבורי .

לפי משרד החוץ האמריקאי, מרכיביה המרכזיים של היוזמה הם:

• להפוך את דרום־מזרח אסיה ל"מוקד ליצוא AI אמריקאי", במטרה להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית ואת הצמיחה הכלכלית באזור .
• לספק תמיכה לוגיסטית, ייעוצית וכספית באמצעות נציגויות דיפלומטיות אמריקאיות וסיוע ישיר בין ממשלות .
• להשתלב בחבילת השקעות אמריקאית רחבה יותר בהיקף של 2.5 מיליארד דולר באזור .

במילים אחרות, וושינגטון אינה מציעה רק גישה למודלים או לתוכנה. היא מבקשת לסייע גם בצד המעשי של ההטמעה — החל מתכנון ורכש ועד שילוב המערכות בשירותים ממשלתיים ובתשתיות דיגיטליות.

המטרה המוצהרת: לבלום את ההשפעה הסינית

הממשל האמריקאי הציג את AI Spark במפורש כחלק מהתחרות מול סין. משרד החוץ האמריקאי תיאר את היוזמה כאמצעי לעודד ממשלות בדרום־מזרח אסיה לאמץ מערכות אמריקאיות, במקום להעמיק את תלותן באקוסיסטמים סיניים .

אנליסטים וכלי תקשורת מתארים את המהלך בכמה אופנים:

• ניסיון ישיר לבלום מודלי AI סיניים שכבר חדרו לשירותים הציבוריים ולכלכלה הדיגיטלית באזור .
• מאמץ למנוע מסין להפוך ל"ספקית ה-AI המובילה לשאר אסיה" — ובהמשך גם למדינות ברחבי העולם, כפי שדווח ב-CNBC .
• תגובה לאסטרטגיית AI Plus של סין ולהצעה להקים ארגון עולמי לשיתוף פעולה בתחום ה-AI (WAICO). לפי הדיווחים, סין מקדמת באמצעות מודלים בקוד פתוח, מרכזי הכשרה וסיוע בתשתיות את התקנים והמערכות שלה במדינות מתפתחות .

הפער המרכזי בין הצדדים קשור לאופן שבו הם מציגים את ההצעה שלהם. ארצות הברית מדגישה הובלה טכנולוגית ומערכות מתקדמות, בעוד שסין מציעה למדינות המתפתחות פתרונות זמינים, זולים וקלים יחסית לפריסה. לפי מכון הדסון, זהו פער ש-AI Spark מנסה לצמצם .

מדוע מדינות האזור לא צפויות לבחור צד?

ההערכה הרווחת בקרב אנליסטים היא שמדינות דרום־מזרח אסיה יעדיפו לגוון מקורות ולא להסתמך על ספק יחיד. ההחלטות יתקבלו לפי מחיר, זמינות, רמת אבטחה והשימוש הספציפי במערכת.

אימוץ כפול לפי הצורך

מדינות כמו אינדונזיה, וייטנאם, תאילנד והפיליפינים עשויות לאמץ מערכות אמריקאיות וסיניות במקביל. מודלים סיניים עשויים להתאים יותר לשירותים ציבוריים שבהם העלות היא שיקול מרכזי, ואילו מערכות אמריקאיות עשויות להיבחר ליישומים מתקדמים, יקרים או רגישים יותר מבחינת אבטחה .

המחיר מעניק לסין יתרון בטווח הקצר

חברות AI סיניות מציעות בדרך כלל חלופות זולות יותר. עבור מדינות מתפתחות שמבקשות להשיג תועלת מיידית מהטכנולוגיה, ההצעות הללו עשויות להיות אטרקטיביות גם אם המערכות האמריקאיות נחשבות מתקדמות יותר .

התמריצים הכספיים של AI Spark נועדו לצמצם את הפער, אך לפי ההערכות, יתרון המחיר הסיני לא צפוי להיעלם במהירות.

שלוש קבוצות לפי רמת היכולת הטכנולוגית

ניתוח שפורסם ב-Frontiers in Political Science מחלק את מדינות ASEAN לשלוש קבוצות :

• חלוצות: סינגפור ומלזיה — עשויות להעדיף מערכות אמריקאיות מתקדמות יותר.
• מדינות שסוגרות פערים: אינדונזיה, הפיליפינים, תאילנד, וייטנאם וברוניי — צפויות לשלב בין מקורות שונים.
• מדינות תלויות: קמבודיה, לאוס ומיאנמר — עשויות להעדיף אקוסיסטמים סיניים בשל העלויות הנמוכות יותר.

גידור אסטרטגי כברירת מחדל

מדינות דרום־מזרח אסיה נוטות להימנע מהזדהות מפורשת עם מעצמה אחת. הן עשויות לקבל מימון ותמיכה אמריקאיים ובמקביל להשתמש בתשתיות ובמערכות סיניות, כדי לשמור לעצמן מרחב תמרון ולא להינעל על אקוסיסטם טכנולוגי יחיד .

הסיכון: תלות שנבנית בהדרגה

הגישה הזו אינה נטולת סיכונים. ב-The Diplomat מזהירים כי מדינות שיבנו את עתידן הדיגיטלי סביב מערכות AI סיניות עלולות להפוך בהדרגה לתלויות בתשתיות הענן, במודלי היסוד, במערכות הזהות הדיגיטלית, בתקני הסייבר ובשירותים נוספים שמקורם בסין .

קובעי המדיניות באזור מודעים לסיכון, אך ייתכן שחלקם יהיו מוכנים לקבל אותו תמורת עלויות התחלתיות נמוכות יותר ויכולת לפרוס פתרונות במהירות.

השורה התחתונה

בטווח הקרוב, לא צפויה הכרעה ברורה בין ארצות הברית לסין. ממשלות דרום־מזרח אסיה צפויות לאמץ אסטרטגיה רב־כיוונית והזדמנותית: לקבל את המימון והתמיכה הטכנית שמציעה AI Spark, אך להמשיך להשתמש במודלים סיניים זולים יותר במקומות שבהם הם מספקים תמורה טובה יותר .

לכן, המאבק על ה-AI באזור לא יתנהל בהכרח באמצעות בחירה של "צד מנצח" אחד. הוא עשוי להתבטא דווקא בתחרות על כל פרויקט, שירות ותשתית — כאשר המדינות המקומיות שומרות לעצמן את הקלף החשוב ביותר: האפשרות להשתמש בשתי המעצמות במקביל.

AI Spark היא יוזמה אמריקאית במסגרת תוכנית רחבה יותר בשם Pax Silica. היא מעניקה סיוע כספי וטכני לממשלות בדרום־מזרח אסיה המעוניינות לפרוס את "מערך ה-AI האמריקאי" ביישומים של המגזר הציבורי .

לפי משרד החוץ האמריקאי, מרכיביה המרכזיים של היוזמה הם:

• להפוך את דרום־מזרח אסיה ל"מוקד ליצוא AI אמריקאי", במטרה להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית ואת הצמיחה הכלכלית באזור .
• לספק תמיכה לוגיסטית, ייעוצית וכספית באמצעות נציגויות דיפלומטיות אמריקאיות וסיוע ישיר בין ממשלות .
• להשתלב בחבילת השקעות אמריקאית רחבה יותר בהיקף של 2.5 מיליארד דולר באזור .

במילים אחרות, וושינגטון אינה מציעה רק גישה למודלים או לתוכנה. היא מבקשת לסייע גם בצד המעשי של ההטמעה — החל מתכנון ורכש ועד שילוב המערכות בשירותים ממשלתיים ובתשתיות דיגיטליות.

המטרה המוצהרת: לבלום את ההשפעה הסינית

הממשל האמריקאי הציג את AI Spark במפורש כחלק מהתחרות מול סין. משרד החוץ האמריקאי תיאר את היוזמה כאמצעי לעודד ממשלות בדרום־מזרח אסיה לאמץ מערכות אמריקאיות, במקום להעמיק את תלותן באקוסיסטמים סיניים .

אנליסטים וכלי תקשורת מתארים את המהלך בכמה אופנים:

• ניסיון ישיר לבלום מודלי AI סיניים שכבר חדרו לשירותים הציבוריים ולכלכלה הדיגיטלית באזור .
• מאמץ למנוע מסין להפוך ל"ספקית ה-AI המובילה לשאר אסיה" — ובהמשך גם למדינות ברחבי העולם, כפי שדווח ב-CNBC .
• תגובה לאסטרטגיית AI Plus של סין ולהצעה להקים ארגון עולמי לשיתוף פעולה בתחום ה-AI (WAICO). לפי הדיווחים, סין מקדמת באמצעות מודלים בקוד פתוח, מרכזי הכשרה וסיוע בתשתיות את התקנים והמערכות שלה במדינות מתפתחות .

הפער המרכזי בין הצדדים קשור לאופן שבו הם מציגים את ההצעה שלהם. ארצות הברית מדגישה הובלה טכנולוגית ומערכות מתקדמות, בעוד שסין מציעה למדינות המתפתחות פתרונות זמינים, זולים וקלים יחסית לפריסה. לפי מכון הדסון, זהו פער ש-AI Spark מנסה לצמצם .

מדוע מדינות האזור לא צפויות לבחור צד?

ההערכה הרווחת בקרב אנליסטים היא שמדינות דרום־מזרח אסיה יעדיפו לגוון מקורות ולא להסתמך על ספק יחיד. ההחלטות יתקבלו לפי מחיר, זמינות, רמת אבטחה והשימוש הספציפי במערכת.

אימוץ כפול לפי הצורך

מדינות כמו אינדונזיה, וייטנאם, תאילנד והפיליפינים עשויות לאמץ מערכות אמריקאיות וסיניות במקביל. מודלים סיניים עשויים להתאים יותר לשירותים ציבוריים שבהם העלות היא שיקול מרכזי, ואילו מערכות אמריקאיות עשויות להיבחר ליישומים מתקדמים, יקרים או רגישים יותר מבחינת אבטחה .

המחיר מעניק לסין יתרון בטווח הקצר

חברות AI סיניות מציעות בדרך כלל חלופות זולות יותר. עבור מדינות מתפתחות שמבקשות להשיג תועלת מיידית מהטכנולוגיה, ההצעות הללו עשויות להיות אטרקטיביות גם אם המערכות האמריקאיות נחשבות מתקדמות יותר .

התמריצים הכספיים של AI Spark נועדו לצמצם את הפער, אך לפי ההערכות, יתרון המחיר הסיני לא צפוי להיעלם במהירות.

שלוש קבוצות לפי רמת היכולת הטכנולוגית

ניתוח שפורסם ב-Frontiers in Political Science מחלק את מדינות ASEAN לשלוש קבוצות :

• חלוצות: סינגפור ומלזיה — עשויות להעדיף מערכות אמריקאיות מתקדמות יותר.
• מדינות שסוגרות פערים: אינדונזיה, הפיליפינים, תאילנד, וייטנאם וברוניי — צפויות לשלב בין מקורות שונים.
• מדינות תלויות: קמבודיה, לאוס ומיאנמר — עשויות להעדיף אקוסיסטמים סיניים בשל העלויות הנמוכות יותר.

גידור אסטרטגי כברירת מחדל

מדינות דרום־מזרח אסיה נוטות להימנע מהזדהות מפורשת עם מעצמה אחת. הן עשויות לקבל מימון ותמיכה אמריקאיים ובמקביל להשתמש בתשתיות ובמערכות סיניות, כדי לשמור לעצמן מרחב תמרון ולא להינעל על אקוסיסטם טכנולוגי יחיד .

הסיכון: תלות שנבנית בהדרגה

הגישה הזו אינה נטולת סיכונים. ב-The Diplomat מזהירים כי מדינות שיבנו את עתידן הדיגיטלי סביב מערכות AI סיניות עלולות להפוך בהדרגה לתלויות בתשתיות הענן, במודלי היסוד, במערכות הזהות הדיגיטלית, בתקני הסייבר ובשירותים נוספים שמקורם בסין .

קובעי המדיניות באזור מודעים לסיכון, אך ייתכן שחלקם יהיו מוכנים לקבל אותו תמורת עלויות התחלתיות נמוכות יותר ויכולת לפרוס פתרונות במהירות.

השורה התחתונה

בטווח הקרוב, לא צפויה הכרעה ברורה בין ארצות הברית לסין. ממשלות דרום־מזרח אסיה צפויות לאמץ אסטרטגיה רב־כיוונית והזדמנותית: לקבל את המימון והתמיכה הטכנית שמציעה AI Spark, אך להמשיך להשתמש במודלים סיניים זולים יותר במקומות שבהם הם מספקים תמורה טובה יותר .

לכן, המאבק על ה-AI באזור לא יתנהל בהכרח באמצעות בחירה של "צד מנצח" אחד. הוא עשוי להתבטא דווקא בתחרות על כל פרויקט, שירות ותשתית — כאשר המדינות המקומיות שומרות לעצמן את הקלף החשוב ביותר: האפשרות להשתמש בשתי המעצמות במקביל.