הצד השני של ״הלם סין״: כיצד היצוא הסיני מזין תעשיות במדינות מתפתחות

• מוצרי ביניים — רכיבים, חלקים ומוצרים למחצה המשמשים בתהליכי ייצור נוספים — עלו מכ-42% מיצוא סין ב-2017 לכ-46% ב-2023 .
• מוצרי צריכה — מוצרים מוגמרים המתחרים ישירות ביצרנים מקומיים, כמו מכשירים, ביגוד ומוצרים לבית — ירדו מכ-36% לכ-33% .
• מוצרי הון, כגון מכונות וציוד למפעלים, נותרו סביב 20% מהיצוא , אך ערך היצוא שלהם זינק ב-32% בין 2021 ל-2024, בעוד שיצוא מוצרי הצריכה נותר ברובו יציב .

הכיוון הזה עולה בקנה אחד עם ניתוחים רחבים יותר. מכון מקינזי מציין כי סין שולחת יותר תשומות ייצור ומוצרי הון, בעוד שיצוא המוצרים המוגמרים ירד . ניתוח של הפדרל ריזרב האמריקאי מצביע אף הוא על כך שהתרחבות היצוא הסיני מתרכזת יותר במעלה שרשראות הערך ובענפי טכנולוגיה מתקדמים .

גם קרן המטבע הבינלאומית מציינת כי יותר מ-60% מהיצוא הסיני לאזור אסיה והאוקיינוס השקט הם מוצרי ביניים. נתון זה מדגיש את תפקידה של סין כספקית של רשתות ייצור אזוריות — ולא רק כמתחרה שמוכרת מוצרים מוגמרים לצרכן .

שלושה מנגנונים שבהם סין עשויה לתמוך בתיעוש

1. רכיבים למפעלים מקומיים

מדינות מתפתחות מייבאות מסין רכיבים, חלקים וחומרי ביניים, ולאחר מכן מוסיפות להם עבודה, הרכבה ותוכן מקומי. בחלק מהמקרים המוצרים המורכבים מיועדים לשוק המקומי, ובמקרים אחרים הם מיוצאים מחדש.

מחקר של הבנק העולמי מצא כי עלייה של יחידה אחת בחשיפה ליבוא תשומות ביניים מסין נקשרה לעלייה של 19.7% בתעסוקה התעשייתית במדינות היבוא. לעומת זאת, ליבוא של מוצרים מוגמרים לא נמצא אפקט תעסוקתי מובהק .

באתיופיה, שבה מוצרי ביניים מהווים 78.5% מכלל היבוא מסין, עלייה של יחידה אחת בחשיפה ליבוא תשומות ביניים נקשרה לעלייה של 9% בתעסוקה בתעשייה .

המשמעות אינה שסחורה סינית יוצרת אוטומטית תעשייה מקומית, אלא שהשפעתה תלויה באופן שבו המדינה משתמשת בתשומות: האם יש לה מפעלים, עובדים, תשתיות ויכולת להשתלב בשלבי ייצור נוספים.

2. ציוד הוני זול יותר

מכונות, ציוד חשמלי, מערכות ייצור וציוד למפעלים הם תנאי בסיס להתרחבות תעשייתית. לפי הנתונים שנאספו, יצוא מוצרי ההון הסיני עלה ב-32% בין 2021 ל-2024, בעוד שיצוא מוצרי הצריכה נותר ברובו ללא שינוי .

עבור מדינות מתפתחות, יבוא ציוד במחיר נמוך יותר עשוי להפחית את עלות ההשקעה הראשונית ולהקל על הקמת מפעלים או על שדרוגם. נציבות הסחר הבינלאומי של ארצות הברית מציינת כי מוצרי ביניים כבר היוו את הקטגוריה הגדולה ביותר ביצוא הסחורות הסיני ב-2017 — 43.3% — וכי סין הפכה לאחת הספקיות הגדולות בעולם של מוצרי ביניים מורכבים .

3. השתלבות ברשתות ייצור אזוריות

היתרון אינו מסתכם במחיר. מדינות יכולות להשתלב בשרשרת ייצור שבה חלק מהרכיבים מגיעים מסין, שלבי הרכבה או עיבוד מתבצעים במדינה אחרת, והמוצר הסופי נשלח לשוק שלישי.

נציבות הסחר הבינלאומית מדגישה את העמקת השתלבותה של סין ברשתות ייצור אזוריות ואת תפקידה כספקית של מוצרי ביניים מורכבים . הבנק העולמי מציין שסין נוטה לייצא יותר מוצרי ביניים למדינות שכנות בעלות שכר נמוך יותר, ובכך מסייעת להן להשתתף בשרשראות ערך גלובליות .

קרן המטבע הבינלאומית מוסיפה כי הסחר האזורי במוצרי ביניים בין מדינות אסיה והאוקיינוס השקט זינק סביב 2017, במקביל להעמקת החשיפה של מדינות האזור לסין .

למה זה עדיין לא סיפור של ״כולם מרוויחים״

הטענה שסין ״מזינה״ תיעוש במדינות הדרום הגלובלי נכונה בחלק מהמקרים, אך היא אינה מבטלת את טענת הנגד.

הוועדה האמריקאית לבחינה כלכלית וביטחונית של יחסי ארה״ב–סין מצביעה על פרדוקס חשוב: ככל שסין מייצרת יותר רכיבים בעצמה, היא מייבאת פחות מוצרים מיוצרים ממדינות מתפתחות כמו מלזיה ותאילנד. כך מצטמצמות ההזדמנויות של אותן מדינות למכור לסין, בעוד שהעודף המסחרי של סין בתחום הייצור גדל ב-870 מיליארד דולר בין 2019 ל-2024 .

ניתוח של Rhodium Group מזהיר גם הוא כי יצוא תשומות סיניות עשוי להועיל למדינות מתפתחות בטווח הקצר, אך במקביל להגדיל את כוח השוק של סין וליצור תלות ופגיעויות חדשות . מדינה שמייבאת מכונות ורכיבים בזול יכולה להרחיב את הייצור — אך היא עלולה גם לגלות שספק מקומי מתקשה להתחרות, או שאין לה חלופה לספקים הסיניים.

השורה התחתונה

המעבר מכ-42% לכ-46% במוצרי ביניים, לצד הירידה מכ-36% לכ-33% במוצרי צריכה בין 2017 ל-2023, הוא שינוי אמיתי ועקבי בכיוונו . יחד עם הגידול ביצוא ציוד ההון והנתונים על שרשראות האספקה האזוריות, הוא תומך בתמונה מורכבת יותר מזו שלפיה סין רק מציפה את העולם במוצרים מוגמרים זולים.

במדינות המשולבות ברשתות הייצור של סין — במיוחד באזור אסיה והאוקיינוס השקט — היצוא הסיני עשוי לספק את החלקים, המכונות והידע התפעולי שמאפשרים לתעשיות מקומיות לצמוח. אולם אותה דינמיקה עצמה עלולה לפגוע ביצרנים שמנסים לייצר את אותם רכיבים, או במדינות שקיוו להפוך לספקיות של השוק הסיני.

לכן המסקנה אינה שסין היא בהכרח מנוע תיעוש עבור העולם המתפתח, אלא שהשפעתה אינה ניתנת לסיכום במילה אחת: היא יכולה להיות גם ספקית של מנועי הצמיחה התעשייתיים של מדינות אחרות — וגם הכוח שמצמצם את מרחב התמרון שלהן.